Igrot Kodesh · Letter 6236 — Shidduchim

By the grace of Hashem*,

10 Iyar* 5718,

Brooklyn,

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter from the conclusion of Shabbos*, responding to the question that I asked you regarding your engagement. You list the various points that have prevented you from doing so until now (note 1: The recipient of this letter was apparently not in the first bloom of youth and already had children from a previous marriage). Now, our Torah*, Torah* of life, says: "It is not good for man to be alone" and "do not rest your hands in the evening" (note 2: An advanced age must not be synonymous with a cessation of activity). The Halachah* is decided in this sense, in the Shulchan Aruch*, at the beginning of Even HaEzer*. Certainly, one must find a solution to the point you raise and avert the risks. However, experience has shown, in the recent past, that many people in your situation became engaged, then married, are very satisfied, and have a happy life. You fear that this will cause your children to distance themselves. I am very doubtful about this. On the contrary, I think that they desire it as well. You ask me about the three festivals (note 3: That must elapse before his remarriage). Now, when you begin to take an interest in proposals in this area, you will need time to find and discuss all the details. In the meantime, these three festivals will pass. It will not be the same if you do not begin to take an interest in all this right now.

You ask me whether you should distribute your assets (note 4: Among his children and to tzedakah*, as if it were an inheritance). It seems judicious that you yourself give what you wish to entrust to tzedakah*, in accordance with the affirmation of our Torah* according to which "it is preferable to act oneself rather than to delegate to an emissary." You will also consult the discourse of my father-in-law, the Rebbe*, based on the statement: "You shall observe the World to Come in your lifetime" (note 5: See the letters of the Frierdiker Rebbe*, Letters no. 2156 and 2335). Conversely, your plan to give immediately what should be the inheritance you will leave after a long life does not suit me. In our era, it has been verified that such behavior has had unfortunate effects. Hashem* feeds and sustains each one, with goodness, grace, benevolence, and mercy. He will therefore positively satisfy all the needs of those whom you wish to include in this distribution. Thus, for long days and good years to come, these assets will be put in the service of the Torah* and its mitzvos*. With my blessing to convey good news of all this,

ו'רלו

ב"ה, י' אייר, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו ממוצש"ק, מענה על שאלתי בהנוגע לשידוכין וכותב ומונה נמוקים שעכבו בידו עד עתה מזה.

והנה מובן שכיון שתורתנו תורת חיים ציותה עלינו לא טוב היות האדם לבדו, ולערב אל תנח ידיך, ונפסק הדין גם בשו"ע (אבה"ע בתחלתו) הרי ודאי שהנמוקים האמורים יש לתרצם ולהבטיחם (באווארענען), והרי ראו במוחש בעבר הקרוב שהיו כו"כ במצב כשלו והשתדכו ונשאו ושבעי רצון הם וחיים חיים מאושרים. ובמ"ש שמא יגרום הדבר לריחוק ילידיו שי', מסופקני במאד, היש מקום לחשש זה ואדרבה קרוב לומר שזה גם רצונם. ולשאלתו בהנוגע שלש רגלים, הרי כשיתחיל להתענין בהצעות בהאמור דורש זה זמן עד שמוצאים ומתדברים הפרטים וכו' ובינתים יעברו שלש רגלים, משא"כ אם לא יתחיל גם להתענין.

במ"ש אם לחלק הרכוש שלו וכו'. - הנה אף שיש מקום לחלק זה שרוצה לתת לצדקה דוקא ע"י עצמו, וכמאמר תורתנו מצוה בו יותר מבשלוחו, וראה ג"כ שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר מיוסד על המאמר עולמך תראה בחייך, אבל בהנוגע שרוצה לחלק עתה הראוי להוריש לאחרי אריכות ימים ושנים, לא נראה לי סברא זו, והרי רואים בתקופתנו, שהנהגה זו הביאה לתוצאות בלתי רצויות. והשי"ת הזן ומפרנס לכל בטוב בחן ובחסד וברחמים ימלא צרכיהם של כל אלו שרוצה לשתפם בהחלוקה באופן טוב, ולאורך ימים ושנים טובות ישתמש בנכסיו לעניני תורה ומצותי'...

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ו'רלו
שיחת: ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ח אגרות ב'קנו. ב'שלה.