Igrot Kodesh · Letter 5641 — Tzedakah

B"H

15 Menachem Av 5717

Brooklyn, New York

To the attention of Mr. S.Z., who is called Dr. Kahana,

Greetings and blessings,

I have duly received your letter of 24 Tammuz, together with its enclosure, and I thank you greatly. I will endeavor to act in the direction we discussed during your visit here.

At the end of your letter, you mention the ships (note: Israeli ships traveling on Shabbos, see letter no. 5534). You have been told that they face great difficulties. You understand how painful such a situation is. It concerns, indeed, a domain of mitzvah* which, according to our Sages, is compared to the totality of all mitzvos*. Moreover, it has been stated that "if the people of Israel observe one Shabbos*, the son of David (note: Moshiach*) will come immediately." Yet despite all this, there is no progress in this domain which, in common parlance, is not on the agenda. One can understand this from those who do not desire the coming of the son of David. There is no need to question their attitude, and indeed it is not about them that we speak. Conversely, whoever laments the destruction (note: of the Holy Temple) and the exile, who thirsts and yearns for the redemption and the rebuilding, should be willing to undertake any action, any effort, to take a step, to cross a threshold in order to alleviate the exile and hasten the redemption.

We have entered the period of consolation (note: after Shabbos Nachamu, following Tisha B'Av), which is, in the expression of our Sages, a consolation that is double relative to the pain and sorrow of the past, Heaven forbid. We will therefore witness the consolation of Tzion* and Yerushalayim*, through our righteous Moshiach*, very soon and in our days.

With my respects and blessing, in anticipation of your good news,

I have just received your book Eden Tzion and I thank you for it.

ה'תרמא

ב"ה, ט"ו מנ"א, ה'תשי"ז
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר ש.ז. המכונה ד"ר כהנא, שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני בתודה רבה קבלת מכתבו מכ"ד תמוז עם המצורף אליו, ואשתדל בכיוון אודותיו דברנו בביקורו כאן.

במה שכותב בסיום מכתבו בהנוגע לספינות, אשר אמרו לו שנתקלו בקשויים גדולים, מובן עד כמה שמצער מצב כזה, שהרי המדובר הוא בשטח מצוה עלי' הודיעו רז"ל ששקולה היא כנגד כל המצוות, ולא עוד אלא שהוסיפו והודיעו שאלמלא שמרו ישראל שבת אחת מיד בן דוד בא, ואף על פי כן אין כל הזזה בדבר וכל' המורגל עוברים לסדר היום. ובשלמא אלו שאין רצונם בביאת בן דוד, אין מקשין עליהם, כיון שבדלא בדכוותייהו עסקינן, אבל כל המתאבל על החורבן והגלות וכוסף וצמא לגאולה ובנין, הרי כדאית לו כל ההשתדלות והיגיעה אפילו בשביל צעד אחד ופעולה אחת להקל הגלות ולהחיש הגאולה.

ויהי רצון שכיון שנכנסנו לימי הנחמה, וכל' רז"ל נחמה בכפליים, כפליים נגד כל העגמ"נ והצער ל"ע בעבר, נזכה לראות בנחמת ציון וירושלים על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן ובזמן קריב.

בכבוד ובברכה המצפה לבשו"ט.

עתה נתקבל גם הס' עדן ציון. ות"ח.

ה'תרמא
בהנוגע לספינות: ראה לעיל ה'תקלד, ובהנסמן בהערות שם.