Igrot Kodesh · Letter 6265 — Community

By the grace of Hashem*,

22 Iyar* 5718,

Brooklyn,

To the directors of the youth of the Chabad* association in Tel Aviv, may Hashem* grant you long life,

Shalom* u'vracha*,

I have duly received your activity report for the month of Nissan*, whose conciseness seems to indicate that the continuation will reach me later. Likewise, I have had the occasion, these days, to consult your report and your assessment of the past weeks and months. One can rightly say in this regard, to use the formulation of my father-in-law, the Rebbe*, that it is a very fine plowing and a very honest planting. Your sacred mission has been continuing for several years already and you have surely preserved the reports and assessments. It would therefore be judicious to devote a specific meeting to a synthesis, at least a general one, of everything that has been accomplished in the past, especially in order to deduce what must be done in the future. The central point is that the plowing and the planting must produce fruits and a harvest, enable them to be picked and reaped (note 1: The action in the future must enable one to draw benefit from what has been accomplished in the past). In other words, you will determine how to pursue the action so that the Chassidic* gatherings have an impact on those who participate in them, including during the days that follow them, and so that contact is maintained with them after these gatherings. This is self-evident.

There is also another point in this matter and I am surprised that no Chassid* has raised it. There are, at present, several tourists who travel to the Holy Land, coming from different countries. This is a unique opportunity to carry out action in all these countries while remaining in the Holy Land. For this, one must take advantage of every day, of every occasion that presents itself, to make known and to communicate what concerns Chabad* and its wellsprings (note 2: Of Chassidus*). Of course, not all people are identical, in what they receive and in the manner of guiding them. One must therefore adopt the manner of acting that corresponds to each individual. Nevertheless, every person can be contacted and reflection must enable one to determine the manner of doing so.

In general, it is difficult to determine, from here, the slightest detail of such an action. And, in fact, this is of no interest. Moreover, such an attitude can even be harmful, for our Sages* say: "A man prefers one measure of his own rather than nine measures of his friend's" (note 3: It is therefore preferable that the responsible parties concerned determine these details themselves). If you establish a program in this matter, the action carried out will be more pleasant and much more fruitful. I am sending you this letter by express, for, in my view, there is a particular urgency in this matter. Yet, to my astonishment and my sorrow, no one alludes to any of this in the letters I receive from the Chassidim*. And this concerns the influence exerted not only on distant countries, but also on these tourists personally. As in every other domain, it is here necessary to take broad precautions in order to avert "the pot belonging to several partners" (note 4: The dissolution of responsibilities, each one relying on the other), which is particularly harmful, since each one can say: "Let my innards rejoice" (note 5: Congratulating himself for what he has accomplished and attributing the failures to others), think that he himself is associated with the action and, simultaneously, tell himself that the other partner must do everything, that nothing is expected of him.

May Hashem* grant that you know success in your sacred mission, consisting of making Eretz Yisrael* the Holy Land, in an evident manner, as it is said: "For the Torah* emanates from Zion" and it is indeed a question here of "Torah*." For, according to the well-known expression of our Sages*, in the Midrash Eichah Rabbah*, chapter 2, paragraph 13: "If you are told that the nations possess wisdom, believe it; if you are told that they possess Torah*, do not believe it." There is indeed here a particularity of the people of Israel, to the exclusion of the other nations of the world, in the literal sense, but also of the non-Jew found within each Jew, as the Likkutei Torah*, Parshas* Devarim*, at page 90d, emphasizes.

The mission that has just been defined can apply, in various ways, to daily life and contribute to this purpose. Of course, one must take advantage of the festivals and the days of Chassidic* gatherings. I am not writing specifically to the other Chassidim* and to the various groups (note 6: Of the youth of the Chabad* association). You will surely find the means to transmit this message to them, to send them a copy of this letter or to organize a meeting. With my blessing to convey good and detailed news of all this,

ו'רסה

ב"ה, כ"ב אייר, תשי"ח
ברוקלין
הנהלת צעירי אגודת חב"ד אשר בתל אביב

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת הדו"ח מהפעולות בחדש ניסן, וכנראה מהקיצור יבוא עוד המשך.

כן נזדמן לי ימים אלו לעבור על הפ"כ והדו"ח שלהם של השבועות והחדשים האחרונים, ובצדק יש לומר על זה, שזהו בסגנון כ"ק מו"ח אדמו"ר, גאר א פיינע חרישה און גאר א פיינע זריעה.

ומהנכון, כיון שזה כבר איזה שנים בפעולתם בקדש, ובודאי נשמרו אצלם הדו"ח והפ"כ, שיקדישו אסיפה מיוחדה, לעשות מעין ס"ה עכ"פ באופן כללי מאופן פעולותיהם בעבר, והעיקר ללמוד מזה בהנוגע לפעולות בעתיד, ובנקודה התיכונה, שמהחרישה והזריעה, יבואו לידי צמיחת הפירות והתבואה וללקיטת וקצירת הפירות והתבואה.

במלות אחרות, איך להמשיך באופן שההשתתפות בהתועדות וכיו"ב תניח הרושם על המתועדים גם לימים שלאחרי זה, ואיך לעמוד עמם בקשר גם לאחרי ההתועדות, וק"ל.

עוד נקודה בהאמור (שלפלא שלא העיר ע"ז מי מאנ"ש), והוא, שכיון שנמצאים עתה כמה תיירים באה"ק ת"ו מכו"כ מדינות, הרי זוהי אפשרית יחידה במינה לפעול בכו"כ מדינות ממקומם הם באה"ק ת"ו, ובלבד שינצלו את כל הימים וכל ההזדמנות להראות ולהחדיר בהנ"ל עניני חב"ד ומעינותי'. ואף שמובן שלא כל סוגי האנשים שוים בזה, בהנוגע לקבלת השפעה ורושמים, ולכל סוג צ"ל גישה מתאימה, אבל לאידך גיסא, לכל סוג אפשר לגשת ובלבד שיתבוננו מהו הדרך לזה.

בכלל קשה לכתוב מכאן פרטים ופרטי פרטים בכל האמור, וגם אין תועלת בזה [ולא עוד אלא גם מקלקל, וע"ד מרז"ל רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבים של חבירו], ובאם יעשו תכנית משלהם, וועט זיך ארבעטען גישמאקער וכ"פ ככה.

ושולח הנני המכתב מהיר דחוף, כיון שהענין דחוף הוא לדעתי וגדולה ביותר, כי לתמהוני ולצערי, במכתבי אנ"ש אין מי מעורר ע"ד האמור, ולא רק בהנוגע להשפעה על המדינות הרחוקות אלא גם לא להשפעה על התיירים עצמם.

וכמו בכל הענינים צריך גם בזה זהירות יתירה, מהנהגת קדירה דבי שותפי, שמקלקל ביותר הוא בזה כיון שאפשר לאמר שישו בני מעי, ששותף הנו ובאותה שעה להחליט - שעל השותף לעשות הכל ולא עליו לעשות דבר.

ויה"ר שיצליחו בעבודתם בקדש לעשות את ארץ ישראל ארץ הקדושה גם בגלוי ובאופן האמור כי מציון תצא תורה וגו' ז.א. בדיוק הלשון תורה, וכמאמר הידוע (איכה רבה ב, יג) יש חכמה בגוים תאמין, יש תורה בגוים אל תאמין, כי זה מיוחד לעם ישראל, ושולל את עמי הארץ כפשוטו עד לשלול את הגוי אשר בתוך איש הישראלי (לקו"ת דברים צ, ד);

והנה עבודה האמורה יש למצוא אופנים בכל יום ויום איך לעשותה ואיך לנצלה לתכלית זו. ופשיטא שיש לנצל היומי דפגרא, ימי התועדות וכו' וכו'.

איני כותב במיוחד לשאר אנ"ש והסניפים, ובטח ימצאו האופנים לפרסם ע"ד האמור, אם לשלוח העתקה או לעשות אסיפה וכיו"ב.

בברכה לבשו"ט ומפורטות בכהנ"ל.