Igrot Kodesh · Letter 5815 — Faith & Bitachon

B"H

1st day of Rosh Chodesh* Marcheshvan* 5718

Brooklyn

Greetings and blessings,

After a particularly long interruption, I received your letter from this Monday, in which you speak to me of the elevations and the falls that you have traversed over the course of the past year, as well as the effect all this has had on you. For various reasons, you have spoken of it to no one.

I am surprised by all of this, for you have surely studied the holy Tanya* many times. Now, this work establishes clearly to what extent one must totally exclude discouragement. You will consult its explanations with precision. Consequently, I will not elaborate at length, since all of this is quite evident. You will also find, in the Tanya*, the means to remedy this situation. You will see there that this rectification must be progressive, that it cannot be a leap forward.

I am equally astonished by the second point (note: the fact of having spoken of it to no one). Indeed, in a well-known teaching (note: see, on this subject, Igros Kodesh, letter no. 5581), the Mitteler Rebbe* made it known to us that when two Jews exchange on an idea of the Torah* and the mitzvos* — whether it pertains to the injunction "Do good" or to "Turn away from evil" — they unite two divine souls against a single animal soul. You understand well what follows from this. You have the merit of having become a student of the Yeshivah* Tomchei Temimim*. Now, our holy masters gave of themselves for the founding of this institution, for its direction and its spirit. And the words of the Tzaddikim* are immutable. You therefore receive the most considerable help from Hashem.

But for this, the student must do everything in his power, in a positive manner, and set aside all negative behaviors — which includes, of course, discouragement and sadness. In this way, success will far exceed what you anticipate. The merit of your actions, whose purpose is the drawing near of Jewish hearts to our Father Who is in Heaven, will multiply this success, "measure for measure" (note: in proportion to the effort invested), including in what concerns you personally.

With my blessing,

For the Rebbe shlita*,

the secretary,

ה'תתטו

ב"ה, אדר"ח מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מיום השני, בו כותב ע"ד העליות וירידות שהיו אצלו במשך שנה העברה, ואיך שזה פעל עליו וכו' ושמכמה סיבות לא דבר עם איש עד"ז וכו'.

מובן שלפלא הנ"ל, שהרי בודאי למד כ"פ ספר תניא קדישא, אשר משם מובן וגם פשוט, איך שענין היאוש וכיו"ב מופרך לגמרי, יעוין שם באר היטב, שלכן לא אאריך בזה בכתבי לרוב פשיטות הדבר, ושם ימצא גם כן אופני תיקון, וכן מובן משם גם כן שהתקון הוא צעד אחר צעד ולא בקפיצה בפעם אחת.

וגם הענין השני הנ"ל פלא הוא, שהרי מפורסם פתגם והודעת כ"ק אדמו"ר האמצעי, אשר כששנים מבני ישראל מתדברים בעניני תורה ומצות (שמובן שכן הוא הענין הן בהקו דועשה טוב והן בהקו דסור מרע, הרי אז הם שתי נפש האלקית על נפש טבעית אחת, והפועל יוצא מובן, וכיון שזכה שנכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, אשר רבותינו נשיאנו הק' מסרו נפשם על התיסדותה הנהלתה ורוחה, ודברי צדיקים קיימים לעד, בודאי אשר סייעתא דשמיא ישנה ביותר וביותר, ובלבד שגם התלמיד יעשה התלוי בו בקו החיוב וישלול את הענינים אשר בקו השלילה (ובזה כמובן ענין היאוש והעצבות וכו'), ואז תהי' ההצלחה גם למעלה מהמשוער, וזכות פעולותיו שהנקודה הפנימית בהם קירוב לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים תרבה הצלחת הנ"ל מדה כנגד מדה גם בהנוגע אליו.

בברכה"

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ה'תתטו
מפורסם פתגם: ראה גם לעיל חט"ו ה'תקפא, ובהנסמן בהערות שם.