Igrot Kodesh · Letter 566 — Abraham as Man of Unity — Chassidic Mission After Histalkus

By the grace of Hashem,

11 Adar 5710,

To the honorable and distinguished Chassid*, who fears Hashem,

Rav I.[1],

I greet you and bless you,

You have no doubt received, in its time, the farbrengen* of 19 Kislev*, and enclosed you will find the booklet published for Purim*. You will certainly make it available to all those around you.

The farbrengen* printed in this booklet[2], as well as that of Shushan Purim* 5700[3], mention the commentary of the Tzemach Tzedek* on the verse[4]: 'Abraham was unique.' He explains: 'Abraham knew how to reveal Hashem's unity in all things. He thus became the man of unity.'

In other words, unity initially illuminated Abraham while remaining distinct from him, merely bringing him clarity — indeed, introducing itself into all that concerned him. Then the two became a single and same entity, so that Abraham 'became the man of unity.'

The Rambam*, at the beginning of the fifth chapter of his Laws of Opinions, notes that a sage is recognized by his intelligence and knowledge, which distinguish him from others, but also by his actions — his manner of eating, drinking, uniting with his wife, attending to his needs, speaking, walking, dressing, structuring his speech, and doing business.

In any case, a comparison is thus made between what brings the sage close to others and what distinguishes him from them — that is, between wisdom, which is his very essence, and his actions, which appear superficial.

The same applies to the demand of the masters of Chabad* Chassidus* toward those who are attached to them. These individuals must be Chassidim* — that is, not only men and women illuminated by the light of Chassidus*, but ones who form a single body with it and with Chassidic* conduct, until they constitute one and the same entity.

The Tzaddikim*, especially those who lead the Jewish people, are made in the image of their Creator, according to the Midrash* Esther Rabbah, chapter 41. And just as Hashem demands only in accordance with the forces a person possesses, so too our masters distributed them to each one of us.

All of this depends on each one of us.

The blessings of the Tzaddikim* in general, and especially those of the leader guiding our generation — my father-in-law, the Rebbe* — are still present and taking effect. Therefore, our efforts will be crowned with success and we will be Chassidim* as our masters intend.

Blessing you and greeting you,

M. Schneerson,

* * *

Please convey my blessing and greeting to your entire community. You yourself, and in general the elder Chassidim*, must strengthen its members, without taking their state of mind into account, for every moment counts and you bear responsibility for all of this.

* * *

Please convey my blessing and greeting to all your disciples, so that they may receive, through the intellect, the teaching of Chabad*, through the emotions, Chassidic* practices, and through concrete action, positive accomplishments.

* * *

Please convey my blessing and greeting to those around you, to whom you must bring, through the intellect, the light of Chabad's* teaching; through the emotions, Chassidic* practices; through concrete action, positive accomplishments and the Maamad*[7], for 'the beginning of the process is bound to the end and the end to the beginning.'

You will no doubt continue sending your memoirs[8].

תקסו

ב"ה, י"א אדר, תש"י
כבוד הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י

שי'

שלום וברכה!

השיחה מי"ט כסלו בודאי נתקבלה במועדה ומוסג"פ הקונטרס לפורים הבע"ל, ובטח יזכה בו את כל סביבתו.

מובא בשיחה הנדפסת בקונטרס זה (עייג"כ שיחת שושן פורים ה'ת"ש) מאמר הצ"צ עה"פ אחד הי' אברהם: אין אברהם'ען האט מאיר געווען דער אחד אין אלע ענינים, און ער איז געווארען א אחד'יגער. עכ"ל.

פירושו בתחילה האיר "אחד" באברהם - היו שני דברים אחד ואברהם, והראשון האיר בהשני, ולא עוד אלא שהאיר בכל עניניו של השני. אבל אח"כ נתעצמו להיות דבר אחד - אברהם נעשה א אחד'יגער.

וע"ד מש"כ הרמב"ם (הלכות דעות רפ"ה): כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהי' ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו ובבעילתו ובעשיית צרכיו ובדיבורו ובהילוכו ובמלבושו ובכלכול דבריו ובמשאו ובמתנו. - אחר שהביא הכלל במעשיו מנה עשרה דברים. ואכ"מ. -

הרי שבין שייכותו של החכם אל שאר העם (שהחכם ניכר) ובין הבדלתו מהם (והוא מובדל) צ"ל בשווה (כשם... כך) הן בחכמתו ודעותיו, שהן הן עצמותו ומהותו של החכם, הן במעשיו, אף שלכאורה אין אלו אלא ענינים חיצונים שלו.

ועל דרך זה הוא תוכן דרישת נשיאי חסידות חב"ד, מאת השייכים אליהם, שיהיו חסידים, היינו להיות לא רק איש ואשה אשר מאיר בו ובה אור החסידות, אלא שיתעצמו עם אור תורת החסידות ומדות חסידות עד שיהיו לאחדים ממש.

וצדיקים ובפרט נשיאים מנהיגי ישראל דומים לבוראם (אסת"ר מ"א), מה הקב"ה אינו מבקש אלא לפי כחן והוא הנותן לך כח, כך נשיאינו נתנו לכל אחד ואחת מאתנו כח, אשר בהשתדלות הראוי' נוכל למלאות דרישתם הנ"ל.

ובכל אחד ואחת מאתנו הדבר תלוי.

וברכות צדיקים בכלל וברכות נשיאינו מנהיג דורנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בפרט קיימות ופועלות גם עתה, שתהי' ההשתדלות בהצלחה ונהי' חסידים כפירוש נשיאינו בשם זה.

בברכה ופ"ש

מ. שניאורסאהן
* * *

בברכה ופ"ש כל חבורתו תי', אשר עליו ועל זקני אנ"ש בכלל, לחזקם ואת כל סביבתם, מבלי התחשב עם מהלך נפשם בעצמם "ווארעם יעדער רגע דארף נוגע זיין" ועל שכמם האחריות. ובמילא אין זמן לאנחות, וטובה פעולה אחת כו'.

מכתבו מו' אדר נתקבל, עם הרשימות המוסג"ב. ונמסר הכל. וימים אלו יושלחו הקבלות, כבקשתו.

* * *

בברכה ופ"ש כל המושפעים מאתו לקבל אור תורת דא"ח (חב"ד) מדות חסידות (חג"ת) בפועל טוב (נהי"ם).

* * *

בברכה ופ"ש סביבתו, אשר עליו הוטל להאיר בהם אור תורת דא"ח (חב"ד) מדות חסידות (חג"ת) בפועל טוב (נהי"ם) מעמד (נסב"ת ו[תב"ס]).

* * *

בברכה ופ"ש כל אלו המוטלים עליו לעורר את פנימיותם ולהאירם באור תורת הדא"ח (חב"ד) מדות חסידות (חג"ת) בפועל טוב (נהי"ם).

ודאי ימשיך שילוח רשימותיו.

תקסו
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1248, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

האגרת נשלחה לכו"כ.

מובא בשיחה: פורים ה'תש"ד, נדפסה בספר המאמרים ה'תש"י ע' 144.

עה " פ : יחזקאל לג, כד.

אין זמן לאנחות : ראה גם לעיל אגרת תקס.

טובה פעולה אחת : ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ב אגרות שפב-ג. ובכ"מ. ימשיך שילוח רשימותיו : קטע זה למוהרש"ז דוכמן, ונדפסה בס' לשמע אזן ע' 11.

אגרות נוספות אליו - לעיל תיד, ובהנסמן בהערות שם.