Igrot Kodesh · Letter 5911 — Tzedakah

B"H

10 Kislev* 5718

Brooklyn, New York

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, devotes himself to communal needs, has generous ways, and is of illustrious lineage, Rav Sh. Z. (note 1: Shneur Zalman Shazar; see on his subject letter no. 5893),

Greetings and blessings,

I have received the good news of the visit paid to you by the representatives of Kfar Chabad* and the relevant administrations (note 2: for the development of Kfar Chabad). A meeting was held under your chairmanship, which considered the building of a neighborhood of Kfar Chabad*. I have good hope that this meeting will soon have a concrete effect, in accordance with the importance of such an accomplishment.

One confers merit upon a propitious day, and this day is that of the liberation and victory of the Mitteler Rebbe*, successor of his father, the Alter Rebbe*. According to a letter of my father-in-law, the Rebbe*, printed at the end of the collection of summaries and notes on the Tanya*, page 122, he made known that "through the self-sacrifice he displayed for Chassidus*, it was ruled by the Heavenly Court that in all that concerns the Torah*, the fear of Hashem, and good conduct, those who are connected to him and follow his path will have the upper hand." This reinforces my conviction that even if some difficulties arise, one will know how to overcome them and not only will this be realized, but moreover, it will be so in the optimal manner and as quickly as possible.

As I wrote to you in my previous letter, I have good hope that you will participate in the Chassidic* gathering (farbrengen*) of Kfar Chabad* on the day of liberation — the "festival of all festivals" — the 19th of Kislev*, the date of the liberation and victory of the Alter Rebbe*, as well as that of Chassidus* and all that pertains to it. This moment will therefore be propitious to announce this new neighborhood during the gathering. Indeed, the power of a Chassidic* gathering enables one to break limits and remove barriers, including the one that exists between the desirable and the advisable on one hand, and the possible on the other. In this way, one will have a true opportunity to obtain what is desirable and advisable, so that one will make full use of it.

From what I am being told, there was discussion at this meeting of a neighborhood with reduced dimensions. Now, my father-in-law, the Rebbe*, was accustomed to highlighting the Baal Shem Tov's* emphasis on the meaning of the verse: "Your beginning will be humble, and" — precisely because of this — "your end will greatly flourish." One must therefore limit this "humble beginning" to speech, and concretely adopt broad dimensions from the outset. To the extent possible, I make the pressing request that this neighborhood, in a first phase, contain at least twenty-four homes. I also request that the artisans' houses be completed, and that those not yet begun be started and finished. I wish to hope that, thanks to your intervention and the decision of the Heavenly Court cited above, this construction and first phase can be completed by the festival of the liberation of my father-in-law, the Rebbe*, on the 12th and 13th of Tammuz* of the coming year.

I take the liberty of delegating to you the fulfillment of a Mitzvah* in another aspect of what has been said. I enclose a check from a collection made in London for the benefit of the Kfar committee, as a participation in the construction of this neighborhood. A second check is my own personal participation in this construction. Its amount corresponds, of course, to the commitment made by the Kfar committee. I thank you for kindly forwarding these checks to their destination.

Our Sages* say (note 3: see on this subject letter no. 5703) that "one who builds becomes poor," but on the same page of Tractate Yevamos* 63a, they also affirm that "one who does not possess a building is not a man." I believe this apparent contradiction can receive the following explanation. To build an edifice — a true edifice that surrounds and encompasses a person and all that concerns him, so that he may attain the highest elevation and fully assume his condition as a man, "in the image of Elokim" — one cannot content oneself with the goods one obviously possesses, with the revealed forces of the soul, for it is not in this way that one builds a home that is an eternal edifice. One must therefore "become poor" — that is, invest all one's revealed forces and also draw upon hidden, profound forces.

It is therefore in this way that one lays foundations, builds walls, up to and including the roof. Then, "the splendor of a person consists in dwelling in the house," since one has done one's work, invested oneself in it, and obtained a result. This is indeed so in the spiritual domain, especially according to what Chassidus* explains in the Chassidic* discourse of the Alter Rebbe* entitled "A Song, a Psalm for the Inauguration of the House" (Shir Mizmor Chanukas HaBayis*), which is printed in the Likkutei Torah*.

Approaching the matter in this way, it is certain that this neighborhood will be built with the dimensions previously described, even if, in my view, all of this is still called a "humble beginning." I hope that in this case the statement will be fulfilled: "One who has a hundred coins desires two hundred; one who has two hundred desires four hundred." When you and those who follow you observe the success that the construction of this neighborhood will enjoy, you will surely desire double, then quadruple, with the help of Hashem. Ultimately, this desire will also be fulfilled.

With my respects and my blessing, to convey good tidings of all this, and for a joyous and fruitful Chassidic* gathering,

ה'תתקיא

ב"ה, יו"ד כסלו, ה'תשי"ח
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי צבור בעל

מדות

תרומיות ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום וברכה!

הגיעתני הבשורה טובה שנועדו אצל כ' באי כח כפר חב"ד ובאי כח המשרדים המתאימים ונתקיימה ישיבה תחת נשיאותו בהנוגע להקמת השיכון בכפר חב"ד. ותקותי אשר בטח תביא הישיבה הזאת ענין של פועל בקרוב, ומתאים לגודל ערך הענין.

ומגלגלין זכות ליום זכאי, היום יום הגאולה והנצחון של אדמו"ר האמצעי ממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן, אשר מסר - על פי מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר, נדפס בסוף ס' קיצורים והערות לתניא, סוף ע' קכב - אשר "בגלל המסירת נפש הלזו (של אדמו"ר הזקן) על תורת החסידות פסקו בבי"ד של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה". וזה מחזק בטחוני אשר אם גם תהיינה איזו מניעות, יתגברו עליהן ולא רק שהדבר יצא לפועל, אלא שגם במדה המקסימלית ובהקדם.

וכיון אשר תקותי חזקה, מתאים למה שכתבתי לכ' במכתבי הקודם, אשר כ' ישתתף בהתועדות דכפר חב"ד ביום הגאולה חג החגים י"ט כסלו, יום גאולת ונצחון אדמו"ר הזקן ואתו עמו של תורת החסידות ועניני', הרי שעת הכושר היא להודיע על דבר השיכון בעת ההתועדות, וגדולה התועדות חסידותית לפרוץ גדרים ולהסיר מחיצות, ובזה גם המחיצה שבין הרצוי והטוב - והאפשרי, שתהי' אפשריות מלאה וגם יביאוה לפועל במלוי הרצוי והטוב בשלמותם.

כפי שכותבים לי דנו בעת האסיפה האמורה על דבר שיכון בממדים מצומצמים, והנה אף שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' רגיל להזכיר הדגשת הבעש"ט בכוונת הכתוב: והי' ראשיתך מצער (ועי"ז) ואחריתך ישגה מאד, הנה יש לצאת ידי חובת "ראשיתך מצער" בהדיבור, אבל בהנוגע לפועל לעשות בממדים רחבים. ואם רק יש אפשריות, בקשתי לבבית - לשיכון, בשלב ראשון, לכל הפחות של עשרים וארבעה דיורים. ועוד בקשה, אשר גם הבתים לבעלי המקצוע - תוגמר בנייתם, ואלה שלא התחילו עדיין יתחילו וגם יוגמרו. ורוצה אני לקוות שבהשתדלות כ', ועל פי האמור לעיל ע"ד הפס"ד בבי"ד של מעלה, תוגמר כל הבני' והשלב ראשון הנ"ל ליום הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר - י"ב, י"ג תמוז הבע"ל.

ארשה לעצמי לעשות את כ' לשליח לדבר מצוה בעוד סעיף בהאמור, ומסגיר אני בזה המחאה ממגבית לונדון לטובת ועד הכפר בהמגיע מהם בהשתתפותם בבנין השיכון, והמחאה שני' - השתתפותי הפרטית גם אני בבנין שיכון זה (וגם הוא, כמובן, ע"ח הסכום שהתחייבו ועד הכפר להמציא). ות"ח על טרחת כ' למסור ההמחאות לתכליתן.

אמרו חכמינו ז"ל, כל העוסק בבנין מתמסכן, ובאותו עמוד עצמו מובן שכל אדם שאין לו בנין אינו אדם (יבמות סג, א). ואמרתי לבאר הסתירה-לכאורה בהנ"ל, אשר בשביל להעמיד בנין, בנין אמתי שהוא כולל ומקיף ומייחד את האדם עם כל הנכסים שלו, עד שכולם מתעלים למדריגה העליונה שבהם היא מדריגת אדם, שנקרא כן על שם אדמה לעליון, אין מספיקים נכסין שבגלוי דכוחות הנפש הגלויים, כי לא באופן כזה יבנה בית בנין עדי עד. ורק כשמתמסכנים, זאת אומרת, משקיעים הכוחות שבגלוי כולם ועוד שואבים מכוחות הנעלמים, כוחות העצמיים, בזה מניחים יסוד, בונים הכתלים ועד לגג, ועד בכלל, ונעשה - תפארת אדם (כיון שעבד עבודתו, ייגע והגיע) לשבת בית, וכמובן מהענינים ברוחניות, ובפרט על פי המבואר בתורת החסידות במאמר רבינו הזקן ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית, נדפס בלקו"ת סוף פ' ברכה.

ובגישה זו לבעי' זו - בודאי שהשיכון ייבנה בממדים האמורים כנ"ל (אף שלדידי, גם זה בגדר ראשיתך מצער הוא), ומקוה הנני שגם בזה יקויים: מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים-רוצה ד' מאות, וכאשר כ' ומושפעיו יראו ההצלחה בבנין שיכון האמור ירצו כפליים וכפלי כפליים (בעזהשי"ת) וסו"ס גם רצון זה יעשה.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בהאמור ולהתועדות שמחה ופעילה.

ה'תתקיא
מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ה'תתצג, ובהנסמן בהערות שם.

אמרו חכמינו ז"ל: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תשג.