Igrot Kodesh · Letter 6293 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

3 Sivan* 5718,

Brooklyn,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem* and devotes himself to communal needs, Rav Mordechai (note 1: Rav M. Harlig, of Brooklyn),

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter from the end of Iyar*, in which you raise the following points:

A) It has been reported, in my name, that the Tefillin* sent from the Holy Land, may it be restored and rebuilt, even if they were written there by a scribe who fears Hashem*, even if their housings were made by trustworthy men, must be checked here, upon reception. I can justify this as follows. On various occasions, the customs authorities have had these housings opened, fearing they might contain precious stones or pearls. Of course, several errors can occur when they are resewn, and some constitute veritable invalidations (note 2: Disqualifying these Tefillin*).

B) According to the custom of Chabad*, one uses only an Esrog* from Calabria. I have written to someone what I have heard on this subject and what, in my humble opinion, the revealed part of the Torah* says about it. I enclose a copy of this letter (note 3: This refers to Letter no. 3056), as well as the notes on the Kuntres Sukkos* of 5712 (note 4: 1951), at page 59, referring to a talk of my father-in-law, the Rebbe*, which deals with this point.

You cite the commentary of our Sages* on the verse: "You shall lack nothing there," which says: "not even pepper." It is clear that the Land of Israel is capable of producing a "fruit of splendor" (note 5: An Esrog*. Why then seek it in Calabria rather than in Eretz Yisrael*?), which is no less than pepper. This does not mean that one actually finds in the Holy Land, at the present time, "fruits of splendor" meeting the highest criteria. The verse envisages here only a potentiality, a possibility, which is not necessarily followed by effect. Indeed, is it not said: "Sulfur and salt will burn the entire land. You shall not plant, you shall not harvest, you shall not cause grass to grow there" (note 6: In general, the land has the power to germinate, but in this case, it was taken from it)? How much more so is this the case in the present instance. Moreover, the mitzvah* of the Esrog* itself requires that it be the most beautiful possible, which indeed means that one must seek the highest quality. Seeking the most beautiful fruit in "the fat regions of the land," that is, in "Calabria of Greece," does not therefore call into question the fact that: "you shall lack nothing there." With my respects and my blessing, in conformity with the expression of my father-in-law, the Rebbe*, to receive the Torah* with joy and depth,

N.B.: You ask me about "Calabria of Greece" and you cite the Yerushalmi*. I have already said previously that this justifies the commentary of our Sages* according to which: "the fat regions of the land, this is Calabria of Greece." One can indeed ask, since Yitzchak* blessed Yaakov* by promising him "the dew of the heavens and the fat regions of the land" and he said, precisely because of this: "what would I do for you, my son (note 7: Esav*, after everything had been given to Yaakov*)?" There was therefore no choice. This Esrog* had to come from Calabria of Greece. Now, at that time, this region did not yet exist (note 8: Had not yet emerged from the water) and it could therefore not figure in the blessing that Yaakov* received.

According to the Yerushalmi*, this piece of land was indeed carried away and "when Pharaoh married the daughter of Pharaoh, Gavriel* descended, planted a stake in the sea and brought forth from it a mound, upon which was built a city, Italy of Greece," according to tractate Shabbos* 56b. Subsequently, I also discovered the same affirmation in the Dameshek Eliezer*, in the name of Rabbi Heschel of Krakow. I was satisfied to see that my interpretation was correct. You suggest that Calabria is, in fact, one of the regions of the Keini*, Kenizi*, and Kadmoni* (note 9: Three peoples residing in Canaan, whose territories we will receive in the future). On this subject, you will consult, in particular, tractate Bava Basra* 56a and the Rambam*, Laws of Robbery, chapter 8, at paragraph 4.

ו'רצג

ב"ה, ג' סיון, תשי"ח
ברוקלין
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה מרדכי שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו משילהי אייר, בו מעורר ע"ד:

א) מה שאמרו בשמי, שתפילין הנשלחים מאה"ק ת"ו אף שנכתבו שם ע"י סופר יר"ש וכן הבתים נעשו ע"י אינשי דמהימנא, צריכים לבודקם כאן בקבלתם.

טעמי ונמוקי, כי הרי הי' כ"פ שפקידי המכס פתחו את הבתים (מפני שחששו שטמון בתוכם אב"ט ומרגליות), ומובן שכשחזרו ותפרו הי' מקום לכמה שגיאות ומהם גם בענינים המעכבים.

ב) במנהג חב"ד המדקדקים באתרוגי קלבריא דוקא.

מה ששמעתי ונראה לפע"ד ע"פ נגלה כתבתי לא' - ומוסג"פ העתקה וכן העתקתי בהערות בקונטרס סוכות של שנת תשי"ב, עמוד נט ומסומן שם גם לשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה.

ומה שהעיר מדרז"ל עה"כ, לא תחסר כל בה אפילו פלפלין - הנה פשיטא שארץ ישראל מסוגלת לגדול פרי עץ הדר ולא גרע מפלפלין, אבל אין זה מכריח שבהווה נמצאים בפועל באה"ק ת"ו פרי עץ הדר בתכלית ההידור, והרי בכתוב מדובר ע"ד היכולת והאפשרית, ולא תמיד בא בפועל, ובמכש"כ ממה שנאמר גפרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב וגו' ועוד שהרי באתרוג ענין ההדור הוא מגופה של מצוה, שמזה משמע שהדור מצוה זו הוא תכלית ההדר. ואין חסרון בלא תחסר כל בה - באם תכלית ההדר תהי' במשמני הארץ זו קלבריא של יון.

בכבוד ובברכה בנוסח הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה

ובפנימיות

נ.ב.

במה שהעיר בענין קלבריא של יון, וציין להירושלמי - כבר אמרתי מאז שבזה מבואר מקור דרז"ל על ומשמני הארץ זו איטליא של יון שקשיא כיון שברך יצחק את יעקב מטל השמים ומשמני הארץ הרי הטענה ולך איפוא מה אעשה בני, ולא הי' ברירה אלא לתת קלברא של יון, שלא בא עדיין לעולם בעת ההיא, שבמילא לא הי' דעתו עלי' בברכתו את יעקב. ששטח אדמה זה נשטף (ע"פ הירושלמי) ובשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה שרטון ועליו נבנה כרך כו' איטליא של יון) (שבת נו, סע"ב). - ולאחרי זמן מצאתי שכ"כ בס' דמשק אליעזר בשם הר"ר העשל מקראקא.

והנאני שכיוונתי.

במש"כ לפרש דקאלאבריא הנ"ל היא מארצות קיני קנזי וקדמוני - יעוין ב"ב נו, א.

רמב"ם הל' רוצח פ"ח ה"ד. ועוד.

ו'רצג

מו"ה מרדכי: הרליג, ברוקלין.

ומוסג"פ העתקה: ראה לעיל ח"י אגרת ג'נו.