Igrot Kodesh · Letter 6353 — Tzedakah

By the grace of Hashem*,

1 Tammuz* 5718,

Brooklyn,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem* and devotes himself to communal needs, Rav Shmuel (note 1: Rav S. Yalow, of Syracuse. See, on his subject, Letter no. 6144),

Shalom* u'vracha*,

I have learned with pleasure from my brother-in-law, the Rav, shlita* (note 2: Rav Shmaryahu Gur Aryeh), that you received him with benevolence and that you multiplied your efforts during his visit to your city, in Syracuse. It is no doubt unnecessary to thank someone like you, all the more so since, our Sages* say, "the reward of the mitzvah* is the mitzvah* itself." Moreover, Chassidus* underscores that mitzvah* is of the same etymology as Tzavta*, the bond, which means that the true reward, the most important, is the simple fact of having put the mitzvah* into practice, which creates a bond, a relationship between the One Who commands it, the Creator, and the creature, whereas the One and the other have nothing in common. I express the wish not only that this benevolence will continue, but also that it will expand, since it involves, in this case, strengthening an institution of Torah* (note 3: Carrying out a collection for the Yeshivah* Lubavitch) and we have been enjoined to know elevation in the domain of holiness.

My brother-in-law also informed me of your intervention in the discussion with Mr. Shapiro. He told me that it had a follow-up and that one must therefore be vigilant so that this follow-up is positive, through to its conclusion. The importance of all this (note 4: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "You will consult the Yerushalmi*, tractate Rosh Hashanah*, end of chapter 1, paragraph 4, according to which the necessity of bringing the end of the mitzvah* close to its beginning has the effect of overriding the Shabbos* in the form of its beginning") is established by the teaching of our Sages* according to which the mitzvah* bears the name of the one who brings it to its completion. Consequently, I am certain that you will do all that is necessary, and even more than that, so that this is indeed the case.

We are in the month of Tammuz*, that of the liberation of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. May each person therefore be liberated, within all of Israel, from all that troubles him and may an increased blessing be revealed, success in all communal and personal accomplishments, the one depending on the other. With my respects and my blessing to convey good news,

ו'שנג

ב"ה, א' תמוז, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה שמואל שי'

שלום וברכה!

נעם לי להודע ע"י גיסי הרב שליט"א מהספ"י וההשתדלות מצד כת"ר שי' כאשר ביקר במחנו הט' בסירקיוז, ואף שלדכוותי' בטח אין צורך בהבעת תודה (ובפרט ע"פ מאמר רז"ל שכר מצוה מצוה, וביחוד כפי ביאור תורת החסידות בזה, שמצוה הוא מלשון צוותא וחיבור, פירוש שכר האמתי והיותר גדול הוא עצם קיום המצוה שעי"ז נעשה חבור ושייכות בין מצוה המצוה הבורא והנברא שמצ"ע הרי הם באין ערוך כלל וכלל), בכל זה לא נצרכה אלא להעדפה, להביע הנח"ר מיחס כת"ר האמור, ולהביע ג"כ התקוה שלא רק שיומשך יחס זה אלא שגם יתגדל, שהרי נוגע הוא לחיזוק מוסד תורה, ונצטוינו מעלין בקדש. וסיפר לי ג"כ ע"ד השתדלות כת"ר בהשקו"ט עם מר שפירא שי' ואשר לדבר ישנו המשך, ולכן נדרשה עמידה על המשמר בכדי שיהי' ההמשך בסדר ועד לגמר, וכבר ידוע גודל הענין* במרז"ל שהמצוה נקראת על שם שגומרה, שלכן בטוחני שככל הדרוש יעשה כת"ר בזה ועוד יותר.

ובעמדנו בחדש תמוז הוא חדש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנה יגאל כאו"א בתכ"י מכל ענינים המבלבלים אותו ויומשך תוספת ברכה והצלחה בכל ענינים הכללים והפרטים אשר הא בהא תליא.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.

ו'שנג
מו"ה שמואל: יאלאוו, סירקיוז. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'קמד, ובהנסמן בהערות שם.

גיסי: חדב"נ הרב שמריהו גורארי'.

*) להעיר מירוש' ר"ה ספ"א ד, דבשביל להסמיך גמר המצוה להתחלתה - בתוקפה ג"כ דחיית שבת שהייתה בהתחלתה.