Igrot Kodesh · Letter 6349 — Teshuvah

By the grace of Hashem*,

Eve of Rosh Chodesh* Tammuz* 5718,

Brooklyn,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem* and devotes himself to communal needs, Rav Ephraim Eliezer HaCohen (note 1: Rav E. E. Yalles, of Philadelphia. See, on his subject, Letter no. 5791),

Shalom* u'vracha*,

I have received your letter of 27 Sivan* and, finding myself today (note 2: Eve of Rosh Chodesh*, which is the "minor Yom Kippur*") at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, I mentioned your name. May Hashem* grant that you convey to me good news of your communal achievements and your personal concerns. With my blessing,

You mention the filling of the cavity of a tooth for a duration of several months and you ask whether it constitutes a separation (note 3: Between the water and the body, during ritual immersion). You will consult the responsa of the Tzemach Tzedek*, section Yoreh Deah*, chapter 160, and the reference cited by the Darkei Teshuvah*, chapter 195, paragraph 24, as well as the Taharat Yisrael*, at the same reference. But, no doubt you are not unaware of these texts.

In the Shaarei Tzion*, published in Jerusalem in 5685 (note 4: 1925. In the text, the Rebbe* places a question mark after this date, to indicate that it is not certain), at chapter 54, two opinions of the Halachah* are compared, that of the Rambam* and that of Rashi*, according to which it does not constitute a separation if one pays no attention to it. Indeed, one does not wish to remove it and this filling is therefore considered insignificant. According to one opinion, one does not wish to remove the temporary one either, but, on the contrary, to replace it with a permanent one, that is, to have the body permanently covered, since it is indeed the separation proper that is at issue and not what constitutes this separation. It is not the same for the handles of utensils that have not been fixed in the proper manner. In such a case, an attachment is necessary which, for the moment, does not exist. This is what you say and time does not allow me to consult the previously cited references, to verify whether such an analysis is discussed therein. But, if one reasons thus:

A) A filling for one or two days will likewise not constitute a separation. Yet this is not the opinion of several of the later Sages*.

B) One has, on the contrary, the desire to remove a temporary filling, even if one will not do so immediately. One must therefore say that this filling is effectively sealed and that, consequently, it should not be taken into account.

On this subject, your remark on the Yerushalmi*, tractate Yoma*, chapter 4, at paragraph 4, according to which the fixing by a nail removes the separation of a case, even if it is there for only one day, that of Yom Kippur*, does not satisfy me. Indeed, it is, in this case, a permanent fixing and an instrument reserved for Yom Kippur*.

ו'שמט

ב"ה, ער"ח תמוז, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה אפרים אליעזר שי' הכהן.

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מז"ך סיון.

ובהיותי היום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתיו.

ויהי רצון שיבשר טוב בענינים הכללים ובענינים הפרטים.

בברכה.

במש"כ ע"ד סתימת נקב שן לאיזה חדשים צ בהנוגע לחציצה צ יש להעיר משו"ת הצ"צ חיו"ד סק"ס. ומס' שצוינו בדרכי תשובה לסקצ"ח סכ"ד וטהרת ישראל שם. ובטח לא נעלם זה מעיני כת"ר.

בשערי ציון (מכ"ע, ירושלים תרפ"ה) סי' נ"ד רוצה להשוות ב' דעות בדין דאינו מקפיד אינו חוצץ (דרמב"ם ורש"י) מפני שאינו רוצה להעבירו, מפני ביטול, ולשיטה הא' הרי גם בסתימה זמנית אין רצונה להעבירה כ"א אדרבה להחליפה בקבועה יותר. (ז.א.

שיהי' בשרה צ שע"ז אנו דנין בחציצה ולא על דבר החוצץ) צ מכוסה בקביעות יותר, ושאני ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכה ששם צ"ל חיבור ואינו צ ע"כ תוכ"ד (ואין הזמ"ג לעיין בס' הנ"ל אם שקו"ט בסברה זו). אבל עפ"ז א) גם סתימה ליום ויומים צ"ל אינה חוצצת. והוא דלא ככמה אחרונים. ב) בסתימה זמנית הרי אדרבה מקפידה להסירה (אלא שלא תומ"י), וע"כ נזקקין בזה לענין החיבור וביטול.

דרך אגב: הערת כת"ר מירוש' יומא פ"ד ה"ד דהקביעות ע"י מסמר מבטל חציצת הנרתק, אף דלא הוי אלא ליומי' צ יוהכ"פ, לא נ"ל, כי שם זהו קביעות תמידי שהרי זהו מחתה המיוחדת רק ליוהכ"פ.

ו'שמט
מו"ה אפרים אליעזר: יאלעס, פילדלפיה. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ה'תשצא, ובהנסמן בהערות שם.