Igrot Kodesh · Letter 6111 — Tzedakah

By the grace of Hashem*,

13 Adar* 5718,

Brooklyn,

Shalom* u'vracha*,

I have taken note, with great pain, of your report that was sent to me on 10 Adar*. It is surely unnecessary to specify the reason for this pain, for you have no doubt kept a copy of this report, highlighting the lack of actions directed toward others. A pain that is no less great and that is perhaps even greater is, furthermore, caused by the insufficiency of actions directed toward oneself, which is made evident by the lack of harmony between the hearts.

Certainly, it is useless to complain about the past and may Hashem* grant that at least in the future, the hearts draw closer together, to the fullest extent possible, that one redouble one's ardor toward oneself and toward others, as various texts establish. It is known, indeed, that no one will be excluded. In every place, one will have to act well. For, the request of our masters concerning the dissemination of the wellsprings to the outside is an order. As the Sages* emphasize, commenting on the verse: "Elokim* accomplishes for me," the Torah* has the power to modify natural processes. To delay an accomplishment by a day, a week, a month is therefore of no interest, for, in the end, it will have to be done by such-and-such a person. It is therefore preferable to fulfill it as soon as possible and to do so precisely with joy and enthusiasm.

Moreover, we are in propitious days, particularly for what has just been said. Indeed, as the holy books emphasize, one of the reasons why there is, on Purim*, a mitzvah* of sending food gifts to one's fellow, is the necessity of bringing the hearts of Jews closer together. A gift is given, furthermore, to those who are devoid of everything, who are therefore much more than simple poor people. Now, "there is no poor man but one who is poor in spirit" and there is indeed here the dissemination of the wellsprings to the outside and even to the outside of the outside. This is self-evident. If you take a firm resolution in this direction, it is certain that you will immediately see success, as is explained regarding trials. Indeed, when one pays them little attention, one becomes aware that it was only a trial and in no way a reality. All that remains, therefore, is the positive gain, as it is said: "For Hashem* your Elokim* is testing you." This testing (note 1: Menashe*, of the same etymology as nes*, the banner) can also be connected to the verse: "I will raise My banner above the mountains," which indeed alludes to elevation and height (note 2: This banner being then even higher than the mountains themselves).

May Hashem* grant that in the future, "light, joy, gladness, and honor" (note 3: Which are the contribution of the festival of Purim*) be the content of all the news reaching me from your city. With my blessing to convey good news and for a joyful festival of Purim*,

ו'קיא

ב"ה, י"ג אדר, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה!

בצער רב קראתי הפ"כ שלהם הנשלח יו"ד אדר, ובודאי למותר לבאר סיבת הצער, כיון שבטח נשארה אצלם העתקת הפ"כ בו מובלט ומודגש חסרון הפעולות עם הזולת, ומצער לא פחות ואולי עוד יותר חסרון הפעולות גם בהנוגע לעצמו, שמודגש זה ע"י ההיפך דקירוב הלבבות.

והנה אין צועקים על העבר, ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יתקרבו הלבבות זה לזה ככל הדרוש, ויוסיפו אומץ בהנוגע לעצמם ובהנוגע לזולתם וע"ד המבואר בכ"מ, שכיון שידוע מראש אשר בל ידח ממנו נדח ומוכרח הוא בכל מקום ומקום להעשות, שהרי פקודה רבותנו נשיאנו ע"ד הפצת המעינות חוצה גזירה היא וכדרז"ל עה"פ לא-ל גומר עלי, שהתורה משנה אפילו המציאות דהטבע, הרי אין כל תועלת בדיחוי הדבר מיום לשבוע ומשבוע לחדש כו', כיון שסו"ס צריך יהי' להעשות ע"י פלוני, הרי טוב שיעשנו בהקדם האפשרי ובשמחה ובטוב לבב דוקא.

ובפרט שנמצאים אנו בימי סגולה ביחוד לענינים האמורים שהרי מובאר בספרים אחד הטעמים דמצות פורים היא במשלוח מנות וכו' להרבות הקירוב לבבות של כל בנ"י זל"ז ועד לאביונים שזהו עוד פחות מעני, ואין עני אלא בדעת, שזהו ענין דהפצת המעינות לחוצה ועד לחוצה דחוצה וק"ל וכשיחליטו בתוקף הדעת הגמור, בודאי שתומ"י יראו הצלחה, וע"ד המבואר בענין הנסיונות, שכשאין שמים לב לנסיון רואים שלא הי' בזה אלא נסיון ולא דבר שבמציאות, ורק נשאר התועלת כמה שנאמר כי מנסה ה"א אתכם גו' - דפירושו גם מנסה מל' ארים נסי על ההרים הגבהה והתנשאות,

ויהי רצון שמכאן ולהבא ענין אורה ושמחה וששון ויקר יהי' תוכן כל הבשורות המגיעות ממחנם הט'.

בברכה לבשו"ט ולחג פורים שמח.