Igrot Kodesh · Letter 626 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

19 Sivan 5710,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,

Mr. Moshe Prager,

I greet you and bless you.

My friend, Dr. Yaakov Gripel,[1] communicated to me the content of the first letter you addressed to him.

Of course, the news you announce is good. You see positive results in the action you are conducting toward those who, in an instant, can fulfill the mission entrusted to them here below and intervene so that it will be the same for others.

You have good hope of seeing concretely, in the future, the fruit of your intervention. But you no doubt remember the terms of our discussion when you were here. I emphasized that the essential remains concrete action. It is therefore necessary to make an accounting of what has actually been accomplished.

On this matter — and concerning, in particular, the situation of Yiddishkeit* and education in the immigrant camps[2] — you say nothing.

Referring to your words during our discussion, I reiterate my request. Despite your many occupations, can you tell me what is happening in this area? You will describe the situation as it really is, without even letting your love for other Jews intervene. For, in order to make decisions concerning these camps, it is important for me to have the most precise information possible.

I have heard that the Chiddushei HaRim[3] once said to his Chassidim: "If I were not bringing you anything in the area of Yiddishkeit, my situation would be truly pitiful, as it is said: because of them, the situation of Moshe was bad."

The same is true for every man and woman capable of exerting his or her influence, directly or indirectly, on another person, in order to strengthen them in their Yiddishkeit or to lead them to act to obtain such a strengthening.

One must know that success in this matter is true happiness. This is the mission entrusted to one who can guide others, and he must therefore fulfill it fully. And, in the words of my father-in-law, the Rebbe: "It is certain that an effort never remains without effect."

With my blessing and in the hope of receiving good news,

Rav Menachem Schneerson

ב״ה ,כ״ד ניסן ,תשי״א
ברוקלין
שלום וברכה!
. . .זה לשון הפ״ש שבקשתי את בנו שי׳ למסור לכבודו שי׳:
״לחיים ,שאבא יהי׳ הסיר בגלוי .הסיר בהעלם הרי הוא כבר,
ילדים חסידים יש לי יי״ל /אך באשר יהי׳ חסיד בגלוי ,יוכל לסייע
לילדיו להיות חסידים בגלוי״.
ופירוש הדברים:
191 תש״ - 1תשי״ב
בהכירי את חמי כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע ,יודע אני
בוודאות שהוא הי׳ צדיק ,ודברי צדיקים ופעולותיהם אמת ,והם חיים
וקיימים לעד ,וברור אשר שום דבר מהם לא הולך לאיבוד.
שמעתי כמה פעמים מכ״ק מו״ח אדמו״ר כיצד הוא דיבר אודותיו
]הנמען[ ואודות זוגתו תחי׳ וכמה כוחות השקיע בו ובזוגתו תחי׳ ,הן ישירות
בשיחות עמכם ,והן בעקיפין ,בדרכיו ,עם פרק תהלים וכו׳ ,גם שמעתי
מכ״ק מו״ח אדמו״ר אודות התקוות שתלה בילדיו שי׳ ,ואשר רואים אפילו
בעיני בשר ,שהן מתקיימות בהדרגה יותר ויותר.
על יסוד הנ״ל ,שפעולת צדיק ובפרט של רבי ,שום דבר מהן לא הולך
לאיבוד ,הנני בטוח ,שכל הדברים הטובים שחמי הרבי רצה לראות בכם,
יבואו בפועל ,חלק מהם כבר בא בפועל ,ובטוחני שהכל יהי׳ בגלוי בכל מאת
האחוזים.
מובן מאליו ,שלא מדובר כאן על קיום המצוות כפשוטו ,שזה תמיד
הי׳ אצלכם ובביתכם ,אלא כאן מדובר על ענינים שללפנים משורת הדין,
שבזה לא שייך ]להגביל[ הגבלות ,וכמה שנברא לא יגיע ,הוא תמיד יכול
להתעלות בזה עוד יותר.
אבל הרי ׳אין חבוש מתיר את עצמו׳] ,לכן[ זקוקים לסיוע מאחר ,כפי
שאדמו״ר האמצעי)בן אדמו״ר הזקן( אמר ,שאז זה שתי נפש אלקית נגד
נפש הבהמית אחת ,ובפרט שישנו סיוע מכזה ,כמו כ״ק מו״ח אדמו״ר,
שזכותו כשלעצמה היא גדולה ,נוסף לזכות אבותיו הקדושים שמסייעהו.
וזהו פירוש הדברים שהתכוונתי ש״הוא חסיד בהעלם ,ושיהי׳ חסיד
בגלוי״ בהנהגה של לפנים משורת הדין בתכלית ,שכ״ק מו״ח אדמו״ר נתן
לו כוחות -וכפי שכבר כתבתי -לא רק בדיבורים אתו פנים בפנים ,אלא גם
בהיותו לבד בחדרו ,עם פרק תהלים וכו׳ ,אבל הוא עדיין לא ניצל את הכל
בגלוי ,כי בלתי אפשרי לנצל ברכה של צדיק עד סופה ותכליתה.
במילא איחלתי ,שהברכות שכ״ק מו״ח אדמו״ר בירך אותו ,בפניו
ושלא בפניו ,יתקיימו במילואן.
והברכה הכי הגדולה אצל כל אדם ובפרט אצל יהודי ,הרי היא נחת
מהילדים ,וכמרז״ל בכל אדם מתקנא חוץ מבנו וכו׳ ,הכרזתי זאת בפירוש
והסברתי ,שברכת כ״ק מו״ח אדמו״ר תקויים בו ,שילדיו יהיו חסידים בגלוי.
אג רו ת־ קו ד ש -מתורגמות)תתקצ( 192
וטעם הדבר שמסרתי לו את הברכה ע״י בנו שי׳ געת ההתוועדומ הוא ,כי
כתוב בספרים ,שבשעה שיהודי אומר דבר ברכה ,ועשרה יהודים נוכחים ועונים
אמן ,נעשה דבר הברכה ,ברכה של רבים ,ורבים אשר אכל בי עשרה שכינתא
שריא )סנה׳ לט ,א( ,ובפרט שהיו נוכחים מאות ,וזהו זמן של סעודת שבת
ויו״ט ,שהיא סעודת מצוה ,ובפרטי פרטיות ,כאשר זה גם במקום קדוש בית
הכנסת ובית המדרש ,לא רציתי להפסיד את ההזדמנות ,בראותי שישנם
נוכחים ,ו]אנו[ נמצאים בין יהודים ידידים טובים ,הנמצאים בהתעוררות,
ניצלתי את ההזדמנות ,כדי שזה יהי׳ עם הסכמה של כל הנוכחים ,יהודים
שהם שבתיים וחגיגיים ובזמן סעודה שלישית ,שהוא זמן רעווא דכל רעווין
)כפי שאנו אומרים בזמירות השבת ומקורו בזהר הקדוש( ,שהם כולם יסכימו,
שהברכות שכ״ק מו״ח אדמו״ר נתן יקויימו במילואן ,ואחד מהעיקרים הוא,
להיות חסידים ,לעשות לפנים משורת הדין ,ולעשות טובה לזולת ,אפילו
כשלעצמו יהי׳ נזק ח״ו מזה ,כפי שהתוספות מפרש את הפירוש חסיד וכו׳)נדה
יז ,א ,ועייןג״כשבת קך ,א( . . .
בפ״ש לכל ב״ב שי׳ ובברכה.