Igrot Kodesh · Letter 64 — Chassidic Teaching on Purim: Miracle Within Nature

By the grace of Hashem,

Thursday, 11 Adar II 5703

Date on which the Megillah* may be read [1]

To the great scholars, waging the battle of Torah,

the students of the Yeshivah and, among them,

Rav Moshe Eliyahu [2], Montreal, Canada,

I greet you and bless you,

I will begin by asking you to excuse me for not having been able to respond to you in writing until now. Indeed, I am very occupied with the preparation of the calendar for Chabad Chassidim which is to appear these days [3]. But the Rashal* [4] has no doubt transmitted my oral response to you some time ago. Likewise, my telegram has surely reached you in due time. I therefore write to you to make amends, sending you, so to speak, this gift, which will also serve as a Chassidic farbrengen* during the approaching festival of Purim*.

The Mishnah teaches that the Megillah is read on the 11th, the 12th, the 13th, the 14th and the 15th of Adar. Indeed, the villages advance this reading to the day when the court sits. Briefly, it is possible to determine, based on Chassidut, what follows from this for the service of Hashem.

The Megillah recounts the miracle, a behavior transcending nature. Nevertheless, the miracle of Purim took on a natural appearance. Nature alludes to a form of the service of Hashem based on reason. The miracle taking a natural form corresponds to the act of this service which, based on a strong will transcending reason, can, subsequently, be expressed logically, through the action that this will exercises upon the intellect. Finally, there is the revealed miracle, the service of Hashem that totally transcends reason. Moreover, there are several categories of revealed miracles. Our Sages speak thus of "miracle," of "miracle of miracle," of "miracle within the miracle," depending on whether the service of Hashem reveals the part of the soul that ordinarily is not found in the body or else leads to self-sacrifice.

The reading of the Megillah has the purpose of disseminating the miracle in the world and introducing miraculous behavior into daily existence. Now, the submission that allows one to transcend reason can take five forms. It can be limited to thought, speech and action. It can touch the emotions, the love and fear of Hashem. It can concern the intellect, the initial idea and the concept upon which it is based. It can manifest at the very foundation of the will. Finally, it can invest the soul.

These five forms correspond to the four letters of the Tetragrammaton* and to the point crowning the Yud*, first of these four letters. One knows, moreover, that nature is linked to the Divine Name Elokim* and the miracle, to the Name Havayah*.

This is why the Megillah is read from the 11th to the 15th of Adar. The surface of the ground, indeed, is considered as if it rose to ten Tefachim*. This is also the measurement of the height of the public domain. The Megillah, which is miraculous and not natural, therefore begins on the 11th.

It is said that in a synagogue, there must permanently be ten people ready to pray. Likewise, prayer requires the concentration of the ten faculties of one's soul in order to bind oneself to the Holy One, blessed be He. But the Megillah is, a priori, read on the 14th of Adar, revealing miraculous behavior in the first four of the five levels previously defined, which are added to the ten because they are all positive. It should not be read on the 15th, however, which corresponds to this fifth level, to the essence of the soul, symbolized by the point crowning the Yud. At this stage, one must indeed beware of a potential enemy that could arise. The cities surrounded by a wall at the time of Yehoshua*, on the other hand, possess the perfection necessary for the Megillah to be read there on the 15th.

The Megillah is therefore read from the 11th to the 15th of Adar because it highlights the four letters of the Name Havayah. From the 14th of Adar, these four letters illuminate and, on the 15th, one can additionally perceive the point crowning the Yud in the cities surrounded by a wall at the time of Yehoshua.

However, if one is in a place where there are not ten people ready to pray, reason and the natural service of Hashem must intervene. A city-dweller must therefore come to read the Megillah to the villagers and infuse miraculous behavior into their existence. From then on, this reading can take place on the 11th and cause thoughts, speech and actions to transcend reason. It can be fixed on the 12th and transform the emotions. It all depends on what date the villagers gather for the court to sit. In this way, each villager receives the elevation, at least in a passing manner, and accedes to the rank of city-dweller. But a judgment is necessary to permit this transformation.

The Gemara* asks, in this regard: How can a city-dweller perform this reading on behalf of the villagers and obtain the revelation on their account? It answers that the villagers supply the city-dwellers, bringing them water and food. In other words, they prepare the food so that the city-dwellers can ensure their transformation. From then on, a brotherhood is established between them and a city-dweller can therefore read the Megillah to the villagers.

But the Halachah* specifies that such a distinction between villagers and city-dwellers could be made only when all was well, as in the era of the Temple. During the exile, however, all read the Megillah on the 14th, so as to penetrate the entirety of their personality.

With my blessing of immediate Teshuvah, immediate redemption,

Rav Menachem Schneerson

[1] According to the first Mishnah of tractate Megillah.

[2] This refers to Rav Gerlitski, who was then to be married. The students of the Yeshivah had addressed the following letter to the Rebbe: "Our brother who is getting married, Moshe Eliyahu Gerlitski, has already written to you. But, on behalf of the Yeshivah students who are here, we wish to tell you how much we desire your visit. That is why we allow ourselves to invite you once again to the wedding of our brother. Your presence at this joyous occasion will be a merit for him and for us. Furthermore, we truly want you to gather us and infuse us with vitality, which will comfort us in our hardly enviable situation. We have been in exile for three years, far from the center of our vitality. For two years, we no longer have a spiritual guide capable of showing us how to put into practice the teachings of the Rebbe Shlita. True, the Rebbe Shlita sends us letters, but we need someone who is capable of reading them."

[3] The Hayom Yom*.

[4] Rav Shmuel Levitin who had met the students of the Yeshivah of Montreal during this period.

סד

ב"ה, יום ה' מגילה נקראת בי"א אדר שני תשג"ה
כבוד ידידנו הרה"ג הרה"ח הנעלים

והמצויינים אנשי

חיל בחילה של תורה, התמימים יחיו,

ובתוכם הר"ר

משה אלי' שי'

מאנטרעאל, קאנאדא

שלום וברכה!

אתחיל בבקש[ת] סליחה על אי המענה בכתב על מכתבם ע"ע, - והסבה בזה הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היו"ל ימים אלו - והמענה בע"פ הרי בטח מסר בעתו ובזמנו ידידנו הרה"ג והרה"ח וכו' מהרש"ל שי', ובודאי גם הטעלעג' נתקבלה במועדה. והנני בא בכתובים כדי לכפר - מענין רצוי ודורון - על הנ"ל ושיהי' גם מעין פארבריינגען בימי הפורים הממשמשים ובאים:

תנן מגלה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו כו' שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, והענין בעבודת האדם ע"פ דא"ח בקצור - ועי' ביאור כל משנה זו במגיד משרים להב"י פ' ויקהל, -

מגלה ענינה ספור הנס, הנהגה שלמעלה מטבע, אלא שנס פורים הי' מלובש בטבע, והחילוק מבואר בדרושי פורים, ביאוה"ז ויקרא, פדה בשלום תרח"ץ. ובעבודה י"ל החילוק: עבודה שע"פ טו"ד (טבע), עבודה שהתחלתה למעלה מטו"ד בתוקף הרצון, אבל בענינים כאלו שאח"כ ממשיכים בטו"ד ע"י שהרצון מכריח את שכלו (נס המלובש בטבע), ועבודה שלמע' מטו"ד לגמרי (נס גלוי). ועיין בד"ה ועתה אם נא פ' כי תשא רע"ח שי"ל שגם בנסים שלמע' מהטבע יש מדרי' - ולהעיר מל' רז"ל נס ונסי נסין (ברכות נז, א) נס בתוך נס (שמ"ר ס"פ וארא) כשעושה בו אהרן נסים כו' שעשיתי אני - משה - בו נסים כו' שהקב"ה עושה נסים (שמ"ר ס"פ בשלח) - וי"ל דהחילוק הוא הנהגה דחי' ויחידה או מס"נ דאברהם ורע"ק.

וקריאת המגילה היינו פרסומי ניסא בעולם, המשכת הנהגה זו בחיי יום יום. והנה הנהגה זו דקב"ע מבלי התחשב עם הטו"ד, יכולה שתהי' בחמשה מדרי': אם רק בהנוגע להפועל ממש מחדו"מ, גם בנוגע לאהוי"ר מדות, שכל, הנחה, ומושכל ראשון שלו, עצם הרצון והנפש, והם ד' אותי' שם הוי' שבנפש וקוצש"י. - וידוע אשר בשמות הנה טבע ונס, מתאים לשם אלקים ושם הוי' -

וזהו מגלה נקראת בי"א כו' בט"ו, כי י' ימים, עשרה טפחים, מטה, עשי' הגשמית, לא ירדה שכינה למטה מעשרה (סוכה ה, א) רה" רק עד י' (שבת ז, ב) וקריאת המגילה, נס ולא טבע, מתחיל מיום י"א.

והנה מקום שיש י' בטלנין - שכל י' כחות נפשו - בטלים ממלאכתן, שהם בביהכ"נ מצוין תמיד לתפילה (מגלה ה, א. ולהעיר ג"כ מתשובת הרמב"ם פירושו בזה) התחברות עם הקב"ה, נק' עיר - גדול ה' בעיר אלקינו - וקורין בי"ד, היינו שהמשכת הנהגה הנס[י] ת היא בכל ד' המדרי' הראשונות הנ"ל, כיון שכולם כדבעי, אבל לא בט"ו כי צריך זהירות מאויב כיון שמצד עצם הנפש, קוצש"י, א"י באיזה דרך מוליכין אותו (לקו"ת קצור דולא תשבית, תפילין דמ"ע רנ"ג), משא"כ מוקפת חומה, שמקיף הרחוק ג"כ בשלמות אצלו - קורין בט"ו, קוצש"י, -

- וז"ל בדרושי מג"א דרמ"צ ח"ב (שב, ב): מגלה נקראת בי"א עד ט"ו היינו גילוי שם הוי' כו' ובשם הוי' ד' אותיות נמצא ביום י"ד מאיר היו"ד אך בט"ו בכרכים המוקפים חומה ובשושן מאיר ג"כ קצש"י, עכ"ל.

אבל כשאין י' בטלנין, ועפמשנת"ל הענין, וא"כ הרי יש לעבודתו אחיזה בטו"ד טבע ואינו תושב קבוע דעיר אלקינו, ולכן זקוק לבן עיר שיקרא לפניו המגלה המשכת הנהגה נסיית בחיי נפשו, והקריאה אפשר שתחול בי"א, שיושפע שתהי' עבודתו בנוגע להפו"מ עכ"פ למע' מהטו"ד, או בי"ב גם במדותיו וכו'. ותלוי בזה מתי חל יום הכניסה, שאז מתכנסין לעיירות למשפט, כי העלי' מבחי' בן כפר לבחי' בן עיר - אפילו לשעה - צ"ל ע"י משפט ובירור נוסף מקודם.

ומפרש בגמרא איך אפשר שבן עיר יקרא - וימשיך - בבני הכפרים, כי מה שייכות יש ביניהם, וכידוע ריחוק הערך שבין אצי' ובי"ע, חכ' שבנפש ושאר כחות, וע"ז מתרץ (מגילה ד, ב) שמספקין מים ומזון לאחיהם שבכרכין, פי' ע"י שמבררים ומכינים ענינים הגשמיים שיהיו בערך בני העיר (וכמבואר המדרי' בזה: עבד כנעני, ע"ע, אמה העברי' - ס' המצות מצות יעוד) עי"ז נעשים "אחיהם" - ל' איחוי - ובמילא בן העיר קורא לפניהם את המגלה.

ומסקנא דדינא (שם ב, א) אימתי - כל דין זה דכפרים - בזמן שהשנים כתיקונן כו', ויובן ע"ד המבואר בדרושי ר"ה בדא"ח בענין תק"ש ונטילת לולב בשבת בביהמ"ק ובגבולין, וזהו הואיל שמסתכלין בה - לענין אסור חמץ ג"כ, וגם אפשר שיכשלו באכילת חמץ בפסח, ובעבודה פשוטה לפי ערך כזו חייבו גם בני הכפרים לקרות בי"ד - להמשיכה בכל הציור קומה שלהם.

בברכה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן
סד
נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 373 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

הר"ר משה אלי ': גערליצקי, שחתונתו התקיימה בימים אלה. אגרת נוספות אליו - לעיל כח. במכתב ההזמנה כותבים "תלמידי תו"ת במאנטרעאל יצ"ו" במוצש"ק יתרו: אע"פ שאחינו החתן התמים משה אלי' שי' גערליצקי כבר כתב לכמע"ה - בשם כל התמימים דפה - שמשתוקקים אנו מאד שכבמע"ה יבקר אותנו, מ"מ מצאנו לנכון מפאת יוקר הענין לבקש עוה"פ את כבמע"ה לבוא לחתונת אחינו שי', כי לבד הזכות להחתן - ולנו - לפאר את השמחה בנוכחות כבמע"ה, לבד זה משתוקקים אנחנו מאד מאד שכמבע"ה יתועד אתנו ולנפוח בנו איזה רוח חיים (כידוע הפי' בדא"ח בענין חיים כו') שיגביה וירומם אותנו ממצבנו השפל, כי זה כג' שנים אשר אנו נמצאים בגולה רחוק ממקום בית חיינו, וזה כב' שנים שאין לנו שום משפיע רוחני שיורה לנו איך להשלים רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א, כי אע"פ שהננו מקבלים מכתבים מכ"ק אד"ש מ"מ דארפמען האבען דעם חסיד וואס ער זאל זיי קענען לייענען.

הלוח לחסידי חב " ד : היום יום.

מהרש " ל : מה"ר שמואל לויטין, שנסע בימים אלו להתראות עם התלמידים במונטריאל.

ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ז אגרות א'תתקסא. א'תתקפג.

תשובת הרמב"ם: מכת"י, כרך א, סי' קכג (ירושלים תשי"ח), וש"נ.