Igrot Kodesh · Letter 5821 — Faith & Bitachon

B"H

3 Marcheshvan* 5718

Brooklyn

Greetings and blessings,

I duly received your letter of 27 Tishrei* and may Hashem, in His immense mercy, bless this year, so that the good wishes, spiritual and material, that the Jewish people formulated toward one another may be realized.

You indicate to me the reason you rejected this proposal (note 1: of engagement) and why the other area is neglected. It seems to me that I have already written to you that, in accordance with the ruling of our holy Torah*, one who truly finds himself in a case of force majeure cannot, however, be considered as though he had performed this action. To whom, then, will all the explanations and justifications be of service? Concrete action is what is needed!

Moreover, the intellect of man — including that of the perfect tzaddik*, who has no personal interest — is always suspected of yielding to the will. This is why the corruption emanating from self-love falsifies even the words of the righteous (note 2: The Rebbe notes at the bottom of the page: "And one cites as proof the attitude of the Kohen Gadol*, because of the cold, as explained in tractate Sanhedrin* 18b."). The criterion is therefore as follows, as reported in the Hayom Yom* for the date of 23 Sivan*: if a thought has the effect of preventing a good action, it does not emanate from the true good. On the other hand, an action — as far as you are concerned — is indeed the true good, "good for Heaven and good for the creatures," for "He created the world so that it would be inhabited" (note 3: which is possible when one marries and has children).

May Hashem grant you a year of success in your communal activities and in your personal concerns, in particular for the essential point, which will bring you calm and wholeness, as our Sages* specify — a good match, both materially and spiritually.

ה'תתכא

ב"ה, ג' מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מז"ך תשרי, ויהי רצון אשר השי"ת ברחמיו המרובים יברך שנה זו אשר יקויימו כל הברכות אשר ברכו בני ישראל איש לרעהו במילואן מנפש ועד בשר.

במ"ש הטעמים אשר משך ידו מהצעה זו, ואשר הענין השני מוזנח וכו', כמדומה כבר כתבתי פעמים במכתבי אשר ידוע פסק תוה"ק שאפילו במקום אונס גמור, הרי כמאן דעביד לא אמרינן, ומה יועילו כל הטעמים והנמוקים שהרי צ"ל העביד בפועל, ובפרט ששכל האדם אפילו של צדיק גמור שאינו שייך לכל פני' חשוד הוא שנכנע לרצון, שלכן שוחדו דאהבת עצמו - יסלף דברי צדיקים אפילו*, והרי ידועה הבחינה (הועתק בהיום יום כ"ג סיון) שבאם ההתבוננות מונעת מפעולה טובה (ופעולה בנדון דידי' ה"ז טוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות כי לשבת יצרה), לא מהטוב האמיתי באה...

ויהי רצון שתהי' שנת הצלחה אצלו בענינים הכללים ובעניניו הפרטים ובענין המיוחד והעיקרי המשרה שלוה ושלימות, וכמארז"ל בזה לשידוך טוב בגשמיות וברוחניות גם יחד.

ה'תתכא
מהצעה: שידוך.

*) וידועה הראי' מסנהדרין (יח, ב) כה"ג משום צינה.