Igrot Kodesh · Letter 5890 — Shidduchim

B"H

2 Kislev* 5718

Brooklyn

To the great Rav*, the distinguished Chassid* who fears Hashem, with numerous accomplishments, Rav Yisrael Yitzchak HaLevi (note 1: Rav I. I. Reizman, of Jerusalem),

Greetings and blessings,

I have duly received your letter of 24 Marcheshvan*. The funds that provide financing in such cases here are in a difficult state. Nevertheless, "the needs of Your people are numerous" (note 2: according to the expression of the liturgy of the Days of Awe) and they continue to grow. Nonetheless, you address yourself to me for this purpose and, in honor of the Torah*, I therefore enclose a check, drawn on a fund established by my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. Without a doubt, the promise of our Torah* will be fulfilled in this matter, according to which "one who takes a coin from Iyov* becomes wealthy" (note 3: because he was a man of integrity and uprightness).

Since we are speaking of a contribution for a wedding from a fund of my father-in-law, the Rebbe*, who gave of himself to spread Judaism in general and Chassidus* and all that pertains to it in particular, we must therefore comment on the well-known Halachah* stated in Tractate Kesubos* 62a, according to which: "One passes the bride before the funeral procession, or the King of Israel before both." There is here a profound teaching.

In general, the Torah* and the Mitzvos* are the purpose of man's creation, as the Mishnah* affirms: "I was created to serve my Creator." Now, these Mitzvos* are divided into two categories: "Turn from evil" and "Do good." The verse defines evil in the words: "death and evil," whereas good consists, as stated, of using the objects of the world to make them instruments of the service of Hashem. The "bride" therefore designates the reception of the Divine light, for in the expression of our Sages*: "Who is the virtuous wife? She who carries out the will of her husband."

The teaching is, in this case, the following. When two paths present themselves to a person — "turn from evil" and "do good" — he must "pass the bride before the funeral procession," for a little light suffices to dispel much darkness. And the Halachah* retains the principle that a positive commandment pushes aside a prohibition. You will also consult Iggeres HaTeshuvah* of the Alter Rebbe*, at the beginning of chapter 1, which states: "From a practical standpoint, the positive commandment is stronger and pushes aside the prohibition, because the performance of a positive commandment reveals an illumination and influence in the supernal worlds, emanating from the infinite light (Ohr Ein Sof*) of Hashem, as well as in the divine soul."

There is also here a fundamental difference between Chassidus* and Mussar* (Ethics). The former places its essential emphasis on "Do good," whereas the latter privileges and defines "Turn from evil." But in both these domains — "Turn from evil and do good" — the goal is that which the following verse indicates: "Hashem commanded us to do... in order to fear Hashem your Elokim." This is the beginning and foundation of the service of Hashem, and the Mishnah* explains that the first paragraph of Shema Yisrael* precedes the second precisely "so that a person first submits himself to Hashem" (note 4: and then, in a second stage, to His Mitzvos*). Likewise, the Mechilta* says regarding the Ten Commandments: "Accept My Sovereignty, and then accept My Decrees." In such a case, the service of Hashem conforms to its objective and is accomplished in the finest manner. Consequently — the essential point — one passes "the King of Israel before both," which alludes, of course, to the King, King of kings, the Holy One, blessed be He.

With my blessing,

ה'תתצ

ב"ה, ב' כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ איש רב פעלים

מו"ה ישראל יצחק שי' הלוי

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב מכ"ד מ"ח, ואף שמצב הקופות המתאימות כאן קשה הוא, וביחד עם זה הענין דצרכי עמך מרובים, מתרבה מזמן לזמן, הנה כיון שכת"ר פונה בזה, ולכבוד התורה - מוסג"פ המחאה, וכיון שקופה זו היא מיסודו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בטח תקוים בזה הטחת תורתנו כל הנוטל כו' מאיוב מתברך.

וכיון דאתינא לענין דהכנסת כלה מקופת כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר מסר נפשו על הפצת היהדות בכלל והפצת תורת החסידות ועניני' ביחוד, יש לדרוש בפס"ד הידוע: מעבירין את המת מלפני הכלה, וזו"ז מלפני מלך ישראל (כתובות סב, א) אשר רמז עמוק בזה.

כי, בכלל, עניני תורה והמצוה, שהם הן תכלית בריאת האדם וכדבר משנה, אני נבראתי לשמש את קוני, נכללים בשני קוים, דסו"מ ועש"ט, אשר ענין הרע הוא, כלשון הכתוב, את המות ואת הרע, וענין הטוב הוא כנ"ל שעושים מעניני העולם שימוש וכלי לאלקות, כלה ומקבל השראת השכינה, וכמרז"ל איזהו אשה כשרה כל שעושה רצון בעלה.

ובאה ההוראה, אשר כששני דרכים לפני האדם, עבודה דסו"מ ועבודה דועשה טוב, מעבירין את המת מלפני הכלה, כי אפילו מעט אור דוחה הרבה חשך, והובא לפס"ד, דעשה דוחה ל"ת (ולהעיר ג"כ מאגרת התשובה לרבנו הזקן ריש פרק א' "דלענין קיום מ"ע גדולה שדוחה ל"ת, היינו משום שע"י קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים מהארת אור א"ס ב"ה וכו' וגם על נפשו האלקית").

ועד"ז הוא ג"כ אחד החילוקים היסודיים, בין תורת החסידות לתורת המוסר, אשר הראשונה מדגישה ועיקרה היא בועשה טוב, והאחרונה מדגישה ומשתדלת בהסברת הענינים דסור מרע.

אבל בשני הענינים, הן בסו"מ והן בועש"ט, הנה תכלית הכוונה היא כמה שנאמר, ויצוונו ה' לעשות גו' ליראה את ה"א, וזהו ג"כ ראשית ויסוד העבודה, וכדבר משנה, למה קדמה שמע לוהי' כו' כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה כו', ועד"ז במכילתא בעשה"ד, קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזירותי, שבאופן כזה העבודה מתאימה לתכליתה ונעשית בהידור, שלכן העיקר, ומעבירין זו"ז, לפני מלך ישראל הוא ממה"מ הקב"ה.

בברכה.

ה'תתצ
מו"ה ישראל יצחק: רייזמן, ירושלים.