Igrot Kodesh · Letter 5824 — Faith & Bitachon

B"H

5 Marcheshvan* 5718

Brooklyn

Greetings and blessings,

After a particularly long interruption, I received your letter of 26 Tishrei* and I am surprised to note that you do not indicate in it how you made use of the propitious days of the month of Tishrei*. Of course, I am not alluding solely to yourself personally, but above all to the influence you exert upon the greatest number. Indeed, Divine Providence has granted you the means to do so and you must take advantage of it. You will surely complete all of this at the next opportunity.

You ask me which chapters of Tanya* and of the other works of Chassidus* you should include in your program (note 1: presumably for personal study). You surely possess, or will be able to obtain from the Chassidim* in Eretz Yisrael*, the latest editions of the Tanya*, the Torah Or*, the Derech Mitzvosecha*, and the Shaarei Orah*. These books contain an index in which the subjects you mention appear, as well as new points, should you wish to include them in your program.

You ask me about your method of study. It is clear that everything depends on the character traits and aptitudes of each person, as well as on the time devoted to this study. In this matter, you will therefore seek the counsel of those who are close to you and who know you. You will share with them all the details. Nevertheless, one point of a general nature, applying to everyone, is the following: in the revealed part of the Torah* as in its hidden teaching, one must establish both a more rapid study and a more in-depth one (note 2: see on this subject letters no. 3917, 4563, and 5195). The first is also important, since it enables one to acquire broad knowledge, at least superficially, of all parts of the Torah*.

You tell me that you sometimes experience a strong emotion, and then after a while this feeling dissipates, and this disturbs you in your service of Hashem. On the contrary, this emotion can be channeled into the service of the domain of holiness. You indicate that it interferes with your meditation. It is clear, however, that one can control one's emotiveness when studying from a text or within a group. In such a case, one is seized by the words or by one's companions and does not fulfill one's obligation merely through a superficial practice. But above all, as is the case with everything pertaining to the domain of holiness, effort is necessary, and when one makes such effort, one can be certain that it will be crowned with success.

Likewise, it is clear that the reason you cite to justify the fact that you are not yet engaged is by no means satisfactory. Indeed, this is a considerable mitzvah*, as specified in the Shulchan Aruch*, and it conditions all of a person's actions. And you know what our Sages* say about "a man who has no wife." They make several statements concerning him. The explanations you give are, quite often, a means of justifying your lack of eagerness in this matter. And, according to the expression of our Sages*, one must, in this matter, be "like one who searches for what he has lost" (note 3: the body of Chavah* having been fashioned from the rib of Adam*). Of course, the purpose of these few lines is not to moralize, but rather to remind you and to emphasize that this point of great importance warrants the highest diligence. One must concern oneself with what is essential, not with what is secondary. In this way, Hashem grants success and enables the secondary to be present as well.

I am sending you a copy of my letter, addressed to all, on the occasion of this past Rosh Hashanah*. I hope that its content will be useful to you in your activities in general and in the points discussed above in particular.

Awaiting your good tidings,

ה'תתכד

ב"ה, ה' מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מכ"ו תשרי, ולפלא שאינו מזכיר בו איך ניצל ימי הרצון דחדש תשרי, ומובן שכוונתי לא רק בהנוגע אליו בעצמו כאיש פרטי, אלא והוא העיקר בהנוגע השפעתו על הרבים, אשר חונן בכח השפעה זה מההשגחה העליונה, ועליו להוציאו לגילוי ובפועל, ובטח ימלא בהזדמנות הבאה.

בשאלתו איזה פרקים בתניא ומשאר ספרי חסידות לכלול בהתכנית.

בטח יש אצלו או ימצא אצל אנ"ש שבאה"ק ת"ו הוצאות האחרונות של התניא, תורה אור דרך מצותיך, ושערי אורה, שבספרים אלו ישנו מפתח ענינים שבו ימצא מענה על הנ"ל בהנוגע להנושאים אודותם כותב, וכן בנוגע לנושאים חדשים באם ירצה לכללם בהתכנית.

במ"ש אודות דרך לימוד, מובן שזהו תלוי בתכונת נפש וכשרונות של כאו"א, וכן כמה מזמנו מוקדש ללימודים, ולכן בזה יש להתייעץ דוקא עם אלו הנמצאים בסביבתו ומכירים אותו, ויפרט לפניהם כל הפרטים הנ"ל.

ונקודה כללית השוה לכל נפש היא, שהן בנגלה והן בנסתר צ"ל לימוד למיגרס ולימוד לעיונא, כי גם הראשון חשוב הוא ביותר בכדי לרכוש ידיעות די רחבות הן בנגלה והן בנסתר עכ"פ באופן שטחי.

ובמ"ש שהוא מתרגש ומתפעל ולאחרי שעה קלה עובר זה, ובמילא מפריע לו בעבודתו, הנה אדרבה ההתרגשות וההתפעלות מצד עצמם יש לנצלם בקדושה, ובמ"ש זה מפריע להתבוננות, מובן שאפשר לרסן ההתרגשות וההתפעלות כשלומדים בפנים או בחבורה, שאז אותיות הכתב או החברים אוחזים (האלטען אפ) ואין מניחים לצאת ידי חובתו בשטחיות בלבד, והעיקר בהנ"ל וכמו בשאר עניני קדושה, שצ"ל באופן דויגעת שאז מובטחים אנו דמצאת.

מובן ג"כ שהתירוץ שלו ע"ד העכוב עד עתה בעניני שידוך אינו "משביע רצון" כלל וכלל, כיון שמצוה רבה היא ע"פ שו"ע ונוגע לכל מצב פעולות האדם, וכנודע מרז"ל כל השרוי בלא אשה וכו', ונפרטו שם כו"כ ענינים, והטעמים שכותב, הנה ברובא דרובא באים להצדיק את העדר המרץ הדרוש בענינים כאלו, ובלשון רז"ל כאדם המחזר אחר אבדתו, ופשיטא שאין בשורותי אלה כוונה להטפת מוסר אלא להעיר ולהאיר שמוכרח לעשות בענין זה הכי נשגב במרץ הכי גדול ולדייק על העיקר ולא על הטפל, שאז מצליח השי"ת שגם הטפל במציאות.

מוסג"פ העתק מכתבי כללי לר"ה העבר, שתקותי שיוכל לנצל את תוכנו בפעולותיו בכלל, ומתאים לנקודות דלעיל בפרט.

המצפה לבשו"ט.

ה'תתכד
לימוד למיגרס ולימוד לעיונא: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ג'תתקיז, ובהנסמן בהערות שם. חי"ג ד'תקסג. חי"ד ה'קצה.