Igrot Kodesh · Letter 6643 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

13 Teves* 5719,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

After a particularly long interruption, I have received your letter, which you completed writing on Zos Chanukah* (note 1: The last day of this festival), and which I have just received. You briefly describe your sacred mission, that of education based on sacred values within the Yeshivah*, as well as in the group of women to whom you deliver your teaching. There is surely no need to explain to you the importance of such an activity. Various texts of our Torah*, the Torah* of life, establish this clearly. Your wife herself knows it as well. Indeed, you write me that she already accepts various aspects of your work. You conclude your letter by specifying that your teaching is contested, that it is claimed you devote too much time to it, which prevents you from giving your children or domestic concerns all the attention they deserve. You ask me what I think.

In general, it is quite evident that one cannot lay down inviolable rules in this matter — that is, assign a fixed conduct for each day — for the situation evolves and responsibilities also change, in communal domains as at home. Nevertheless, it is equally clear that a man must indeed have a public activity, even if he must, furthermore, devote a large part of his time to his home, the central point being the education of the children. It follows that, in order to determine how one should divide one's time between communal concerns and personal activities, one should seek the opinion of someone who is on site (note 2: So that the Rebbe* cannot answer the question posed to him by the addressee of this letter). You yourself are very 'close to your own person,' to use the expression of our Sages*. You therefore cannot render an authoritative opinion (note 3: Due to lack of objectivity) in the proper manner. Our Sages* specify that the closeness one feels toward one's own person means that one is not credible, both when one mentions one's qualities and one's defects. This is self-evident. You will therefore submit this question to three of your friends who are on site. And it has already been said: 'Salvation comes through the multitude of counselors.'

I repeat once more that public activity is indispensable for everyone, especially for one whom divine Providence has granted a merit and who has already observed the positive fruit of his effort. You are surely aware of the three fixed studies that bear on the Chumash*, the Tehillim*, and the Tanya*. At the very least, you will adopt them from now on. And your wife will observe the positive custom of Jewish women which consists of setting aside Tzedakah* before the lighting of the candles, on the eve of Shabbos* and the festivals. With my blessing to convey good news,

ו'תרמג

ב"ה, י"ג טבת, תשי"ט
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו שסיים לכותבו זאת חנוכה ונתקבל זה עתה.

בו כותב ר"פ מעבודתו בקדש חינוך על טהרת הקדש בישיבה וכן בחברת נשים שלומד לפניהם.

ובודאי שגודל ערך ההתעסקות האמורה אין צריכה לביאור, שהרי מפורש הדבר בתוה"ק תורת חיים בכמה מקומות, ובודאי גם זוגתו תחי' יודעת ע"ד האמור, כיון שכותב שמסכמת על כמה פרטים מעבודתו, ומסיים במכתבו שלימוד האמור יש טענות עליו, שמקדיש זמן יותר מדי לעבודה האמורה, וזה נוגע בשימת לב הדרושה לילידיו שי' וכן בעניני הבית בכלל, ושואל דעתי בזה.

והנה בכלל מובן וגם פשוט, שאי אפשר לקבוע מסמרות, ז.א. הנהגה קבועה לכל יום ויום, כיון שהענינים משתנים, ובקשר עם זה גם האחריות משתנית הן בהנוגע לענינים הצבורים והן בהנוגע לעניני הבית.

אבל פשוט שעל האדם להקדיש מזמנו גם לעבודת הצבור, אפילו אלו שצריכים הם להקדיש כמה מזמנם לעניני הבית, ובנקודה התיכונה חינוך הילדים וע"פ האמור מובן שבדיוק איך לחלק הזמן בין עניני הצבור ועבודה הפרטית,

מצריכים לזה לחוות דעת הנמצאים על אתר, כיון שהוא עצמו הכי קרוב הוא אצל עצמו כמאמר חז"ל ולכן אי אפשר לדון באמת כפי שצריך, וכביאור חז"ל שמפני הקורבה לעצמו, אינו נאמן על עצמו כשאומר מעלות וגם כשאומר חסרונות, וק"ל.

שלכן יציע הענין לפני שלשה מידידיו אשר במקום, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ.

ועלי רק להכפיל עוד הפעם, אשר עבודה לטובת הצבור מוכרחת לכאו"א, ובפרט למי שהשגחה עליונה זיכתם וכבר ראו פרי טוב בעמלם בזה.

בטח יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא, וזוגתו תחי' תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל, להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב.

בברכה לבשו"ט.