Igrot Kodesh · Letter 57 — Torah Scholarship: Parshat Tetzaveh — Absence of Moshe's Name

By the grace of Hashem,

Monday Rosh Chodesh Adar II 5703,

Brooklyn, New York,

I greet you and bless you,

I am responding to the letter of ..., noting that the name of Moshe* is not mentioned in Parshas Tetzaveh. In addition to the response printed elsewhere [1], I will present to you an explanation in its broad outlines and this will allow answering the question that the commentators pose on the Baal HaTurim*, the one that appears in your letter.

Here is what the Baal HaTurim says at the beginning of Parshas Tetzaveh: "Moshe is not mentioned in this Sidra*, unlike all the others since the one recounting his birth. He said, indeed: 'erase me from the book that You have written.' Now, the curse of a Tzaddik, even conditional, is fulfilled in any event."

It has been objected that Moshe is not mentioned either in Eikev*, Re'eh*, Shoftim* — Sidros to which one could add Teitzei* and Nitzavim*. One can therefore respond that the entire book of Devarim* is introduced by "these are the words that Moshe spoke," which indeed covers the entire book and justifies this change of formulation. The Ramban* gives the same explanation.

To return to the explanation of the Baal HaTurim, it is possible to erase only what has been written and already exists. Moreover, our Sages add that the writing must be done on a support that endures over time (...). However, concerning Hashem, no difference can be made between what is potential and what is actual.

It follows that this question is not a question and, in all these Sidros, it is not necessary that the name of Moshe be mentioned. As for Tetzaveh, however, although this Sidra is the continuation of the preceding one, Terumah*, introduced by the verse "and Hashem said to Moshe," it concludes with the Injunction to build the altar for the incense offering, which is a new idea. Indeed, the Torah first describes the instruments of the Sanctuary and the garments of the Kohanim*, which were ready on the 25th of Kislev* or on Rosh Chodesh Adar. Then, the inauguration of the Sanctuary is described, which took place at the end of the month of Adar. And the Torah then returns to the construction of the altar for the incense offering [2], which was simultaneous with that of all the other instruments. A particular introduction [3] was therefore necessary here (...).

This is how one must understand the explanation of the Baal HaTurim. This particular introduction was, in this case, omitted because Moshe had said "erase me from Your book." As a result, the Word of Hashem was not directly granted to him. But one may still question this.

Some consider that Parshas Tetzaveh was said before the sin of the golden calf. In this sense, his name was indeed erased. And for those who think it was said after this sin, it was simply not written from the outset whereas it potentially should have been [4].

With my blessing of immediate Teshuvah, immediate deliverance,

נז

ב"ה, יום ב' ר"ח אדר שני תשג"ה
ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

בתשובה על מכ'... במש"כ בענין דלא נזכר שם מרע"ה בפ' תצוה - ובהוספה למענה הנדפס - הנני בזה להציע כללות הדבר, ובמילא יתורץ מה שהקשו בספרים על בעה"ט וגם מה שהעיר כת"ר במכתבו.

וז"ל בעה"ט ר"פ תצוה: לא הזכיר משה בזה הסדר משא"כ בכל החומש שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת, וקללת חכם אפי' ע"ת באה ונתקיים בזה עכ"ל.

והנה הקשו על בעה"ט דבסדר עקב ראה שופטים - ויש להוסיף עליהם תצא נצבים - ג"כ לא נזכר שם מרע"ה -. וי"ל בפשיטות דס' דברים מתחיל ואלה הדברים אשר דבר משה, וזה קאי על כל הספר, ועיין מגילה (לא, א) רש"י ד"ה משה: (שבת"כ) אמורין בל' ונתתי והפקדתי ושלחתי מי שהיכולת בידו לעשות אבל במשנה תורה כתיב יככה השם כו'. וברמב"ן עה"ת בתחלתו: משה רבינו כתב.. כשלישי המדבר.. ומפני שהענין כן ל"נ משה בתורה עד שנולד.. ואל יקשה עליך ענין משנה התורה.. כי תחלת הספר ההוא אלה הדברים אשר דבר משה.. כמספר דברים בל' אומרם עכ"ל. ויעויין ג"כ לקו"ת ד"ה אסור לאדם שיטעום ס"ב וס"פ ואתחנן.

ויש עוד להוסיף בי' בשאלת בעה"ט, דהנה ל' מחי' שייך בדבר שנכתב (שישנו כבר במציאות), וכשינוי ל' הכתוב (תהלים סט. כט) ימחו.. אל יכתבו. ועיין ר"ה (טז סע"ב) - וגדולה מזה מצינו דגם אופן המציאות נוגע, והוא פסה"ד (רמב"ם הל' שבת יא. טו) אין המוחק חייב עד שימחוק כתב העומד מעל דבר העומד. וצע"ק מהא (שם ה"ט) דהמוחק אות א ע"מ לכתוב ב חייב -

- אלא משום דלמעלה אין הכח חסר פועל, אולי י"ל מחי' - בידי שמים - גם בדבר שלא נכתב עדיין אבל צריך להכתב עכ"פ. -

ומהתשובה יובן להשאלה, שגם היא אינה, אלא משום שצ " ל נזכר שם משה (אף של' בעה"ט ק"ק לפ"ז), דמשו"ז ל"ק אבראשית ומשו"ז ל"ק ג"כ אשאר הסדרות, - ומלבד טעם הנ"ל -, גם משום דאין הכרח שיזכר שם שם משה, - אבל בפ' תצוה - אף שראשיתה בא בהמשך אחד לוידבר ד' אל משה דר"פ תרומה, אבל סופה ועשית מזבח מקטר גו' הנה ציווי זה הוא ענין בפ"ע: דבתחלה ביאר כלי המשכן ובגדי הכהנים, שכ"ז הי' מן המוכן לכ"ה בכסלו או לר"ח אדר (כמ"ש בתנחומא ס"פ פקודי ויל"ש מ"א וא"ו) אח"כ באה פ' המילואים שענינה בסוף חדש אדר, וחזר וציוה על מזה"פ, שנעשה ביחד עם שאר כלי המשכן! וא"כ לכאורה הי' צ"ל דבור מיוחד ע"ז - ונפק"מ בין דבור מיוחד להמשך דבור הקודם, אף בהפסק בינתיים, הוא שצ"ל קריאה קודם לזה, וכמ"ש בספרא ר"פ ויקרא (דבצד השוה יש ללמוד שגם בדברות שקדמו לאוה"מ היתה קריאה קודמת לדיבור) - ובדוגמת שמות (לג יט - כא) ויאמר גו' ויאמר גו' ויאמר גו' מפני שהם ג' ענינים נבדלים.

וע"ז בא התירוץ שזהו בקיום מ"ש מחני נא גו', שלכן לא נכתב הדבור או שמפ"ז לא נתייחד הדבור, ועדיין צ"ע.

והנה י"א שפרשת תצוה נאמרה לפני מעשה העגל (זח"ב קצ"ה, א. וברמב"ן וראב"ע ר"פ תרומה ג"כ משמע כן) וא"כ הוי המחי' בדבר שבפועל. וי"א שנאמרה אחרי מעשה העגל (תנחומא תרומה ח. רש"י שמות לא. יח) וא"כ הוי מחני בדבר שהי' צריך להכתב, אף שהי' עדיין בכח.

הערות : א) מה שנאמר מזה"פ לבסוף, כבר עמדו ע"ז מפרשי התורה (עי' רמב"ן ספורנו במקומו). וע"פ דא"ח אואפ"ל, דמזה"פ ענינו פנימיות הלב (ושאבתם הא' ס"א) שהוא למעלה גם מהמוחין (לקו"ת והי' ביום ההוא יתקע ס"ג ועוד) אף שנמצא הוא בגוף - היכל דמשכן וביהמ"ק - ולא בראש - קה"ק דמשכן וביהמ"ק - והעבודה בזה יחידה שבנפש. ואינו מענין שאר עניני המקדש, - ובפרט ע"פ מש"כ בד"ה מזבח אדמה - רשימות על ס' שמות כנראה להצ"צ - ובד"ה זה יתנו רנ"ח דמזבח אדמה ואבנים היינו חיצוניות הלב והארת פנימיות הלב, ומזה"פ היינו עצמיות פנימיות הלב ולא רק הארת הנקודה - וכמשנ"ת ענינם בלקו"ת ד"ה כי תצא השני ס"ב-ג.

ב) מתי נאמרה פ' תרומה ותצוה, לכאורה, תנאי היא בזבחים (קטו, ב) ריב"ק אומר זו פרישת בכורות, וא"כ פרשת המשכן שנאמר בה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך גו' נאמרה אחר מעשה העגל, ועכצ"ל דבזה אין מוקדם ומאוחר, ורבי דאמר זו פרישת נו"א אצ"ל דהפרשיות נכתבו שלא כסדרן. והנה גדולה מזו שמענו דעת הזהר (ח"ב רכד, א) דגם פ' ויקהל והבאת הנדבות למשכן הי' קודם מעשה העגל, וקשה ממש"כ שם (קצה, א) לבתר סטא כו' מיד ויקהל גו', ואין מפרשי הזהר תח"י.

ג) לפרש הטעם דנתקיים מחני נא דוקא בפ' תצוה מפני שחל תמיד ז' באדר בשבוע זה כל' מכתבו, א"א, כי אין הדבר כן. ושנה זו תוכיח. ואואפ"ל מפני שעל הרוב יהי' כן.

עוי"ל מפני שבה לבד נרמז משה בראשיתה ממש, להורות שאין המחי' אלא משום שגגה שיצאה גו'....

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

נז
נדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 674.

למענה הנדפס: לא הגיע לידינו. וראה גם לקו"ש חט"ז ע' 342. חכ"א ע' 173.

מתי נאמרה פ' תרומה ותצוה : ראה גם לקמן אגרת נט.

תצוה... ז' באדר : ראה לקו"ש חט"ז שם.