Igrot Kodesh · Letter 6273 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

25 Iyar* 5718,

Brooklyn,

To the young Hillel (note 1: H. David, of Brooklyn. See, on his subject, Letter no. 5969),

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter from the thirty-ninth day (note 2: The Rebbe* writes Tal, dew, a term whose numerical value is thirty-nine) of the Omer*, in which you pose the following questions:

A) The Alter Rebbe* comments, at chapter 19 of Iggeres HaKodesh*, on the teaching of our Sages* according to which "the sage surpasses the prophet." He says that prophecy is a vision, totally comparable to that of the physical eye. By contrast, wisdom is a perception. Consequently, did Moshe our master, beyond his prophetic vision, also possess the understanding that was subsequently that of the Arizal*?

This was indeed the case. Certainly, one could propose another interpretation, especially if one relies on the revealed part of the Torah*, according to what our Sages* explain in tractate Menachos* 29b. Nevertheless, it is true that he indeed had such a perception, as the books of Kabbalah* specify and as Chassidus* explains. The level of Moshe our master is the Chochmah* of the spiritual world of Atzilus*, that is, a particularly elevated stage. And one may ask what it will be for Mashiach*. You will consult, on this subject, the Rambam*, Laws of Teshuvah*, chapter 9, at paragraph 2, the Midrash Tanchuma*, Parshas* Toldos*, at chapter 20, and the Yalkut Shimoni*, Yeshayahu* 52:13. This point will not be developed here (note 3: See, on this subject, Letters no. 2832 and 4324).

B) Chapter 9 of Iggeres HaKodesh* comments on the affirmation of our Sages* according to which "the study of the Torah* is considered equivalent to good deeds." However, this is not so in the period of the heel of Mashiach* (note 4: Just before his coming). You ask me why the order of values is then modified.

The same difference exists (note 5: See, on this subject, Letter no. 6404) regarding mitzvos* whose time of application has an end and those whose application cannot be entrusted to someone else. Indeed, it is clear that the importance is modified when one reaches the end of that time or when one cannot find another person to do it. Although you do not speak of it, I hope that you have a fixed and frequent time for studying Chassidus*. In conformity with the saying of the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and halachic* authority of the hidden part of the Torah*, author of the Shulchan Aruch* and halachic* authority of the revealed part of the Torah*, may Hashem* grant that this fixedness be not only in time, but also in the soul (note 6: See, on this subject, Letter no. 6203), which is essential. You surely know of the three well-known studies of Chumash*, Tehillim*, and Tanya*. At the very least, you will adopt them in the future. With my blessing,

On behalf of the Rebbe, shlita*,

the secretary,

ו'רעג

ב"ה, כ"ה אייר, תשי"ח
ברוקלין
האברך הלל שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מט"ל לעומר, בו שואל:

א) המבואר באגה"ק לרבנו הזקן סי' י"ט בפירוש מרז"ל חכם עדיף מנביא, שנבואה הוא ענין ראי' כמשל ראיית עין בשר גשמי ממש, משא"כ במדובר בענין מעלת החכמה, שהוא ענין של השגה - האם משה רבנו חוץ ממה שהי' רואה בנבואה, הי' משיג גם מדריגות אלו שהשיג האריז"ל.

כן הדבר.

ואף שלכאורה יש מקום לאמר גם אחרת, ובמכש"כ מנגלה דתורה, ע"ד המסופר מרז"ל (מנחות כט, ב) בכל זה האמת הוא שהשיג מדריגות האמורות, וכמ"ש בספרי קבלה ומבואר בתורת החסידות, שמדריגת משה רבינו היתה מדריגת החכמה דאצילות, ז.א. שהשיג בדרגא נעלית ביותר מצד ענין החכמה. אבל יש מקום לעיון בהנוגע למשיח, וראה רמב"ם הל' תשובה פרק ט' הלכה ב'. תנחומא תולדות כ'. יל"ש לישעי' נב, יג.

ואכ"מ.

ב) במ"ש שם באגה"ק סי' ט', בפירוש מאמר רז"ל תלמוד תורה שקול כנגד גמ"ח, משא"כ בעקבות משיחא - ושואל היאך נשתנה עצם החשיבות.

הנה הוא ע"ד החילוק בענין מצוה שזמנה עובר ומצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, שמובן כשהזמן קרוב לסיומו או כשאין אחרים משתנה חשיבות המצוה.

אף שאין מזכיר עד"ז תקותי שיש לו קביעות עתים בלימוד תורת החסידות לעתים קרובות, ויהי רצון שתהי' הקביעות מתאים לפתגם רבנו הזקן, בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) לא רק קביעות בזמן, אלא גם קביעות בנפש, והוא העיקר.

בטח יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ו'רעג
חלקה נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 356 חלקה בחכ"ד ע' 436 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

הלל: דאויד, ברוקלין. אגרת נוספת אליו - לעיל חט"ז ה'תתקסט.

ואכ"מ: ראה גם לעיל ח"ט אגרת ב'תתלב, ובהנסמן בהערות שם. חי"ג ד'שכד.

ע"ד החילוק: ראה גם לקמן אגרת ו'תד.

קביעות... בנפש: ראה גם לעיל ו'רג, ובהנסמן בהערות שם.