Igrot Kodesh · Letter 6224 — Community

By the grace of Hashem*,

5 Iyar* 5718,

Brooklyn,

Shalom* u'vracha*,

I have duly received your letter of 23 Nissan*. You make reference to a committee. You know, in this regard, the requirement of our holy masters, in particular of the Mitteler Rebbe* (note 1: See, on this subject, Letters no. 5815 and 6329), that of having a person with whom one can consult. In such a case, one brings two divine souls together against a single animal soul (note 2: That of the other person not intervening in such a case), and one therefore reaches a good and just decision, especially regarding matters that concern the community. In this way, it is clear that consultation is necessary, that one must not take everything upon oneself.

I have taken note with pleasure, in your letter, though very briefly, of the activities of the young people of the Chabad* association. May Hashem* grant that these increase, in your own four cubits and toward your fellow, all the more so since we are between the "time of our freedom" (note 3: Pesach*), freedom from the Egypt of the forces of evil or even from that of holiness, and the "time of the giving of our Torah*" (note 4: Shavuos*), which is indeed a gift, a present. It therefore suffices (note 5: To obtain it) to make the preparation, as it is said: "And, you shall count for yourselves," that is, according to the interpretation of the Alter Rebbe*, "and, you shall make shine for yourselves." With my blessing to convey good news,

ואילך.

קהלת רבה על הפסוק :קהלת א ,ד.

אגרות־ קודש

-מתורגמות)י׳קכה(

חיי האדם הנם ,באופן כללי ,בשני מישורים :החיים האישיים

וההשפעה בעולם ,ובשני אלה ישנם חיים רוחניים וחיים גשמיים.

תפקידו של יהודי הוא ״להוציא״ את כל הנמצא במישורים

הנזכרים לעיל -מעבדות )מן המיצרים וההגבלות שלהם( -לחרות ,על

ידי ״הרמתם״ ל)יתר( רוחניות -עד כדי עבודת ה׳ בכל פרט שבהם.

גם הדברים שאין ביכלתו ,לכאורה ,לשנותם :הקב״ה ברא אותו כך

שעליו להזדקק לאכילה ושתיה וכדומה -עליו לשנות גם אותם ,והשינוי

מהותי :הוא אוכל כדי שיוכל לעשות טוב ,ללמוד תורה ,לקיים מצוות -כדי שיהיה לו כח לעבוד את ה׳ .יתר על כן -בעצם אכילתו הוא עובד את

ה׳ :על ידי כך הוא מברך לפני האכילה ולאחריה ,וכדומה.

דומה המצב בקשר לחודש האביב :לכאורה אין האדם מסוגל

לעשות דבר בענין זה ,שכן הקב״ה קבע ״חוקות שמים וארץ״ ,ואמר:

לאחר שנרקב :ראה לקוטי תורה ריש פרשת בהר.

תורה)מלשון ״הוראה״( :זוהר חלק ג נג ,ב.

בחיי יום־יום :ובפרט שמצוה מן התורה להזכיר יציאת מצרים בכל יום בבוקר ובלילה

)רמב״ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ג .שולחן ערוך אדמו״ר הזקן ריש סימן סז .ועוד(.

עבודת ה׳ בכל פרט :ראה טור ושולחן־ערוך אורח־חיים סימן רלא :בכל דרכיך דעהו . .

כל מעשיך יהיו לשם שמים.

שתיה וכדומה :להעיר ממאמר חכמינו זכרונם לברכה על כל נשימה ונשימה שאדם

נושם צריך לקלס לבורא)בראשית רבה סוף פרשה יד(.

אוכל כדי . .בעצם אכילתו :כבטור ושולחן־ערוך שם :לשם שמים ,בכל דרכיך דעהו*.

חוקות שמים וארץ . .עוד כל ימי :ירמיהו לג ,כה .בראשית ח ,כב.

הוספה לאחר זמן:

*( בעצם אכילתו . .על ידי כך הוא מברן :היינו שהאכילה נעשה טפל לגבי)העיקר( אמירת

הברכה ,על דרך חייב אדם לברן מאה ברכות בכל יום )מנחות מג ,ב( ,החיוב הוא אמירת

הברכה ,ובתור תוצאה מזה -נהנה מעניני עולם הזה)אכילה ושתיה וכיוצא בהם(.

ומזה הלכה למעשה )מנחות שם ,טור ושולחן־ערוך אורח־חיים סימן רצ( אשר בכדי

להשלים מאה ברכות בשבת צריך להיות אכילת פירות וכיוצא בהם ,שהעיקר בזה הוא אמירת

עוד ברכות ,אלא בכדי שלא תהיה ברכה לבטלה ,צריך לאכול הפרי וכיוצא בו ,שאכילה כזו -

היא טפלה לגבי העיקר -אמירת הברכה .ועל פי זה יומתק לשון הרמב״ם )סוף הלכות

ברכות( :ולעולם כו׳ וירבה בברכות הצריכות .ועיין גם כן שולחן ערוך רבנו הזקן חלק אורח־