Igrot Kodesh · Letter 5966 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

2 Teves* 5718,

Brooklyn,

To the great Rav* and Tzaddik*, distinguished Chassid* who fears Hashem*, is of illustrious lineage, Rav Shalom Yechezkel Shraga* (note 1: Rav S. Y. S. Rubin Halbershtam, of Brooklyn, the Rebbe of Tchechinov. See, on his subject, Letter no. 3789), shlita*,

Shalom* u'vracha*,

I received your letter with pleasure, but it reached me during a period when additional activities are added to those I ordinarily assume. Unfortunately, these activities are not all joyous. And, indeed, a joyous activity also prevents one from concentrating in the proper manner. In any case, to accede to your request, I took time from my schedule to review these proofs (note 2: Those of a booklet written by the Rebbe of Tchechinov), as I note below.

The luminous day of 19 Kislev* is that of the victory and the deliverance of the teachings of the Baal Shem Tov* and of Chabad*. It is, according to the expression of the Rebbe Rashab*, father of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, in a well-known letter concerning this day, the Rosh Hashanah* of the Chassidus* that our holy masters bequeathed to us, of the teachings of the Baal Shem Tov*. Shortly thereafter (note 3: See Letter no. 5963), one celebrates Chanukah*, for eight days, the importance of which is explained in the responsa of the Rashba*, chapter 9. One can also deduce this from the precise explanation developed in the commentary on Chanukah* by the author of the Tanya*, printed in the Torah Or*, at page 34c. Now, the candle and the mitzvah* are made of oil, which alludes to the "secrets of the secrets of the Torah*," as stated in the holy Zohar*.

May Hashem* therefore grant that this be prolonged throughout the entire year, from the "secrets of the secrets of the Torah*" to its revealed part and the concrete action flowing from this study. Our Torah* rules that "oil permeates everything," in accordance with the words of the verse: "You shall be wholehearted" — in the revealed part of the Torah*, in its hidden dimension, and in concrete action.

With my respects and my blessing,

P.S.: In accordance with your request, I return your booklet to you.

Notes on the subject itself: Should one read the Parshas HaNesi'im*, during the first days of Nissan*, in a Sefer Torah*? My father-in-law, the Rebbe*, did not do so, although this is discussed in the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, chapter 285, paragraph 4, according to which it is good, on Friday, to read twice each verse of the Parshah* in a Sefer Torah* fit for use. And it is known that the conduct of my father-in-law, the Rebbe*, was based on that of his father and of previous generations. But our Sages* remark that a single river can give rise to several tributaries.

On the question posed here: If one reads the Parshas HaNesi'im* in a Sefer Torah*, is it good, on Shabbos*, to bring this reading close to the public Torah* reading of the Sidra*, and even to do so in the same Sefer Torah*, which is then rolled to Parshas* Nasso? Although you do not note it, it is clear that there is also a doubt, for the same reason, concerning Rosh Chodesh* Nissan*, as well as Mondays and Thursdays. But, in my opinion, this is not the case:

A) This appears to be an addition to the public Torah* reading. Now, while it is permitted to increase the number of those called to the Torah*, no text, on the other hand, permits extending the reading. Certainly, a distinction is made, including by those who arrive when the congregation is in the middle of prayer, since a blessing is recited before and after each reading. However, it is conceivable that no blessing is recited for the obligatory reading, as explained in the Shaarei Efraim*, gate 8, chapter 29.

B) One does not roll a Sefer Torah* in public, unless there is no alternative, as stated in Orach Chaim*, chapter 144. Nevertheless, it may be possible to permit this practice in the following manner:

1. Ultimately, why would it be forbidden to extend the obligatory reading? Regarding the Birkas Kohanim*, Tractate Rosh Hashanah* 28b develops a particular reasoning to forbid the addition, which means that such an addition would have been conceivable were it not for this specification. It is precisely for this reason that it should be set aside. Now, in this case, it is also Torah* study. Of course, this is so only if one does not multiply the blessings and does not impose an excessive burden on the congregation.

One can derive proof justifying this practice by considering the addition to the Torah* reading. Indeed, the reading must be completed in three and a half years, as is the case in the Holy Land, according to the Yam Shel Shlomo*, at the end of Tractate Bava Kamma*. Nevertheless, the most widespread custom is to complete this reading in one year.

One can, however, find a contrary proof from the fact that on Simchas Torah*, the same Parshah* is read multiple times. In contrast, this is not done for the preceding Parshah*. You should consult the responsa of my great-grandfather, the Tzemach Tzedek*, at the end of the Orach Chaim* section, according to which it is preferable to read a new passage. One can explain, though with difficulty, that the reading does indeed concern the blessings.

Likewise, one can derive a proof from the prohibition of discussion and the conditions relating to the conclusion of the Torah* study. The opinions on this subject are cited in the Shaarei Efraim*, gate 7 and its commentaries. The congregation therefore adopts a stringent position, and one does not say that in any case, one must read the Torah* without a blessing. Thus, one reads the two verses of the Parshah* and the Targum* of each Parshah*, at the latest, until Simchas Torah*. Certainly, one can still question all of this, but this point will not be developed here.

2. The responsa Nahar Aparsemon*, cited by the Shaarei Rachamim*, gate 9, chapter 123, state that one rolls the Sefer Torah* before the congregation to prevent it from being moved. But one can explain, with difficulty, that this is so only when the congregation has an interest in not moving the Sefer Torah*, as stated by the Magen Avraham*, chapter 144, paragraph 7, which is not the case here.

3. Even if such an interest exists, but there is a risk in transporting the Sefer Torah* in this manner — that is, within the synagogue — for those who use it to read the Parshas HaNesi'im*, one must consider that such a risk is not taken into account at all. In this case, the Sefer Torah* is transported for a reading that is merely a custom, which is not even mentioned by the Shulchan Aruch* and the Rema*. According to this view, it is therefore only from one house to another that the Sefer Torah* may not be transported. The Zohar*, volume 3, page 71b, specifies: "from one synagogue to another, all the more so if one must cross the street," and the Shaarei Rachamim*, gate 9, chapter 122, adds that this risk does not truly exist if one is going from one room to another.

4. A point that is essential, in my humble opinion: there is no reason to read the Parshas HaNesi'im* before the Mussaf* prayer, for this reading commemorates sacrifices. Now, the Mussaf* sacrifice is more frequent and more sacred than the sacrifices of the Nesi'im*. One may ask whether the Parshas HaNesi'im* can be appended to the Minchah* reading, for in addition to what has been said above, the question of the Kaddish* then arises.

Several notes on your booklet:

Page 1: One reads the Parshas HaNesi'im* thus because one does so also for the two verses of the Parshah* and the Targum*. However, a difference exists, for the latter practice was introduced by the Talmud*, which is not the case for the former.

There is also a fundamental difference in that the reading of the two verses of the Parshah* and the Targum* pertains indeed to the Parshah* that is read publicly. In the words of the Rambam*, reproduced in the Shulchan Aruch*, at the beginning of chapter 285: "Even if a man hears the entire Torah*, every Shabbos*, with the congregation, he must read twice each verse, with the Targum*." According to the Ramban*, by contrast, this obligation applies only to one who has not listened to the public reading. This practice is therefore indeed comparable to the reading of the Sefer Torah*. You should also consult the Turei Zahav*, at the beginning of chapter 285.

Page 9: This reading cannot be done before Mussaf*, so as not to burden the congregation. One may ask whether this reason applies in our case, for at present, all who pray in the synagogues are accustomed to reading the Parshas HaNesi'im*. In that case, how would it burden them? As for those who deviate from the congregation in this matter, one may ask whether they should be encouraged in this approach by postponing this reading.

Likewise, you consider postponing it after Mussaf*, as was done for the prayer U'Va L'Tzion*, according to the Tur* and Shulchan Aruch*, chapter 292. For this reason, one can delay the reading of the Parshas HaNesi'im* until after the meal or even after Minchah*, as is the case for the prayer U'Va L'Tzion* and for the same reason.

Pages 9–11: I observe that you cite here the appearance of an addition to the obligatory Torah* reading and the prohibition of rolling the Sefer Torah* in public, points to which we alluded above. Regarding a new practice, you should consult the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, Orach Chaim*, chapter 301, end of paragraph 60, following the Magen Avraham*. And one can cite chapter 462, paragraph 8, which states: "this practice was introduced for fear that..." You should also consult the Beis Yosef*. In any case, the Beis Shlomo* says the opposite of what the early and later Sages explain. You should also consult the Ikrei HaDas* on Orach Chaim*, chapter 1, cited by the Sdei Chemed*, compendium of laws, under the entry Rosh Hashanah*.

For a certain reason, the sending of this letter was delayed, and you will kindly excuse me for this.

ה'תתקסו

ב"ה, ב' טבת, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג הרה"צ וו"ח אי"א נו"נ בנש"ק

מו"ה שלום יחזקאל שרגא שליט"א

שלום וברכה!

נעם לי לקבל מכתב כהדר"ג אלא שנתקבל בימי טרדות נוספות על טרדות הרגילות, אשר בעוה"ר לא כולם הם טרדות של שמחה, אף שגם טרדה של שמחה מונעת בעיון הדרוש, בכ"ז מפני דרישתו גזלתי מזמני עכ"פ לעבור על הענין מקופיא וכרשום לקמן.

ויהי רצון אשר יום הבהיר י"ט כסלו יום הנצחון והגאולה של תורת הבעש"ט ותורת חב"ד, אשר כלשון כ"ק אדמו"ר מהורש"ב אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, באגה"ק שלו הידועה ע"ד י"ט כסלו שהוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילונו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל, ובסמיכות לימי חנוכה דתמניא אינון (יעוין תשובת הרשב"א סי' ט' במעלת דשמונה ימים דוקא, ומובן בביאור היטב ע"פ הדרוש דחנוכה דבעל התניא הנדפס בתורה אור לד, ג) שהנר והמצוה הוא בשמן רזא דרזין דאורייתא כמבואר בזוהר הק', יומשך מהם על כל השנה כולה מרזא דרזין ועד לנגלה דאורייתא ולהמעשה הבא מלימוד זה, וכפסק תורתנו שהשמן מפעפע בכל מקום לקיים מ"ש תמים תהי' הנגלה הנסתר והמעשה כולם יחד.

בכבוד ובברכה.

נ.ב. כפי הבקשה מוחזר בזה הקונטרס.

הערות. לעצם הענין - לקרות פ' הנשיאים (בתחלת ניסן) בס"ת - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכן לא שמו"ת (אף שהובא גם בשו"ע אדה"ז (רפה ס"ד) שטוב שיקרא ב' מקרא בס"ת כשר). וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו ולמעלה בקודש. - וכבר אחז"ל נהרא נהרא ופשטי'.

לעצם השאלה. אלו הקורין פ' הנשיאים בס"ת - האם נכון אשר בש"ק יסמכו קריאה זו לקרה"ת של הצבור, ובס"ת זו עצמה - היינו שיגוללוה לפ' נשא - בכדי למעט בטלטול ס"ת. - ואף שלא העיר כת"ר עד"ז - מובן שהספק הוא גם בהנוגע לר"ח ניסן ולימי ב' וה'.

ומטעם הנ"ל.

לפענ"ד אין לעשות כן: א) נראה כמוסיף על קרה"ת דהציבור. ואף דמוסיפין על הקרואים אבל, לא מצינו בשום מקום דיוסיפו על הקריאה, ואף שיש היכר (ואפילו להנכנסים באמצע) עי"ז שאינו מברך (לאחרי') - הרי גם בקריאה דחיובא מצינו אופן דאין מברכין (שערי אפרים ש"ח סכ"ט).

ב) אין גוללין ס"ת בצבור, כ"א בלית ברירה (או"ח סי' קמד).

והנה אולי אפשר הי' לחתר למצוא היתר בהנ"ל:

[א) סו"ס מאי איסור ישנו להוסיף על קריאה דחיובא. והרי בברכת כהנים צריך לימוד מיוחד שאסור להוסיף (ר"ה כ"ח, ב). וכמו ששם יש סברא להוסיף שצריך לשוללה - הרי גם כאן הוא הענין דת"ת. (מובן שהנ"ל הוא רק באם אין מוסיף בברכות ואין טורח הצבור).

וכדמות ראי' דמוסיפין מהא דלקרה"ת בצבור מספיק לגמור התורה בג"ש וחצי (וכבמערבא (יש"ש סוף ב"ק)) ובכ"ז מנהג הפשוט להשלים בשנה אחת. - אבל כעין ראי' להיפך מהא דבשמח"ת כופלין פרשה א' כמה פעמים אבל אין מוסיפים מפרשה הקודמת.

ועיין שו"ת אאזמו"ר הצ"צ חאו"ח בסופו דעדיף לקרות דבר חדש כו'. (ויש לדחות, שהכוונה שתהי' הקריאה בענין ברכות דוקא). כן ראי' לאסור מהשקו"ט והתנאים בהשלמת קרה"ת. שהחמירו הצבור (נקבצו הדיעות בשערי אפרים ש"ז ונ"כ). ולא אמרו אשר בכל אופן יש לקרות בלא ברכה וכמו שבדיעבד משלים שמו"ת עד שמח"ת. וצ"ע בכ"ז. ואכ"מ.

ב) (בשו"ת נהר אפרסמון - הובא בשערי רחמים על שערי אפשרים ש"ט

סקכ"ג - דגוללין ס"ת בצבור בשביל למנוע טלטול ס"ת. אבל יש לדחות, דהיינו דוקא כשהצבור עצמו משתכר מניעת טלטול ס"ת - ועדמ"ש מג"א סי' קמד סק"ז. משא"כ בנדו"ד).]

באם הי' עי"ז ריוח - אבל ג) חשש טלטול ס"ת באופן הנ"ל - ז.א. בביהכ"נ עצמו - לאלו הנוהגים לטלטל ס"ת לקריאת פ' הנשיאים - עכצ"ל אשר החשש אינו כלל, כיון שמטלטלין ס"ת לצורך קריאה שאינה אלא מנהג, ומנהג שלא הובא בשו"ע ורמ"א.

וע"כ דלדידהו רק מבית לבית אין מטלטלין. ועיין זח"ג ע"א, ב: מביהכ"נ וכ"ש לבי רחוב.

ובשערי רחמים שם סקכ"ב הביא דעת דמחדר לחדר אפילו אין חשש כ"כ בטלטול.

ד) ועיקר, לפענ"ד: בכלל אין לקרות פ' הנשיאים קודם למוסף - שהרי הקריאה זכר ולעורר הקרבת קרבנותיהם וקרבן מוסף שהוא תדיר ומקודש - קודם לקרבנות הנשיאים.

לצרף קריאת פ' הנשיאים לקריאת מנחה, צ"ע - מלבד הנ"ל - גם בהנוגע להקדיש.

איזה הערות בקונטרס כת"ר:

ע"א. פי' טעם לקריאת פ' נשיאים בס"ת מפני שקורין שנים מקרא בס"ת. - מובן שחלוקין הן, שהרי קריאת שמו"ת הוא מדין הש"ס, משא"כ פ' הנשיאים.

וחילוק מהותי ג"כ - כי קריאת שמו"ת יש לה שייכות לקרה"ת בצבור, וכלשון הרמב"ם הועתק בשו"ע ר"ס רפ"ה: אע"פ שאדם שומע כה"ת כולה כל שבת בצבור חייב לקרות כו' שמו"ת (ולראב"ן - מחוייב רק כשלא שמע בצבור) - ולכן יש להשוותה גם לענין קריאה בס"ת. ועייג"כ בט"ז ר"ס רפ"ה.

ע"ט. שלא לקרות קודם מוסף מפני טירחא דציבורא. - צ"ע אם שייך טעם זה בנדו"ד שהרי עתה הצבור המתפללים בביהכנ"ס אלו נוהגין בקריאת פ' הנשיאים. ומאי טורח נוסף ישנו. ואלו הפורשים מן הצבור בזה - צע"ג אם יש לעודדם ולחזקם בפרישה זו ע"י דחית קריאה האמורה.

כן מש"כ לדחות על אחרי מוסף, כמו שדחו ובלצ"ג (טושו"ע סרצ"ב) - מטעם זה יש לדחות קריאת פ' הנשיאים עד לאחרי הסעודה או גם למנחה. וכמו בהנוגע לובלצ"ג.

ומטעמי'.

ע"ט-יא. שוב ראיתי שכת"ר מביא הענין דנראה כמוסיף על קרה"ת המחויבת וכן דאין גוללין בצבור - וכ"כ לעיל בזה.

בענין גזירה חדשה - להעיר גם משו"ע רבנו הזקן או"ח סש"א סו"ס ס' (ע"פ המג"א שם). [ועכצ"ל ממש"כ בסתס"ב ס"ח: גזירה שמא כו'. עיי"ש בב"י]. בכל אופן מש"כ בבית שלמה הוא היפך ממש"כ בראשונים ובאחרונים. ועייג"כ עקרי הד"ט לאו"ח ס"א הובא בשד"ח אס"ד מע' ר"ה.

- מסיבה נתעכב שילוח מכ' זה ואת כת"ר הסליחה.

ה'תתקסו
נדפסה בלקו"ש חכ"ז ע' 311 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה שלום יחזקאל שרגא: רובין-הלברשטם, ברוקלין, האדמו"ר מצעשינוב. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"א ג'תשפט, ובהנסמן בהערות שם.