Igrot Kodesh · Letter 6294 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

4 Sivan* 5718,

Brooklyn,

To the Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem* and assumes a sacred mission, Rav Shlomo Chaim (note 1: Rav S. Ch. Kasselman, of Lod*. See, on his subject, Letter no. 5937),

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter of Rosh Chodesh* Sivan*, with the request for a blessing that was attached and which will be read, at a propitious moment, at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. You speak of the discouragement and the complaints of someone, regarding the Yeshivah* (note 2: Whose material situation was critical). Without a doubt, each person is surely doing what he can to improve the situation and one can only prepare the channel and the receptacle (note 3: To reveal the blessing therein). Indeed, my father-in-law, the Rebbe* and his father, the Rebbe* (note 4: The Rebbe Rayatz* and the Rebbe Rashab*), from where they are, continue to invoke divine mercy for the Yeshivah* Tomchei Temimim*, in particular in the Holy Land, may it be restored and rebuilt. It is said that "the righteous decrees and the Holy One, blessed be He, ratifies." However, one must, here below, be capable of receiving these blessings. For, ultimately, it is indeed in a material world that we find ourselves. Everything must therefore follow the natural path. The same applies to the Torah*, including its profound dimension. By nature, the Torah* can change nature. Despite this, it is indeed said that: "Hashem* your Elokim* will bless you in all that you do" (note 5: A concrete action, on the part of man, therefore remains necessary).

You make reference to those who are trained for teaching. You will excuse me for noting that, as is very often the case in your letters, you indicate the negative points without proposing any means of resolving them. Certainly, it is indispensable and judicious to rectify what is not good. For all that, such is not the objective, for the function of the physician is not to refine the illness, but to cure it. In the present case, you write to me that several Chassidim*, in particular among the young, are training in education based on sacred values. It is necessary that this be so. Thus, when my father-in-law, the Rebbe*, arrived here, he chose a few from among the best young men of the Yeshivah* and sent them to provincial cities in order to teach the Torah*, beginning with the alphabet. Now, the same applies, and perhaps even more so, in the Holy Land, may it be restored and rebuilt, except that it involves the alphabet of Judaism, the literal alphabet not needing to be studied (note 6: Since it is already the language of the country). How much more does this concern the continuity of a Yeshivah*, for if there are no kids, that is, students of the Cheder* under the influence of Chabad*, how would there be bucks, students of the Yeshivah* Tomchei Temimim*? This is self-evident.

I am surprised that you say nothing about the preparations for the festival of Shavuos*, within the Yeshivah*. Moreover, based on the experience of previous years, the time has finally come for you to consult together regarding the vacations. For several years, divergent opinions have been expressed on this subject. One therefore no longer acts according to an orderly program. The harm is all the greater, this is quite clear. With my blessing, according to the formulation of our master, my father-in-law, the Rebbe*, that you receive the Torah* with joy and depth,

ו'רצד

ב"ה, ד' סיון, תשי"ח
ברוקלין
הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה שלמה חיים שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מר"ח סיון עם הפ"נ המוסגר בו שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בו כותב ע"ד חלישות הדעת והתאוננות של פלוני - ובודאי כל אחד עושה התלוי בו לשפר המצב, והרי אין עליו אלא להכין הצנור והכלי כיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר וכ"ק אביו אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, עומדים ומעוררים ר"ר על עניני תו"ת בכל מקום שהם, ובפרט באה"ק ת"ו וצדיק גוזר והקב"ה מקיים, אלא שלמטה צ"ל מוכנים לקבל ההשפעה, שהרי סו"ס נמצאים בעוה"ז גשמי שלכל ענין צ"ל אחיזה גם בטבע עד שאפילו בעניני תורה ופנימיות התורה שמצ"ע הרי התורה משנה טבע, ובכ"ז נאמר וברכך ה"א בכל אשר תעשה.

במ"ש אודות המתלמדים ענין הוראה וכו' - אחרי בקשת סליחתו כמו כ"פ במכתביו מעורר ע"ד הפרטים הבלתי רצוים שישנם בענין זה מבלי להורות מהי העצה. ואף שבירור הבלתי רצוי מוכרח ונכון הוא, מובן שלא זהו התכלית שהרי ענין רופא תועלתו לא מפני שמברר גוף המחלה, אלא ש[מר]פא אותה. והרי הענין אודותו כותב שמתלמדים כמה מאנ"ש וביחוד מהצעירים את הצריך לחינוך על טהרת הקדש מוכרח הוא, וע"ד כשבא כ"ק מו"ח אדמו"ר לכאן לקח מבחירי האברכים והבחורים מהישיבה ושלחם לערי השדה ללמד תורה מהתחלת אל"ף בית, ועד"ז ואפשר ביתר שאת, הוא עתה המצב באה"ק ת"ו (אלא ששם נוגע לא"ב ליהדות, כיון שהאל"ף בי"ת כפשוטו אינו נצרך ללימוד), ובפרט נוגע גם לקיום הישיבה, כי אם אין גדיים, ז.א. תלמידי חדרים בהשפעת חב"ד, מאין יבואו תישים, ז.א. תלמידים לישיבת תו"ת, וק"ל.

לפלא שאינו מזכיר בהנוגע להכנות לחג השבועות בתוככי כותלי הישיבה וגם, ע"פ הידוע בשנים שעברו, כבר באה העת להתדבר בהנוגע לימי החופש, כיון שזה כמה שנים שכמה דיעות בזה, ובמילא נעשו הענינים שלא ע"פ תכנית מסודרה ובמילא מתרבה ההיזק, וק"ל.

בברכה בנוסח הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

ו'רצד
מו"ה שלמה חיים: קסלמן, לוד. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ה'תתקלז, ובהנסמן בהערות שם.

והתאוננות: על המצב בישיבה.