Igrot Kodesh · Letter 5998 — Health

By the grace of Hashem*,

20 Teves* 5718,

Brooklyn,

To the Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem* and devotes himself to communal needs, Rav Yisrael Zusman* (note 1: Rav I. Z. Dvurts, of Kfar Chabad. See, on his subject, Letter no. 4856),

Shalom* u'vracha*,

After a long interruption, I have received your letter of 15 Teves*, in which you describe, in a particularly concise manner, the Chassidishe farbrengen* that took place and the Torah* classes you give. I am surprised that you are so brief regarding what is apt to bring pleasure. As I have written to several Chassidim*, this is also a means of fulfilling the mitzvah*: "You shall love your fellow as yourself."

You refer to the melody of four movements. This is sung at specific times, as established by various texts and, it seems, also by the introduction of the Sefer HaNigunim*. On those dates, it is evident that one sings it during a Chassidishe farbrengen*.

You ask me whether there was reason to sing it during the farbrengen* you mention. Everything depends on the feeling of those present. This may indeed be the case if they experienced, during this gathering, the same feeling as during those cited in the talks to which I was alluding. Thus, one sings this melody at the end of the gathering of 12 Tamuz*, because it constitutes a continuation of the liberation of 19 Kislev* (note 2: The liberation of the Frierdiker Rebbe on 12 Tamuz is the continuation of that of the Alter Rebbe on 19 Kislev). Being a feeling of the heart, it is difficult to deduce one person's conduct from that of another, in particular that of an elder for a young man, or the reverse. One may accept that the decision in this case depends on the criterion mentioned by my father-in-law, the Rebbe*, according to a well-known account of Rabbi Menachem Nachum of Chernobyl (note 3: See, on this subject, Letter no. 5519), which is reproduced in the Hayom Yom* (note 4: See the entry for 23 Sivan, an account presumably based on this one).

You ask me about the Kaddish* recited after the prayer U'Va L'Tzion*. If ten men are no longer present, the halachah*, in the Shulchan Aruch*, chapter 55, indicates what must be done. This is indeed what is done in such a case. One recites this Kaddish* even if there are not ten people, since it follows upon all that preceded it, when there were indeed ten people in the synagogue (note 5: The Kaddish should indeed be recited).

With my blessing to convey good news in communal and personal domains — the one depending on the other — in good health,

ה'תתקצח

ב"ה, כ' טבת, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה ישראל זוסמן שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מט"ו טבת, בו כותב בקיצור הכי נמרץ בהנוגע להתועדות ושיעורים הנלמדים, ולפלא הקיצור בדבר היכול לגרום נח"ר, וכמו שכתבתי כבר לכמה מאנ"ש הרי גם זה בכלל המצוה דואהבת לרעך כמוך.

במ"ש אודות הנגון של ארבע בבות, ידועים הזמנים שהיו מנגנים אותו וכמבואר בכ"מ וכמדומה גם בהקדמת ספר הנגונים, ז.א. שבזמנים אלו בהתועדות חסידותיות מנגנים אותו בודאי.

בשאלתו באם הי' מקום לנגנו באותה התועדות אודותה כותב, ה"ז תלוי בהרגש הלב של המתועדים, באם הרגישו בהתועדות זו מעין רגש ההתועדות בזמנים הקבועים הנזכרים בשיחות האמורות, ולדוגמא מה שנהגו לשוררו בסיום ההתועדות די"ב תמוז, כיון שזהו המשך לגאולת י"ט כסלו וכיו"ב, והרי בהרגש הלב קשה להביא ראי' מאחד לחבירו ובפרט מזקנים על צעירים ולהיפך וכו', ויש מקום לומר שהחלטה בהנ"ל הנה תלוי' היא בהאבן בוחן אודותו סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר (מיוסד על הסיפור הידוע אודות הרה"צ כו' הרמ"נ מטשרנוביל, הועתק בהיום יום).

בשאלתו ע"ד הקדישים שאחר ובא לציון, אם לא נשארו עשרה הלא מובא הפסק (שו"ע סנ"ה) וכן נוהגים כגון דא שאומרים קדיש אף אם לא נשארו עשרה כשהקדיש בא על ענין - המשך - להקודמו שאז היו עשרה בביהכ"נ.

בברכה לבשו"ט בענינים הכללים והפרטים אשר הא בהא תליא, ומתוך בריאות הנכונה.

ה'תתקצח
נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 531 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה ישראל זוסמן: דבורץ, כפר חב"ד. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ד'תתנו, ובהנסמן בהערות שם.

הסיפור הידוע: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תקיט, ובהנסמן בהערות שם.

בהיום יום: ראה שם כ"ג סיון, שזהו, כנראה, הסיפור המיוסד על הסיפור הידוע כו'.

הקדישים: כנראה צ"ל: הקדיש.