Igrot Kodesh · Letter 6221 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

4 Iyar* 5718,

Brooklyn,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem*, who devotes himself to communal needs, possessing extensive knowledge, Rav Sh. Y. (note 1: Rav Shlomo Yosef Zevin, of Jerusalem. See, on his subject, Letters no. 6012 and 6415),

Shalom* u'vracha*,

I have duly received your letter of the first day of Rosh Chodesh* Iyar* and the one that preceded it. Two weeks ago, there was sent to you, by registered mail, the index of Kabbalah* concepts in the writings of the Arizal* (note 2: See, on this subject, Letter no. 5772), in accordance with your request. You will no doubt acknowledge receipt.

I am certain that you have taken note, with all due attention, of the speech of Professor Segal, to whom Hashem* will grant long life. I am surprised that you make no mention of it. In fact, this is indeed the central and decisive point of all those conceptions that were fought against by our masters, the great ones of Israel, when they rose up, at the time, against the winds that were blowing upon the Jewish street. However, had we merited it, these words would have been uttered by those who carry out a sacred mission in the Holy Land, by party leaders speaking in the name of religion, or, a fortiori, by Rabbanim*.

In fact, the more a Rav* possesses a prestigious title, the more he should make his call heard, his cry and his complaint. But, we do not have the merit of all this, and all these people ceaselessly pronounce praises, laudations, and hymns. They have clearly ruled that the redemption has already begun, even though those who have issued such a ruling know the Halachah*, as stated by the Rambam*, regarding the redemption and what pertains to it. Taking up the well-known formulation of the prophecy, they affirm that all is well for Judaism, the Torah*, and the mitzvos*, that all will be well in the future, that the situation is improving from one moment to the next.

Now, who is the one who is not ashamed to tell the truth? Precisely one of those men whose opinions regarding the sacred books are well known. Despite this, he was touched in his heart by the war waged against Hashem* and against His Torah*, or, in any event, against the Torah*. And, may Hashem* grant that the Rabbanim* and the religious parties do not mobilize against him to contradict his words, putting forward the "proofs" that they have opposed to all those who held the same discourse, albeit in less virulent terms. As I have written regarding certain points, such behavior, which defies the logic of the domain of holiness and immediate common sense, is dreadful. But, these religious men pay no attention to all this. They do not say to themselves that there could be a doubt, that there is matter for discussion, that one can say and write exactly the opposite of what they publish.

This man receives subsidies from public funds. Moreover, he assumes responsibilities in the field of education, which means that he bears an increased responsibility toward his students and toward the students of his students. It is therefore interesting to know whether the administrations will officially take a position against him, loudly and using the terms that have been uttered against those who are currently in prison for the same reasons, who did not study the Wisdom of Israel in Germany, did not obtain the title of professor there, but are a Rav*, a judge, a Shochet*, a teacher, or even a Yeshivah* student in Meah Shearim. It is significant that there exists here a weekly publication that benefits from the support of the Torah* department within the Jewish Agency. Now, it had no choice and it had to publish the speech of this professor. At most, it did so in its last pages. And, in the same issue, but in a better and more prominent position, one also finds a rebuttal article that contests all of this.

You say, at the end of your letter, that we have caused pain. I do not have the article to which you are referring, but I remember what I said and wrote on this subject. Those words were far from the virulence of that speech. It seems to me that I have already specified that in such a case, I wish, first of all, to have knowledge of the details, when one claims that pain has been caused. Furthermore, I have added that there is no reason to conceal that I have "well-intentioned friends" who inform me of all this, but who distort the words and, very often, exaggerate them. No doubt you will complete this description at the next opportunity. With my blessing to convey good news, in good health,

M. Schneerson,

ו'רכא

ב"ה, ד' אייר, תשי"ח
ברוקלין
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

צנמ"ס וכו' מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתב כת"ר מאדר"ח אייר והקודמו...

לפני כשבועים שלחו באחריות ע"י דואר את המפתח - דערכי הקבלה - בכתבי האריז"ל, מתאים להוראתו. ובטח יאשר קבלתו.

בטוחני שכת"ר קרא בשימת לב הדרושה נאומו של הפרופסר סגל שי'. ולפלא שאין מזכיר דבר עד"ז. והרי היא היא הנקודה ואבן הבוחן של השקפות אלו, עליהם נלחמו נשיאנו וגדולי ישראל - נגד הרוחות שנשבו ברחוב היהודים אז וכו'. אלא שאילו זכינו צריכים היו הדברים להאמר ע"י המשרתים בקדש באה"ק ת"ו, מנהיגי המפלגות אשר בשם הדת ידגלו, ועאכו"כ ע"י הרבנים, וככל שיגדל שם התואר של הרב - כן צריכה היתה להתגדל הזעקה-הצעקה והאנחה שלו, וכיון שלא זכינו - הנה כל הנ"ל אין פוסקים מלאמר הלל שירות ותשבחות, וכבר פסקו בפירוש שהגאולה כבר הותחלה, אף שכל אלו שפסקו יודעים המובא ברמב"ם לפס"ד בהנוגע לגאולה וענינה. ובלשון הידוע בנבואה - מסבירים איך ששלום ליהדות לתורה ומצותי' ושלום יהי' גם בעתיד, והמצב משתפר ויעלה מרגע לרגע וכו' וכו'. וזה שאינו בוש לאמר האמת, ה"ז דוקא מאלו אשר ספריו בהנוגע לכתבי הקדש, תוכנם ידוע ומפורסם, וללבבו נגעה המלחמה בה' ובתורתו - עכ"פ בתורתו. והלואי שיתאפקו הרבנים ומפלגות הדתיות שלא לצאת נגדו ולהכחיש את דבריו באופן ובאותן "הראיות" שהכחישו את כל אלה שאמרו בתוכן דומה להנ"ל, אף שלא בחריפות שלו וכו'. וכמו שכתבתי בהנוגע לאיזה העינינים - ההבהלה שבדבר לא כ"כ על ההנהגה היפך השכל דקדושה ושכל הבריא, אלא שאין שמים לב - הדתיים הנ"ל - שיש כאן מקום לספק ולדיון שצ"ל ולכתוב ההיפך הגמור ממה שאומרים ומדפיסים.

מענין לדעת: הרי בודאי הנ"ל "מקבל כספים מהמדינה", ולא עוד אלא משרת במשרה הקשורה בשטח החינוך, ז.א. שהשפעתו הוא באופן דמוסיף והולך לתלמידיו ותלמידי תלמידיו, האם יצאו כנגדו מהמשרדים באופן רשמי ובקול תרועה ובכל אותם התוארים שהשתמשו בהם בהנוגע לאלו היושבים במאסר ע"ד ענינים אלו שלא נתחנכו על ברכי "חכמת ישראל" במדינת אשכנז, ותמורת התואר פרופסר, נושאים הם התואר רב או דיין או שו"ב ומלמד או גם אברך ישיבה במאה שערים. אופיוני הדבר שיש כאן שבועון המקבל סיוע ממחלקה התורנית של הסוכנות, ולא היתה ברירה בידו כ"א להדפיס עכ"פ תמצית נאום הפרופסר, ולהפ"ח הנה הדפיסו בעמודים האחרונים, ובאותו גליון עצמו אלא שבמקום מכובד יותר ובהרחבה - בא מאמר הגנה, אשר לא דובים ולא יער!

כותב בסיום מכתבו שהי' לנו צער וכו' - והנה אין ת"י המאמר אודותו כותב. אבל בזכרי את מה שאמרתי ודברתי בנדון האמור, הנה כנ"ל - רחוק הוא מהחריפות של נאום האמור.

כמדומה - בכגון דא - כתבתי מכבר שלא לבד שמעונין אני להוודע הפרטים כשכותבים שהי' צער ועגמ"נ, כ"א כנזכר הוספתי גם אז, שבכלל אין תועלת להעלים, כי נמצאים "אוהבים וידידים" שמודיעים ע"ד ענינים כאלו, אלא שמסלפים הדברים וע"פ רוב גם מגזימים. ובטח ימלא בהזדמנות הבאה ע"ד האמור.

בברכה לבשו"ט מתוך בריאות הנכונה.

מ. שניאורסאהן
ו'רכא
מוהרש"י: זוין, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'יב, ובהנסמן בהערות שם.

לקמן ו'תטו.

המפתח - דערכי הקבלה: ראה לעיל חט"ו אגרת ה'תשעב.

ולהפ"ח: - ולכל הפחות (?).