Igrot Kodesh · Letter 6211 — Chinuch

By the grace of Hashem*,

Second day of Iyar*,

Tiferes* of Tiferes* 5718,

Brooklyn, New York,

To all the participants at the laying of the cornerstone of the building of the Yeshivah* Tomchei Temimim* of Kfar Chabad* (note 1: See, on this subject, Letters no. 4304, 6011, 6261, 6313, 6318, 6344, and 6466), as well as to all our brethren, the children of Israel, who cherish the Torah* and the mitzvos*, may Hashem* grant you long life,

Great greetings and blessings,

On the occasion of the laying of the cornerstone of the central building of the Yeshivah* Tomchei Temimim* in our Holy Land, may it be restored and rebuilt, speedily and in our days, by our righteous Mashiach*, I extend my warm and enthusiastic blessing to all the participants in the joy of this great mitzvah*, to those who are present at the laying of the cornerstone and to those who took part in the preparations, who made this event possible. I hope that each one will participate fully, including in the future, financially, physically, and morally (note 2: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "See Orchos Tzaddikim*, Gate 17, cited by Or HaTorah* of the Tzemach Tzedek*, on Parshas* Vayeira, page 90b. This point is explained by the discourses of my father-in-law, the Rebbe*. See, in particular, the one entitled 'He created,' of 5689").

Financially, in the simplest sense, one will bring one's contribution to the construction of this building, giving the largest sums possible. Physically, one will make all the necessary efforts, to act oneself and to make others act, so that all bring their contribution. Morally, it may seem that in fulfilling this mitzvah*, one must, momentarily, refrain from intensifying one's study of the Torah*. This is the generosity of the soul, which sacrifices the spiritual life of the individual in order to build a building where the Torah* is taught publicly. On this subject, the promise is also formulated according to which: "You shall tithe in order to become wealthy." Indeed, this momentary absence of addition to study will be compensated by the public study and dissemination of the Torah*, of which one acquires a share through one's effort. For, the tzedakah* of Zevulun*, through which Yissachar* was able to devote himself to the study of the Torah*, is much more than a financial contribution. It is, strictly speaking, the means of acquiring a share of Yissachar's* study (note 3: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Tur* and Shulchan Aruch*, Yoreh Deah*, beginning of chapter 246; Laws of Torah* Study of the Alter Rebbe*, chapter 3, paragraph 4").

* * *

If study, which is "equivalent of all the rest," is important in every place, how much more so in our Holy Land, may it be restored and rebuilt, "toward which the eyes of Hashem* are always turned, from the beginning of the year to the end of the year," in particular in Kfar Chabad*, the village founded by my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. He himself devoted his very being to spreading the revealed and profound teachings of the Torah*, of a Torah* that is whole and perfect. He communicated his spirit to the students of the Yeshivos* Tomchei Temimim* and to this place, to the Kfar*, so that one may devote oneself to the Torah* with self-sacrifice, vitality, and light.

One confers merit upon propitious days, those of the counting of the Omer*, which prepare the receiving of the Torah*, which awaken the thirst for it, as our Sages* say in the Midrash* (note 4: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Cited by the Ran, at the end of tractate Pesachim*"). When Moshe told them: "You will serve Hashem* on this mountain," the children of Israel responded: "Moshe, our master, when will this service take place?" He said to them: "In fifty days," and they then began to count them. The Sages* deduced from this the necessity of counting the Omer*, these fifty days leading to the joy of the Torah*. I hope that this moment will serve to awaken and strengthen, in each person, the love of the Torah* and of all that concerns it, in order to multiply action, through all the means previously described, to build and maintain this fortress of Torah* that is the Yeshivah* Tomchei Temimim* of Kfar Chabad*.

* * *

Through these actions and through this form of divine service (note 5: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "See the Tanya*, at the beginning of chapter 37"), by taking money from worldly activities and consecrating it to the Torah* that is whole, to its revealed part and its profound dimension, to its institutions, by not devoting "all our days (note 6: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Rambam*, Laws of Teshuvah*, beginning of chapter 9") to satisfying the needs of the body, by freeing ourselves to study wisdom and practice the mitzvos*," we carry out the actions and accomplishments that will hasten and reveal the true and complete redemption, through our righteous Mashiach*.

The Mashiach* will lead all Israel to follow the Written Law and the Oral Law, to wage the wars of Hashem* (note 7: The Rebbe* notes at the bottom of the page: "Rambam*, Laws of Kings, end of chapter 11 and end of chapter 12"). Thus, one will devote oneself to the Torah* and to wisdom. And, the entire world will have no other occupation than the knowledge of Hashem*. With my respects, my blessing for great success, in particular in this undertaking and, more generally, in the spreading of the wellsprings of Chassidus* until they reach the outside,

ו'ריא

ב"ה, שני באייר, תפארת שבתפארת, ה'תשי"ח
ברוקלין. נ.י.
לכל המשתתפים בהנחת אבן פינת בנין

"תומכי תמימים"

אשר בכפר חב"ד ולכל אחינו בני ישראל

חובבי תורה

ומצוה

ה' עליהם יחיו

שלום רב וברכה!

להנחת אבן פינת הבנין המרכזי של הישיבה תומכי תמימים אשר בארצנו הקדושה,

- תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו -

הנני שולח ברכתי לבבית ונפשית לכל המשתתפים בשמחה של מצוה גדולה זו,

המשתתפים בעת הנחת אבן הפינה ואלו שהשתתפו בהכנות לזו ואיפשרו אותה.

תקותי שהשתתפות כל אחד ואחד תהי' השתתפות מלאה וגם בעתיד, השתתפות בממונו בגופו ובנשמתו:

בממונו - כפשוטו - להתנדב להקמת הבנין בסכומים הכי גדולים;

בגופו - להשתדל ולטרוח בטרחה ככל הדרוש להיות מהמעשים ומפעילים גם אחרים להיות משתתפים אף הם;

בנשמתו - היינו אם אפילו נראה לו שהתעסקותו במצוה זו תמעט לפי שעה תוספת לימודו בתורה וכיוב.

כי זוהי הנדיבות בנשמה, להקריב מחיי הנשמה של היחיד - בכדי להקים בנין ומוסד של לימוד תורה דרבים. ועוד אשר גם בזה ישנה להבטחה - עשר בשביל שתתעשר, כי מה שלא יוסיף לפי שעה בלימודו - יתרבה על ידי זה בלימוד והפצת תורת הרבים שגם בה קונה חלק בעמלו.

כי הצדקה של "זבולון" לאפשר תורתו של "יששכר" - אין זו צדקה לבד, אלא גם חלק יש לו בתורתו של יששכר.

* * *

ואם בכל מקום גדול תלמוד תורה שהוא כנגד כולם, על אחת כמה וכמה בארצנו הק' ת"ו, ארץ אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ובפרט בכפר חב"ד שנתייסד על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר מסר נפשו על הפצת התורה הנגלית והפנימית, תורה תמימה ושלימה, ואצל מרוחו על תלמידי ישיבות תומכי תמימים ועל המקום - זה הכפר - להיות העסק בתורה במסירה ונתינה, בחיות ואור.

ומגלגלין זכות לימי זכות ימי הספירה, ימי ההכנה וההשתוקקות לקבלת התורה, וכדברי רז"ל באגדה:

בשעה שאמר להם משה תעבדון את האלקים על ההר הזה, אמרו לו ישראל, משה רבינו אימתי עבודה זו, אמר להם לסוף חמישים יום, והיו מונין כל אחד ואחד לעצמו, מכאן קבעו חכמים לספירת... מחשבין נ' יום לשמחת התורה.

תקותי שיהי' הזמן גרמא לעורר ולחזק בכל אחד ואחד אהבת התורה ועניני' ומזה - לתופסת פעולה, בכל אופנים האמורים לעיל, בבנין והקמת מבצר תורה זה - ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

* * *

ועל ידי מעשים ועבודה זו, להרים הכסף מעניני העולם ולהקדישו לתורה תמימה (הנגלה והפנימית) ומוסדותי', לא לעסוק "כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנוים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה".

מעשינו ועבודתינו אלו יקרבו ויביאו את הגאולה האמתית על ידי משיח צדקנו,

את ימות המשיח אשר יכוף כל ישראל לילך בתורה שבכתב ושבעל פה וילחם מלחמות ה' ויהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.

בכבוד ובברכת הצלחה רבה במפעלם האמור ביחוד, ובכללות העבודה של הפצת המעינות דא"ח (עד שיגיעו גם) חוצה.

ו'ריא
אבן פנה... בכפר חב"ד: ראה לעיל חי"ג אגרת ד'דש, ובהנסמן בהערות שם. חט"ז ו'יא.

לקמן ו'רסא. ו'שיג. ו'שיח. ו'שדמ. ו'תסו.

בממונו בגופו ובנשמתו: ראה ארחות צדיקים שער יז - הובא באוה"ת, לאדמו"ר הצ"צ פ' וירא (צ, ב) ונתבאר במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר (ד"ה אשר ברא תרפ"ט. ועוד).

גם חלק יש לו: טור ושו"ע יו"ד ר"ס רמו. הל' ת"ת לרבנו הזקן פ"ג ס"ד.

רז"ל בהגדה: הובא בר"ן סוף פסחים.

ועל ידי מעשים ועבודה: ראה תניא ר"פ לז.

כל ימינו: רמב"ם הל' תשובה פ"ט בתחלתו.

אשר יכוף: רמב"ם הל' מלכים ספי"א וספי"ב.