Igrot Kodesh · Letter 560 — Mourning and the Mission to Illuminate — Rosh Chodesh Adar

By the grace of Hashem,

Rosh Chodesh* Adar 5710,

To the distinguished Chassid*, who fears Hashem,

Rav I.[1],

I greet you and bless you,

Enclosed you will find the farbrengen* of 19 Kislev* 5710, which has just been published and which you will make available to as many people as possible. The beginning of this booklet explains why its publication was so prompt.

It is now difficult to write and to respond to letters, especially when speaking of the passing, for who will console us and how shall we be consoled?

Nevertheless, who among us can know what Hashem has not revealed to us? What we do know is that every Jew is a 'worker of the day' — that is, according to the explanation given by the Tzemach Tzedek* at Simchat Torah* 5696[2], someone whose role is to bring light.

It is known that Sefer Yetzirah* defines the three dimensions of the world: space, time, and soul.

When a worker is in a normal situation, our Sages warn and caution him, pointing out that he lacks urgency. How much more necessary is it to warn him when he may mistakenly think — Heaven forbid — that only in the past was there a righteous leader of the generation who would bring vitality to all those bound to him, as described in chapter 27 of Iggeret HaKodesh*.

Even in a normal year, our Sages warn that 'the day is short.' How much more is this so when the year itself is short, after the departure of the Tzaddikim* who are not replaced, as stated in the Yerushalmi* Berachot 2. You should also consult the Midrash* Eichah Rabbah 1, 37.

In ordinary times, the task of illuminating through Torah* is important. How much more so when the sun — the sun of the Tzaddik* — sets, as the tractate Moed Katan 28b expresses it, and darkness and gloom settle upon the world. The activity and responsibility of the workers then becomes far greater.

My father-in-law, the Rebbe*, emphasized that we will not be saved by our lamentations[3], nor by despair — Heaven forbid — nor by sadness or weakness. It is not in this way that one will leave the straits and sorrow to find spaciousness and clarity.

Our purpose and objective are concrete results — positive thoughts, words, and actions. In the Rebbe's words, 'the heart must persuade the mind so that a concrete action results.'

Every Chassid*, student of the Yeshiva*, person attached to my father-in-law the Rebbe* and animated by his spirit, must follow a prescribed path and receives a specific mission. He must meditate upon the teachings he personally received from him, or upon those expressed in his discourses, farbrengens*, and letters; he must intensify his ardor to put them into practice, to deepen them, and to bring out their true content.

The Torah (Zohar*, volume 3, page 71b) has informed us that 'the Tzaddik* who departs from this world is found there even more than during his lifetime.'

By following the straight path that he charted for us, by cleaving to him, by drawing close to him, we will be doubly consoled. Thus will be fulfilled the words of the promise: 'Comfort, comfort My people... for her legions will be great... every valley shall be exalted' (Isaiah 40). Indeed, 'all those who are humble and lowly — meaning the Jewish people — shall be elevated,' as the Zohar*, volume 3, page 280a, teaches.

Then, my father-in-law, the Rebbe*, will stand at our head and lead us with pride to our Holy Land, as it is written: 'He went at the head of the people, fulfilling the justice of Hashem and His judgments for Israel.'

Blessing you and greeting all of your community,

M. Schneerson

תקס

ב"ה, ר"ח אדר, תש"י
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ, לזכות בה את הרבים, שיחת י"ט כסלו השי"ת, שזה עתה הו"ל. ומבואר פשר דבר ההדפסה בהקדמה שבראש החוברת.

קשה במצב רוח הנוכחי, הכתיבה ומענה על מכתבים בכלל, והכתיבה ע"ד ההסתלקות בפרט, כי מי ינחמנו ובמה נתנחם.

אבל מי אתנו יודע בהדי כבשי דרחמנא. והנגלות לנו - אשר כל אחד ואחד מבני ישראל פעלי דיממא נינהו. וע"פ פירוש הצ"צ (הובא בשיחת שמח"ת תרצ"ו). זייער ארבעט איז - מאכן ליכטיג.

והנה ידוע בספר יצירה אשר כל הבריאה מתחלקת בשלשה: עולם שנה נפש.

ואם כאשר נפש הפועל נמצאת במצב הרגיל התרו רז"ל והזהירו אשר הפועלים עצלים, הרי אצ"ל שההתראה מתאמת בעת אשר יש מקום לטעות ח"ו אשר רק לפנים בישראל פעל צדיק מנהיג הדור פעולתו לחיים לכל חי היא נפש כל חי הקשורה בנפשו (אגה"ק כז).

ואם כאשר השנה כסדרה אמרז"ל היום קצר, מכל שכן בשנה חסרה, בסילוקן של צדיקים שאין אנו מוצאין תמורתן (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ח. וראה איכ"ר פ"א, לז).

ואם כאשר העולם כמנהגו המלאכה, דתורה אור, מרובה, על אחת כמה וכמה כבוא השמש בצהרים זו שמשו של צדיק (מו"ק כ"ח, ב) וגדל החשך והעלם העולם ביותר, אשר רבה וגדלה מלאכת הפועלים ואחריותם כמה פעמים ככה.

והורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, אשר לא באנחות הישועה, ולא היאוש ח"ו העצבות והחלישות - הדרך המוציאה מן המיצר והצרה ומובילה למרחב וצהר.

ודרכנו ומטרתנו הוא הבפועל במחשבה דבור ומעשה. ובלשון הרב "די הארץ זאל ארויסבריינגען צום קאפ, עס זאל אראפקומען אין א בפועל".

דרך סלולה ותפקיד גלוי על שכם כל אחד ואחת מאנ"ש, מהתמימים המקושרים, או השייכים לכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר "רוחו עומדת בקרבנו ממש", להתבונן בההוראות אשר קבלו בפרט ממנו, או בההוראות הנמצאות במאמריו שיחותיו ומכתביו, ולהוסיף אומץ בקיומן בפועל ממש "טיפער און טיפער, אמת'ער און נאך אמת'ער".

והודיעה אותנו התורה (זח"ג עא, ב) אשר צדיקא דאתפטר אשתכח בזה העולם המעשה יתיר מבחיוהי.

ועל ידי זה נלך בדרך ישרה אשר הורנו, להתקשר ולהתקרב אליו, נזכה להנחם בכפליים, בקיום היעוד נחמו נחמו עמי גו' כי מלאה צבאה גו' כל גיא ינשא גו' (ישעי' מ) כל שפל ונמוך ינשא בגנך דאינון ישראל דאינון שפלים (זח"ג ר"פ, א), וכ"ק מו"ח אדמו"ר יבוא בראשנו להוליכנו קוממיות לארצנו וכמו שנאמר ויתא ראשי עם כי צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל.

בברכה ופ"ש כל החבורה תי'

מ. שניאורסאהן
תקס
נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 206, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

האגרת נשלחה לכו"כ, בתאריכים ר"ח אדר - יום השלשים להסתלקות.

פירוש הצ"צ: ראה גם אג"ק שלו ח"ד אגרת תתעט, ובהנסמן בהערות שם.

בשיחת שמח"ת תרצ " ו : נדפס בלקו"ד ח"ב ע' 420.

והורנו... לא באנחות : אג"ק שלו ח"א אגרות פד (בקשה להסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע). רסד. ח"ב שפב. תסו. ובכ"מ.

*) ראה באור התורה להצ"צ פ' שמות ע' סד בענין נאקה.