Igrot Kodesh · Letter 6280 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

26 Iyar* 5718,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem* and possesses eagerness, Rav Menachem (note 1: Rav M. Rickman),

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter. My many occupations are the cause of my delay until now and you will kindly excuse me for it. Our Sages* say that "everything follows the conclusion" and I therefore read with satisfaction, at the end of your letter, that you are disposed to add an action aimed at spreading Judaism and what pertains to it, with the illumination of Chassidus* and its worldview, that you are even pleased to do so. To someone like you, it is surely unnecessary to point out the specific possibilities that you have in this regard. Indeed, you are the leader of a community that comprises many families and each soul is, in itself, an entire world.

Moreover, you are a teacher, a professor, which means that you have a special relationship with the young people of your class and, through their intermediary, with their friends. No doubt most of them consider you as a master from whom they receive the teaching as it is delivered. The responsibility of the master is increased accordingly. Simultaneously, and this is essential, you have the possibility of obtaining, on their part, a positive evolution and, even if it is modest, it will develop together with the student. An image is given in this regard. A small modification on a seed will play a determining role when a tree bearing fruit grows.

The subject that you teach is, it seems to me, Ethics and human behavior, which is directly linked with the objectives that Chassidus* sets for itself. And, even if, next year, you teach another subject, it will remain possible for you to draw, from everything, a concretely applicable teaching, in the life of man in our world. You will thus be able to be the channel, conveying the good influence. There is also another point, even if it has a more specific scope, which nonetheless has a great influence. It is the following. In recent years, and it will surely be the same in the future, you have been a member of the reparations commission, granting subsidies for cultural activities, publishing, and publication. By expressing your opinion so that your colleagues may be enlightened by it, you therefore have a wide domain and great means enabling you to support the achievements carried out in the spirit of the holy Torah* and the Tradition of Israel, as well as to prevent the aid and collaboration with what goes against Hashem*, His Torah* and His mitzvos*.

I have already specified the following point many times and, from time to time, I become even more clearly aware of it, for practice shows to what extent it is indeed so. In recent years, the public, in the United States, is ready to receive and, for a large part, even demands that the decided truth be transmitted to it, in the sharpest manner and without concessions (note 2: See, on this subject, Letters no. 5893 and 6386). Some, in their private life, are not ready to make great changes in the direction of the right side. However, they will lend their support to these changes, in public life, on the condition that they are guided and shown the way of truth.

We are approaching the "time of the giving of our Torah*" (note 3: The festival of Shavuos*), when the children of Israel were chosen from among all the nations, thus becoming "a kingdom of priests and a holy nation." The ordination of the Torah* has trained and continues to train Rabbanim* in Israel. They make known the opinion of the complete and whole Torah*, introduce it into the life of those around them, in particular within their community. May Hashem* therefore grant that all those who have the power to influence others, in particular those who hold rabbinical functions, fully assume this mission. According to the expression of our master, my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, you will receive the Torah* with joy and depth,

ו'רפ

ב"ה, כ"ו אייר, תשי"ח
ברוקלין
הוו"ח אי"א נו"נ בעל מרץ וכו' הרב מנחם

שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו - שמפני רוב הטרדות נתאחר המענה עד עתה ואתו הסליחה.

מתאים למאמר חז"ל, הכל הולך אחר החתום, נעם לי לקרות בסיום מכתבו, אשר מוכן הוא ושבע רצון להוסיף פעולה בהנוגע להפצת היהדות ועניני' מוארים בביאורי תורת חסידות והשקפת עולם שלה.

ובודאי למותר להורות באצבע לדכוותי' על האפשריות המיוחדות שיש לו בזה, כיון שמנהיג הוא בקהלה בת כמה וכמה משפחות אשר כל נפש אחת מהן ה"ה עולם מלא.

ונוסף על ענין זה, הרי מורה פרופסר הוא, ז.א. שיש לו קישור מיוחד עם כמה מבני הנוער וצעירים אשר בכתתו ועל ידיהם גם עם החברים שלהם, והרי בודאי ברובם היחס שלהם אליו הוא כיחס תלמיד אל זה ששומע ממנו לקח, ז.א. שמקבל דבריו כמו שהם.

שאף שזה מגדיל את האחריות של המשפיע והמורה, אבל ביחד עם זה והוא העיקר, מגדיל את היכולת שלו להביא שינוי לטוב בנוער. ובאיזה מדה שתהי' אפילו קטנה, הרי השינוי גדל ביחד עם בגרותו של התלמיד, וכידוע הדוגמא בזה, ששינוי קטן בגרעין יכול להיות ענין מכריע בעת שיגדל לאילן נושא פירות.

כמדומה לי שהקו בו מלמד הוא בשטח המוסר ומדות בני אדם ז.א. בשטח אשר קישור ישר לו עם המטרות אליהן שואפת תורת החסידות. ואפילו אם לשנה הבאה ילמד מקצוע אחר, הנה סו"ס בכל דבר יש למצוא מוסר השכל ולימוד בהנוגע לפועל, לחייו של האדם בעולמנו זה, ולכן גם הוא יכול לשמש צנור להחדרת השפעה הרצוי'.

ועוד נקודה אף כי בשטח מסוים, אבל לו גם השפעה רבה. והיא, בשנים שעברו ובטח גם בעתיד הי' כ' חבר בהועדה אשר ע"י הקליימס קונפרנץ בהנוגע לההענקות שנותנים תרבות חבור והדפסה וכו' והרי בזה כר נרחב ויכולת ע"י חוו"ד שלו והשפעתו שגם חבריו יאמרו דעתם הרצוי', בהנוגע לתמיכה בפעולות אשר הן ברוח התורה הק' ומסורת ישראל סבא, ולמנוע סיוע ושתוף פעולה עם הענינים שהם נגד ה' תורתו ומצותיו.

וכבר אמרתי כ"פ ומזמן לזמן מתוסף אצלי בהכרה שהמציאות מוכיחה את זה יותר ויותר, והוא אשר הצבור בארצוה"ב בשנים אלו מסוגל לקבל וברובו גם דורש שיאמרו לו אמת ברורה, אף שחריפה היא בלי פשרות, ואפילו אלו שבנוגע לחייהם הפרטים אין מוכנים לעשות בהם שינויים גדולים לצד ימין, מוכנים לסייע בשינוים אלו, בהנוגע לחיי הצבור, באם רק יראו להם את הדרך ויוכיחו להם אשר זוהי דרך האמת.

ובהיות שמתקרבים אנו לזמן מתן תורתנו בה נעשו בני ישראל לעם סגולה מכל העמים ממלכת כהנים וגוי קדוש, וסמיכת התורה היא שהעמידה ומעמדת רבנים בישראל, רבנים בכח זה שהם המודיעים דעת תורה שלימה ותמימה ומחדירים דיעה זו בהחיים שמסביב להם וביחוד בקהלתם.

הנה יהי רצון שיזכה כל אחד שחונן בכח השפעה ובפרט המכהן במשרת רבנות, למלא תפקידו זה במילואו, ובסגנון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

בכבוד וברכת החג.

ו'רפ
הרב מנחם: רקמן.

בלי פשרות: ראה לעיל חט"ז אגרת ה'תשצג, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'שפו.