Igrot Kodesh · Letter 5954 — Tzedakah

By the grace of Hashem*,

26 Kislev* 5718,

Brooklyn,

To the Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem* and

assumes a divine mission, Rav Yaakov* (note 1: Rav Y. Silberman, of Montreal. See, on his subject, Letter no. 2382),

Shalom* u'vracha*,

I have received your parcel. We have just experienced the luminous day of 19 Kislev*, Rosh Hashanah* of the study of Chassidus* and the Chassidic ways, and you know the clarification given by the Alter Rebbe* and by his son, the Mitteler Rebbe*, according to which this is indeed a head — Rosh* — and not merely a beginning. Just as the head carries within it all the members of the body and distributes vitality to them, so too this date carries within it all the days of the year. Furthermore, we are in the period of Chanukah*, which introduces the principle of addition (note 2: Through the number of candles lit), precisely "at the entrance of one's home, toward the outside," even though the sun has set. May Hashem* therefore grant that each of us, among all of Israel, put into practice this profound message in the activities conducted among one's surroundings, in order to illuminate them through "the candle (which) is a mitzvah* and the Torah* (which) is a light," as well as through the luminary of the Torah* — the teaching of Chassidus*, which brings one back to the good.

Such is also the teaching of Chanukah*, celebrated through oil, which permeates everything, according to the Shulchan Aruch*, Yoreh De'ah*, chapter 105, paragraph 5. One should therefore not be affected if the quantity of oil seems sufficient for only a single day. Indeed, a person must only accomplish what is in his power, and Hashem* will do what is good in His eyes. When one acts with sincerity, the oil one possesses is always sufficient, until more is produced. This is self-evident.

With my blessing to convey good news,

ה'תתקנד

ב"ה, כ"ו כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה יעקב שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת שלוחו, ויהי רצון אשר כיון שזה עתה באנו מיום הבהיר י"ט כסלו, ראש השנה ללימוד החסידות ולדרכי החסידות, וידוע דיוק אדמו"ר הזקן ובנו אדמו"ר האמצעי בלשון ראש ולא תחלה, שהוא כמו שהראש שכולל וממשיך חיות בכל האברים, ז.א. בכל ימות השנה, ונמצאים אנו בימי חנוכה שענינם מוסיף והולך, ודוקא על פתח ביתו מבחוץ, אף כי שקעה המחה, הנה כל אחד מאתנו בתוככי כלל ישראל, ימלא תוכן הפנימי של הנ"ל בפעולות בסביבתו להאירה בנר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות שמחזיר למוטב.

והרי גם זה הוראת ימי חנוכה, שאין להתרשם באם כמות השמן (שמפעפע בכולו - שו"ע יו"ד קה, ה), לכאורה רק ליום אחד תספיק, כי על האדם לעשות כל מה שהוטל עליו וה' טוב בעיניו יעשה, ואם עושים אליבא דנפשי' הנה מספיק השמן עד שמכינים שמן חדש, וק"ל.

בברכה לבשו"ט.

ה'תתקנד
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1257 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה יעקב שי': זילברמן, מונטריאל. אגרת נוספת אליו - לעיל ח"ח ב'שפב.