Igrot Kodesh · Letter 6093 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

Sixth day of Adar* 5718,

Brooklyn, New York,

To the attention of the participants in the Talmud* class, in the Tzemach Tzedek* synagogue, of the Ari Zal* rite, in New York, may Hashem* grant you long life,

I greet you warmly and bless you,

I have learned, with pleasure, that your public study of the Torah* continues and that you are concluding, these days, Tractate Pesachim*, which is timely — thirty days before the festival (note 1: Of Pesach*). This tractate concludes (note 2: See, on this subject, Likkutei Sichos*, vol. 11, from page 42) with the blessing of Pesach* and that of the sacrifice, in the Mishnah*, with the blessing of the redemption of the firstborn and that of Shehecheyanu*, in the Gemara* commenting on this Mishnah*.

The Pesach* sacrifice and its definition are linked to circumcision, which is a condition that must be fulfilled in order to offer it. Both therefore belong to the same category, as the Mishnah* states at the beginning of Tractate Kerisos*. More profoundly, they indeed share a single content, which is the conclusion of a covenant between the Holy One, blessed be He, and Israel. Circumcision distinguishes the Jews from the other nations and Hashem* liberates them from the exile that bears the name of Egypt. Furthermore, the Shelamim* sacrifice (note 3: Of the same etymology as Shalom*, peace) brings peace into the world (note 4: The Rebbe notes: Torat Kohanim* on Vayikra* 3:1), introduces spirituality into matter. This is why the meat is consumed both by the Kohanim* and by the owners of the sacrifice, consumed in the most literal sense.

This allows us to understand the meaning of this passage of the Gemara* and the connection that can be made with the redemption of the firstborn, in the same way as the link between the Pesach* sacrifice and circumcision discussed here. For, this is indeed the redemption of "My firstborn son, Israel," for which the blessing of Shehecheyanu* is recited, a blessing pronounced only regarding a visible and tangible good (note 5: The Rebbe notes: Tosafos*, on Tractate Sukkah* 46a). In accordance with the Halachah*, the father of the child, that is, our Father Who is in Heaven, recites these two blessings.

May Hashem* therefore, very soon, through the intermediary of our righteous Mashiach*, redeem His only son from the exiles. Then, we will pronounce before Him a new song (note 6: The Rebbe notes: Tosafos*, on Tractate Pesachim* 116b): "Behold, this is our Elokim*," according to the conclusion of Tractate Taanis*, "He has kept us alive and sustained us until this time" (note 7: According to the text of the Shehecheyanu* blessing).

With my respects and my blessing to convey good news,

P.S.: At a propitious moment, I will mention all those whose names you cite in your letter at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us.

ו'צג

ב"ה, ששי באדר, ה'תשי"ח
ברוקלין, נ.י.
כבוד משתתפי השיעור בש"ס אשר בבית

הכנסת

צמח צדק נוסח האר"י, בניו יארק,

ה' עליהם יחיו

שלום רב וברכה!

בנועם קבלתי הידיעה על דבר המשך לימודם תלמוד תורה דרבים, ואשר ימים אלו מסיימים מסכת פסחים, דבר בעתו שלשים יום קודם החג,

ויהי רצון אשר מתאים לחותם וסיום מסכת זו ברכת הפסח וברכת הזבח במשנה וברכת פדיון הבן וברכת שהחיינו בביאור המשנה היא הגמרא,

שהקרבת הפסח וענינו תלוים במילה, המעכבת בהם, שלכן שניהם מסוג אחד, וכמשנה ריש מסכת כריתות, וענינם הפנימי - שווה - כריתות ברית שבין הקב"ה וישראל, המבדיל אותם מבין האומות (מילה) וגואל בני ישראל מן הגלות (שכל הגליות נקראו מצרים) וענין הזבח שלמים, העושה שלום בעולםא)), ממשיך הרוחניות בהגשמיות, שלכן הבשר נאכל לכהנים וגם לבעלים, אכילה כפשוטה,

שמזה מובן הביאור בגמרא והשייכות פדיון הבן, בדוגמת פסח ומילה האמורים, פדיון בני בכורי ישראל ביחד עם ברכת שהחיינו, שמברכין אותה על הטוב הנראה ונגלה דוקאב)), והלכתא אבי הבן מברך שתים הוא אבינו שבשמים,

אשר בעגלא דידן על ידי משיח צדקנו יפדה את בנו בכורו ישראל מבין הגליות, ונאמר לפניו שיר חדשג)), הנה אלקינו זה, כסיום מס' תענית, שהחיינו וקימנו לזמן הזה.

בכבוד בברכה לבשו"ט.

נ.ב.

בעת רצון אזכיר את כל אלה הנקובים בשמותם במכתבם -על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע

ו'צג
וסיום מסכת זו: בהבא לקמן ראה גם לקו"ש חי"א ע' 42 ואילך.

א) תו"כ לויקרא ג, א.

ב) תוד"ה העושה (השני) סוכה מו, א.

ג) תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.