Igrot Kodesh · Letter 5948 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

24 Kislev* 5718,

Brooklyn,

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter of 18 Kislev*, the eve of the luminous date of 19 Kislev*, Rosh Hashanah* of the study of Chassidus* and the Chassidic ways, according to the teaching of our masters, whose merit protects us. I hope that you participated in the Chassidishe farbrengen* on that day. It is a favorable moment to strengthen oneself and to make good decisions regarding Torah* and mitzvos*. Indeed, whenever ten Jews gather, the Shechinah* is revealed, and one then receives increased assistance.

You tell me that when you encounter terms of Kabbalah* in your study of Chassidus*, you are seized by doubt and you say to yourself: "Who am I and what am I?" Now, the Holy One, blessed be He, relates that: "Hashem* descended upon Mount Sinai and said: I am..." Our Sages* emphasize that Anochi* — "I" — is composed of the initial letters of the phrase meaning: "The Essence of Myself I have inscribed and transmitted," which means that Hashem* inscribed Himself in His Torah*. Therefore, by studying it — whatever passage is the subject of that study — one grasps Hashem*. And the same applies to the practice of mitzvos*, as the Zohar* emphasizes, cited by the holy Tanya*, in chapter 47.

Thus, not only can you set aside your objection — "Who am I?" — but moreover, you must do so. Granted, in the earlier generations, the study of the inner teaching of the Torah* was reserved for an elite. But this is no longer the case in our era, as Iggeres HaKodesh* of the Alter Rebbe*, chapter 26, explains at length, and with even more detail, the Kuntres Etz HaChaim* of the Rebbe Rashab* — father of my father-in-law, whose merit protects us. And all of this is even clearer from the parable that the Alter Rebbe* related before the great Rav*, Chassid* and tzaddik*, Rabbi Pinchas of Koretz*, which is printed in the HaTamim* — the parable of the precious jewel of the royal crown, which you should consult. I hope that, thanks to all of this, you will redouble your enthusiasm and fervor in the study of Chassidus* and the adoption of its practices.

You tell me that you steal from your time to accomplish all of this. Here too, the observation applies that in the verse "Do not steal," a cantillation mark separates the negation from the verb to steal. Indeed, it is permitted to steal time for Torah*, as the Zohar* states in Parshas* Yisro*, page 93b.

If you transmit to me the names of your sons and that of their mother, I will mention them at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, so that they may obtain the satisfaction of their needs.

With my blessing to convey good news of all this, for a luminous and joyous Chanukah*,

On behalf of the Rebbe, shlita*,

the secretary,

Later note: You should consult the Tosefta*, Tractate Bava Kamma*, chapter 7, paragraph 3; the Sifsei Kohen*, Choshen Mishpat*, chapter 292, paragraph 35; and the Yalkut Shimoni*, Mishlei*.

ה'תתקמח

ב"ה, כ"ד כסלו, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מח"י כסלו, ערב יום הבהיר י"ט כסלו ראש השנה ללימוד החסידות ודרכי החסידות כהודעת רבותינו נשיאינו - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ותקותי שהשתתף בהתועדות דיום זה, והרי עת רצון הוא אז להתעוררות ולהחליט בעניני תורה ומצות, שהרי אכל בי עשרה שכינתא שריא ובמילא תוספת בסיוע ישנה אז.

ובמ"ש שכשמגיע בלימוד תורת החסידות למילות קבלה, נתעורר אצלו הספק, מה אני ומה אני וכו'.

והנה פשיטא אשר מאז שאמר הקב"ה וירד ה' על הר סיני וגו' וידבר וגו' אנכי, ופירשוה רז"ל א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית, שהתוכן הוא שהקב"ה הכתיב עצמו בתורתו ובלימוד התורה איזה ענין שיהי' לוקחים אותו, וה"ה בהנוגע לקיום המצות, וכמפורש בזהר הק' הובא בספר תניא קדישא פרק מ"ז, הרי לא רק שניתנה היכולת לבטל הטענה, מה אני, אלא שגם מוכרח לבטל אותה, ואף שבדורות הקדמונים לימוד פנימיות התורה הי' זה ענין ליחידי סגולה, הנה לא כדורות ההם דורותנו אלה, וכמבואר בארוכה באגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כ"ו ומבואר בארוכה יותר בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ומובן הדבר עוד ביתר שאת ע"פ המשל מרבנו הזקן שאמרו להרה"ג הרה"ח הרה"צ וכו' הר"פ מקאריץ (נדפס בהתמים), המשל מאבן הטובה שבכתר מלך גדול, עיי"ש בכל הנ"ל, ותקותי שע"י כל זה - עוד ירבה בהתמדה ושקידה בלימוד החסידות ובהליכה בהדרכותי'.

ובמ"ש שגונב מזמנו בשביל הנ"ל, גם על זה יש להמליץ הכתוב אשר בלא תגנוב טעם מפסיק תחת התיבה לא, כי גניבה דאורייתא - מותרת היא (זהר יתרו צג, ב).

כשיודיע שמות בניו בצירוף שם אמם, שי', יזכירום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך להם.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחנוכה מאיר ושמח,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

לאחר זמן: תוספתא ב"ק פ"ז ג. ש"ך חו"מ רצב, סקל"ה. מיל"ש משלי.