Igrot Kodesh · Letter 5839 — Health

B"H

12 Marcheshvan* 5718

Brooklyn

To the great Rav*, who fears Hashem, Rav Alter (note 1: Rav A. Hilevitch, of Johannesburg, South Africa; see on his subject letter no. 1952),

Greetings and blessings,

A) I am responding to your letter of 2 Marcheshvan*, formulating remarks on what is printed in the Kovetz* Lubavitch (note 2: Letter no. 165 states: "Chapter 24 of the Tanya* explains: 'A situation of danger overrides all other transgressions, including when one must allow oneself to be killed rather than transgress.' What is the meaning of the specification: 'when one must allow oneself to be killed rather than transgress'?"), fifth year, volume 1, in the section "Responses and Comments," regarding the explanation developed in chapter 24 of the Tanya*, concerning a situation of danger.

You do not clearly specify in your letter the interpretation you advance, according to which the situation of danger is one where one is exposed to suffering. Are you alluding to suffering that causes death or not? In any case, a situation of danger is defined in relation to the possibility of preserving life or losing it, and several Talmudic passages enable us to establish that this is indeed so, the primary reference being tractate Yoma* 85a, which can be interpreted in two opposite ways. On the one hand, a risk of death overrides Shabbos*, even in the absence of suffering. This text, on the other hand, does not allude to suffering that does not result in death, and it concludes: "Violate one Shabbos* on his behalf so that he may observe many" (note 3: precisely because he will have preserved his life). The same applies in the other Talmudic passages.

B) In the same volume, in the section "Fine Explanations" (note 4: see Likkutei Sichos*, volume 2, page 531; see also letter no. 3705), I cited the Rambam*, Laws of Character Traits, beginning of chapter 4. It seems that one should read in this text: "the ways of the service of Hashem" instead of "the ways of Hashem." You interpret my remark as an explanation of the Rambam's* words, which would in this case refer to the injunction: "You shall take great care of your souls."

It is clear that this is not what I meant. I was simply noting that this statement follows what the Rambam* says at the end of chapter 3 and, indeed, this chapter begins with "since" in order to develop the end of the preceding chapter: "One cannot serve Hashem while being ill. Sleep can therefore be an act of this service of Hashem, blessed be He" — which relates to the opposite of illness, to physical health, which is indeed the means of serving Hashem. The Rambam's* statement must be distinguished from that of our Sages*: "Cleave to His ways. Be merciful." Indeed, this can be said of mercy, but not of physical health, obviously.

With my blessing,

M. Schneerson

You ask me about the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, chapter 271, paragraph 23, which says "the first." The Kuntres HaShulchan* of Rav Naeh* specifies that one should read "the last." One can, moreover, establish this by noting that the Alter Rebbe* reproduces here the terms of the Rama*, at the same reference.

ה'תתלט

ב"ה, י"ב מ"ח תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג אי"א נו"נ וכו' מו"ה אלתר שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מב' מ"ח בהערותיו על הנדפס בקובץ ליובאוויטש שנה ה' חוברת א מחלקת תשובות וביאורים, במ"ש בתניא פרק כ"ד מענין פקוח נפש.

ואינו מבואר כל הצורך במכתבו - במה שרוצה לפרש פקוח נפש דהיינו ענין יסורים, באם כוונתו ליסורים שסופם מיתה או לאו דוקא. ובכל אופן, הנה נוסף על שעצם הביטוי פקוח נפש במשמעותו רק ענין קיום נפש והעדרה, הנה מוכח זה בפירוש בכמה סוגיות בש"ס, ובנין אב לכולם (יומא פ"ה ע"א) ובשני הקצוות, דבספק מיתה דוחה את השבת, אף אם אין שם יסורים. ובמקום יסורים בלא מיתה, אין נדון כלל באותה הסוגיא, וכדמסיים - חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ועד"ז בשאר מקומות בש"ס.

ב) באותו הקובץ במדור מהני מילי מעלייתא, במה שציינתי ברמב"ם הלכות דיעות ריש פ"ד, דלכאורה צ"ל דרכי עבודת השם ולא דרכי השם. וכנראה רוצה לפרש כוונתי, דמפרש אני ברמב"ם, שזהו הציווי דו[נ]שמרתם מאד לנפשותיכם.

אבל פשוט שלא לזה נתכוונתי, כי אם לומר, שדברי הרמב"ם אלו באו בהמשך לסיום פרק ג', וכדמשמע ג"כ מהתחלתו של הפרק, הואיל וכו' - כי מדבר ע"ד המבואר בסיום פרק ג': ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ב"ה וכו', ז.א. שיהפך החולי, היינו בריות הגוף, הוא הדרך שיוכל לעבוד ה', אין לשון הרמב"ם דומה למרז"ל הדבק בדרכיו מה הוא רחום וכו' כי זהו שייך לומר בהנוגע לחנון ורחום, אבל אין שייך לומר בענין בריאות גוף כמובן.

בברכה,

מ. שניאורסאהן
בתמיהתו בשו"ע אדה"ז סרע"א סכ"ג בתיבת "הראשונה" - כבר ציין בקונטרס השלחן להרב נאה - לתקן "האחרונה". וכן מוכח גם מזה שלשון אדה"ז בזה הוא לשון הרמ"א על אתר.

ה'תתלט
נדפסה בלקו"ש חי"ב ע' 192 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מו"ה אלתר שי': הילביץ, יוהניסבורג. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ז א'תתקנב, ובהנסמן בהערות שם.

הנדפס בקובץ ליובאוויטש: ולעיל ח"א אגרת קסה: בסש"ב פכ"ד "ומה שפקו"נ דוחה שאר עבירות וגם יעבור ואל יהרג... מה בא להוסיף בהענין דיעבור ואל יהרג." במדור מהני מילי מעלייתא: ובלקו"ש ח"ב ע' 531. וראה גם לעיל חי"א אגרת ג'תשה, ובהנסמן בהערות שם.