Igrot Kodesh · Letter 6168 — Chinuch

By the grace of Hashem*,

7 Nissan* 5718,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem*, Rav Avraham Moshe (note 1: Rav A. M. Greenberg, of Bnei Brak. See, on his subject, Letters no. 4937, 6300, 6357, and 6488),

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter of 2 Nissan*, the day of the Hillula* of the Rebbe Rashab*, whose merit protects us, as well as all Israel. You ask me about the expression that appears in various passages of the Tanya*, in books of Chassidus*, and, more generally, in the words of our Sages*: "the Patriarchs are the chariot," describing their submission to Hashem*, which is comparable to that of a chariot in relation to its driver. You are surprised by this because, in various books, this chariot is defined as the instrument through which Hashem* directs the world.

Now, I do not understand in what way these two assertions are contradictory. Quite the contrary, they complement each other. The Tanya* refers to the person, to his situation, to his service of Hashem*. In this regard, he must indeed be a chariot. The books you cite, on the other hand, speak of what results from this in the world. Thus, it is said that the Kohanim* are the emissaries charged with performing the Temple* service and the sacrifices offered by the children of Israel. This is what they accomplish in the world and, in particular, in the Temple*. Regarding their status and their position in this service of Hashem*, however, the Rambam* says clearly, at the end of the laws of Shemittah* and Jubilee, that the Levi'im* are "those who have a generous spirit, have understood that one must distinguish oneself and stand before Hashem*, and separate themselves from the behaviors of the world" (note 2: It is clear that this definition applies equally to a Kohen*, a Levi*, or a Yisrael*).

I hope that you set aside time to study Chassidus*, that you influence your surroundings to spread this study. Such is the need and the necessity of the moment, as Rabbi Chaim Vital* explains at length, in wondrous words, in his introduction (note 3: To Shaar HaHakdamos*. See the preceding letter). And, nothing can withstand the will. With my blessing for a kosher* and joyful festival of Pesach*,

On behalf of the Rebbe, shlita*,

the secretary,

ו'קסח

ב"ה, ז' ניסן תשי"ח
ברוקלין
הוו"ח אי"א נו"נ וכו'

מו"ה אברהם משה שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מב' ניסן יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועכ"י.

בו שואל בהמובא בכ"מ בתניא, דא"ח ובספרי חסידות בכלל במרז"ל, האבות הן הן המרכבה, שזהו מורה ביטולם להשי"ת ע"ד בטול המרכבה לרוכב עלי', ומתפלא שהרי בכמה ספרים מבואר ענין המרכבה שהכוונה שעי"ז הוא הנהגת הקב"ה את העולם.

ואינו מובן מהי הסתירה דשני הפרטים, שהרי אדרבה ממלאים הם זא"ז, ובתניא מבאר מדריגת האדם מעמדו ומצבו בעבודתו לבוראו אשר עי"ז תהי' עבודתו בבחי' מרכבה, ובהספרים אודותם כותב מבארים הפעולה בעולם הבאה עי"ז.

והוא בדוגמת ביאור ענין דכהונה וכהנים אשר הם השלוחים בעבודת בית המקדש להקריב קרבנות ישראל וכו'. שזהו בהנוגע לפעולתם בעולם ובמקדש בפרט, ובהנוגע למעמדם ומדריגתם בעבודת השי"ת הוא - כלשון הרמב"ם (סוף הל' שמיטה ויובל) בלוים אשר נדבה רוחם אותם והבינם מדעם להבדל לעמוד לפני ה' וכו' הובדלו מרדכי העולם וכו'.

תקותי שיש לו קביעות עתים בלימוד תורת החסידות ומשפיע גם בסביבתו להפיץ לימוד זה, שהרי דרישת השעה היא וגם הכרח וכמובאר בארוכה דברים נפלאים בהקדמת הרח"ו, תלמידו מובהק של האריז"ל החי, לשער ההקדמות, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ו'קסח
מו"ה אברהם משה: גרינברג, בני ברק. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ד ד'תתקלז, לקמן ו'ש. ו'שנז. ו'תפח.