Igrot Kodesh · Letter 5866 — Faith & Bitachon

B"H

22 Marcheshvan* 5718

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 16 Marcheshvan*, along with its contents. Your request for a blessing will be read, at an auspicious moment, at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. May Hashem grant that you give me good tidings of its content. Furthermore, I thank you very much for your precious gift — a letter of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us.

You also ask me about your children. Now, each person has a mitzvah* that he must observe more scrupulously than the others, and that Divine Providence enables him to determine. Moreover, as far as you are concerned, you are devoted to education within the Yeshivah* Tomchei Temimim*. To this is added another point, which is essential. The Holy One, blessed be He, acts "measure for measure" and, by ensuring the education of His children, one strengthens the education of one's own. This is self-evident. And this strengthening of education does not address solely the students already in the classes. It also takes the form of an effort to multiply their number, to enroll new students in additional classes — contrary to what you said in one of your previous letters, in which you considered that this is not your affair.

You mention your appointment to collect the Maamad* (note 1: the collection placed at the disposal of the Rebbe, which he distributes himself; the recipient of this letter asked the Rebbe whether he should accept the role of collector). This decision must be made by the Chassidim* on the spot, for it depends on local conditions. Moreover, the one being considered for nomination is not objective about himself. He may therefore err to the right or to the left. Consequently, he cannot rely on his own decision alone, but must trust the Chassidim* around him and conform to their decision.

You ask me whether one should refrain from speaking of (note 2: those who oppose Chassidus*)... You do not specify what interest such speech would serve, even if it concerns the lowest person. You cite the example of someone who indeed adopted such an attitude. But you know the principle, retained by the Halachah*, that one cannot derive a teaching when one does not know its reason, especially when the negative aspect of things appears clearly and with certainty. A deep reflection is therefore necessary to discover also a positive aspect, which can be reached only in this manner. Furthermore, in our era and in your surroundings, one must, in these days, spread the wellsprings* (note 3: of Chassidus*) outward. Now, not only do such words not help achieve this, but moreover, they constitute an obstacle and even a severe obstacle.

With my blessing to convey good tidings of all this,

I received, in its time, your activity report from 27 Nissan* to 10 Elul*.

ה'תתסו

ב"ה, כ"ב מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מט"ז מ"ח, עם המוסגר בו, ובעת רצון יקרא הפ"נ על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויה"ר שיבשר טוב בתוכנו.

ות"ח ת"ח על התשורה היקרה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נוסף על הענין ביחוד ע"פ מרז"ל הידוע מילתא אלבישייהו יקירא.

ובמ"ש אודות יו"ח שי', הרי בדידי' נוסף על הענין דלכל אחד ואחד ישנה מצוה דצריך להיות זהיר בה טפי ושההשגחה עליונה מראה מה הוא, שבנדון דידי' הרי זוהי חינוך במסגרת תו"ת. נקודה נוספת ועיקרית בזה שמדה כנגד מדה זוהי מדתו של הקב"ה ותוספת בחינוך בניו של מקום מוסיפה בהצלחת החינוך של בני המחנך, וק"ל והתוספת בחינוך ענינה לא רק התלמידים שנמצאים בכתות אלא גם השתדלות להרבות מספרם להכניס עוד תלמידים גם לכתות של אחרים וכו' וכו', ודלא כמ"ש באחד ממכתביו בעבר, שאין הוא שייך לזה.

במ"ש אודות מינוי לגביית מעמד, בכלל זהו ענין שאנ"ש על אתר צריכים להחליט, כיון שתלוי זה בפרטים על אתר, אלא שברובא דרובא אותו שרוצים למנותו ה"ה קרוב אצל עצמו, ובמילא לפעמים מטה הענין לימין או לשמאל, ובכן אין עליו לסמוך על עצמו, כי אם להשען על דעת אנ"ש שבסביבתו, ולעשות כהוראתם.

במ"ש בהשקו"ט אם צריכים להזהר מלדבר על וכו', הנה אינו מוסיף מהו התועלת בזה אפילו דבור על מי שיהי' מהפחות שבפחותים, ומה שמביא דוגמא שהי' מי שנהג כן, כבר ידוע הכלל בפסקי דינים, שבאם אין יודעים הטעם של הענין, אין להורות הוראה, ובפרט בענין שהצד השלילי ברור וגם ודאי וצריך התבוננות עמוקה למצוא צד חיובי שאי אפשר בשו"א להגיע אליו כי אם דוקא בדרך עקומה זו, נוסף על כל הנ"ל שבדורנו זה ובסביבתו, שענין ימים אלו הם הפצת המעינות חוצה, והדבור הנ"ל לא רק שאינו מסייע אלא אדרבה מפריע, ומפריע בתוקף.

בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל.

הדו"ח מכ"ז ניסן עד יו"ד אלול בעתו נתקבל.

ה'תתסו
מינוי לגביית המעמד: אם לקבל המינוי.

מלדבר על: מתנגדים.