Igrot Kodesh · Letter 5950 — Chinuch

By the grace of Hashem*,

25 Kislev* 5718,

Brooklyn,

To the Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem*, who devotes

himself to communal needs, who accomplishes important

achievements, Rav Moshe Yitzchak* (note 1: Rav M. I. Hecht, of New Haven. See, on his subject, Letter no. 5795) and his wife,

the Rebbetzin* Rivka,

Shalom* u'vracha*,

I have received, with pleasure, your letter from the first light of Chanukah*, along with its contents. May Hashem* grant that for many more years you devote yourselves to Torah* and its mitzvos*, with abundance, as it is said: "I shall walk in abundance," as these days of Chanukah* indicate — marked by a daily addition (note 2: Of the number of candles lit).

Thus, while outside, the sun sets, not only does "for the Children of Israel there shine a light in their dwellings," but moreover, the strength and power are granted to kindle a light "at the entrance of one's home, toward the outside," to add to this increasingly, until reaching the ultimate objective, in accordance with the following allusion, which is commented upon by Chassidus*. Our Sages* say, indeed, in Tractate Shabbos* 23b, that one may light the Chanukah* candles "until the feet of the Tarmoda'ei* vanish."

A Jew — man or woman — by adopting such an attitude, actually causes to vanish the "feet" — the lowest manifestations — of the Tarmoda'ei*, an anagram of moredes* — rebellion directed against Hashem* and His anointed, His Torah* and His mitzvos*. And such was also the aim of the Tarmoda'ei* in that era, when they still possessed power, as our Sages* explain.

If my father-in-law, the Rebbe*, says that "each individual is a community" (note 3: See, on this subject, Letter no. 5808) — meaning that he can affect an entire community, raising it from one stage to the next, from one accomplishment to another — how much more so is this the case for those to whom Divine Providence* has entrusted responsibilities in the field of education based on sacred values. A great number of people are in need of you, and you must therefore know particular success in your communal accomplishments and in your personal endeavors, for the one depends on the other. This is indicated by the verse linked to the luminous day of 19 Kislev*: "He has redeemed my soul in peace from the battle waged against me, for the many were with me." This redemption, in your case, inasmuch as many people are in need of you, will bring you true peace — material peace and spiritual peace.

With my blessing of success in all of this and for conveying good news,

ה'תתקנ

ב"ה, כ"ה כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים

מו"ה משה יצחק שי' וזוגתו הרבנית מרת

רבקה תחי'

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מנר הראשון דחנוכה עם המוסגר בו.

ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים יתעסקו בעניני תורה ומצותי' מתוך הרחבה ובאופן דהרחבה וכמ"ש ואתהלכה ברחבה, וכהוראת ימי חנוכה אלו, דמוסיף והולך מיום ליום.

אשר אז אף שבחוץ שקעה החמה, הנה לא זו בלבד אשר לבני ישראל הי' אור במושבותם, אלא שניתן להם הכח והיכולת להדליק נר על פתח ביתם מבחוץ ולהוסיף גם בזה, עד שיגיעו למטרה וכרמז המבואר בתורת החסידות מלשון רז"ל דשיעור נר חנוכה עד דכליא ריגלא דתרמודאי (שבת, כג, ב) שאיש ואשה הישראלים על ידי הנהגתם האמורה, מכלים את הרגל (אפילו מדריגות האחרונות) דתרמודאי - אותיות מורדת - בה' ובמשיחו בתורתו ובמצותיו - שזה הי' ג"כ ענין תרמוד בעת ההיא דידם תקיפה וכמובא ברז"ל.

ואם בכאו"א אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שיחיד הוא רבים, ז.א. שיכול לפעול על רבים להעלותם מדרגא לדרגא ומחיל אל חיל, עאכו"כ אלו שהשגחה עליונה העמידתם בשטח החינוך על טהרת הקדש, שרבים צריכים להם שראוים הם להצלחה מיוחדת בעניניהם הכללים והפרטים, וכהוראת הכתוב דיום הבהיר י"ט כסלו, פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, אשר הפדי' בעניניהם כיון שרבים צריכים להם תהי' באופן דשלום אמיתי, ז.א. שלום בגשמיות ושלום ברוחניות.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל ולבשו"ט בכל הנ"ל.

ה'תתקנ
מו"ה משה יצחק שי': העכט, ניוהייווען. אגרות נוספות אליו - לעיל ה'תשצה, ובהנסמן בהערות שם.

שיחיד הוא רבים: ראה גם לעיל אגרת ה'תתח, ובהנסמן בהערות שם.