Igrot Kodesh · Letter 5610 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

18 Tammuz* 5717,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am replying to your letters of 27 Sivan* and those that followed. You describe your state of health and the opinion of several doctors you have consulted. As a result, you have had the idea of... (note: presumably to undergo a surgical procedure).

In such a case, it would be good for this to take place during the month of mercy — that is, in Elul*. There must be a consensus between two specialist doctors whom you will have consulted and who will have examined you. You will present your point of view to them and you will comply with their opinion. Indeed, the Torah* has authorized the physician to heal.

You tell me in what manner you are regarded by a certain person, to whom you should have shown closeness but did not (note: and as a result, this person has not studied Torah*). It seems that you draw a connection between the relationship you had with this person and the study of Torah* (note: which this person refuses). It is clear that such a connection does not exist. Indeed, one studies the Torah* because it is the Will and the Wisdom of Hashem, because it is our life. If someone does not maintain the proper relationship with you, is it logical to think that he would, as a result, cause harm to himself by diminishing his study of Torah*?

Moreover, the relationship with this person may be better than what you imagine. Nevertheless, a person is close to himself and "self-love covers all faults." You will take into account, in particular, the words of the verse: "He who spares his rod hates his son" (note: for correction is a testimony of love). Now, our Sages* say: "Your sons — these are your students." You will therefore strengthen your enthusiasm and ardor in the study of the revealed dimension of Torah* and of Chassidus*. It is surely possible to do so without this in any way compromising your state of health, as can be verified in practice. In this way, you will know good — material and spiritual alike.

With my blessing,

On behalf of the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ה'תרי

ב"ה, י"ח תמוז, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתביו מכ"ז סיון ושלאחריו, בם כותב אודות מצב הבריאות וחוות דעת כמה מהרופאים ששאל בעצתם אשר לכן עלה בדעתו וכו'.

ומהנכון בכגון דא שתהי' בחודש הרחמים - אלול התייעצות (קונסיליום) של שני רופאים מומחים אשר ביקר אצלם וראוהו, ויסביר להם טעמו ונמוקו, ואחרי כן יעשה כהוראתם, והרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות.

במה שכותב אודות היחס אליו מפלוני שצריך הי' לקרבו ולא עשה כן וכו' וכנראה מקשר זה עם יחסו הוא ללימוד התורה וכו' - פשוט שאין כל קישור בין שניהם, שהרי לימוד התורה היא מפני שזהו רצונו חכמתו ית' והם חיינו, ואם מי שהוא אין יחסו אליו כמו שצריך להיות, האומנם אפשר לומר בשכל שמפני זה יחבול הוא בעצמו על ידי שימעט בלימוד התורה וכו', ובפרט שאפשר שיחסו של הנ"ל לאמיתתו טוב יותר מאשר נדמה לו אלא שאדם קרוב לעצמו ועל כל פשעים תכסה אהבת עצמו, ובפרט יביא בחשבון מש"נ חושך שבטו שונא בנו וכמרז"ל לבניך אלו התלמידים, וירבה בהתמדה ושקידה בלימוד התורה הנגלה והחסידות ובודאי שאפשר לסדר זה מבלי שיגע כלל בעניני הבריאות וכנראה במוחש וטוב יהי' לו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ה'תרי
שצריך הי' לקרבו: וכיון שלא קירבו לכן לא למד.