Igrot Kodesh · Letter 536 — Teshuvah and Spiritual Elevation

By the grace of Hashem,

26 Tishrei 5710,

To the young Yeshiva* student, Chassid* who fears Hashem,

Shmuel Plotkin,

I greet you and bless you,

I have duly received your letter and transmitted your request for a blessing to my father-in-law, the Rebbe* Shlita*. He has granted you his blessing.

You ask me a question: 'A Jew who has transgressed — can he be considered as someone who has not fulfilled good?' That is not how I understand it. I mean that he must apply himself more diligently to performing good deeds. One must compensate for the lack caused by the transgression.

Here is my response:

Teshuvah*, according to Chassidus*, is not limited to a simple return to Hashem after a transgression. Moreover, according to the Rambam*, Laws of Teshuvah* 7:6, perfect Teshuvah* is that which is done out of love. It transforms transgressions into merits.

From this perspective, the question you raise is understandable. If a Jew returns to Hashem out of love, his past transgressions become instruments of service. They led him to a level he could not otherwise have attained.

Nevertheless, this does not mean that one should sin. The Torah* is clear on this point. The teaching of Chassidus* is that, even if one has fallen, one must not become discouraged. On the contrary, one must rise again and resume the service of Hashem with even greater ardor.

Wishing you all the best and greeting your family,

M. Schneerson,

Director of the Executive Committee.

תקלו

ב"ה, כ"ו תשרי, ה'תש"י
האברך התמים הוו"ח אי"א וכו' שמואל שי'

פלאטקין

שלום וברכה!

במענה על שאלתו, במה דאביו ז"ל שחל"ח ח' חשון, ארונו נמסר להספינה י"ד מ"ח ויום הקבורה הי' ז' כסלו, ומסתפק איך להתנהג באמירת קדיש וכו' - וכנראה ממכתבו לא נקבר בין ח' וי"ד מ"ח. והנה לא שמעתי מנהגים בענינים אלו, ואם להכתוב בספרי פס"ד ומנהגי בעלי ההוראה - נמצאו במחנו מזקני רבני אנ"ש והם יורוהו ע"פ הנהוג בזה.

ומה שכותב שהתחיל לומר קדיש בי"ד מ"ח - הנה אף שכן הוא דעת כמה

מהאחרונים בשו"ע יו"ד סשע"ז ס"ד. נראה לי שצריך הי' להתחיל בח' מ"ח, וע"פ הכרעת אדה"ז בשו"ע או"ח סע"א ס"א.

ובקצרה לפענ"ד: התחלת אמירת קדיש בח' מ"ח כנ"ל. התחלת אבילות י"ד מ"ח (יו"ד ס' שע"ה ס"ב). סיום אמירת קדיש - י"א חדש מיום הקבורה, בנדון דידן דמופלג הרבה מיום המיתה ויחסרון יא"ח דדין כמה שבועות (ע"י צירוף ג' הדעות א] דקדיש שייך רק לאחר הקבורה, ב] דיש מנהגים לאמר קדיש יב"ח פחות איזה ימים - כנה"ג יו"ד סת"ג ברכ"י סשע"ו סק"ח, ג] דהאומר יב"ח ה"ז משובח (חנוך בית יודא ואלף המגן) ואין סתירה ע"ז מפסק אדה"ז הנ"ל, כי כמה ענינים יש בקדיש: זכות הנשמה, ולכן מתחילין גם קודם הקבורה. כבוד אביו, ולכן אומרו גם באנינות. מציל מדינה של גיהנם, המתחיל אחר הקבורה, ולכן משם מתחיל מנין יא"ח. ואין לחשוש מפני הרואים שיחשבהו משים אביו רשע, כי אפילו אם אינם יודעים שמרוחק יום הקבורה מיום המיתה כמה ימים, הנה רואים שפוסק לומר קדיש קודם תשלום יב"ח מיום המיתה).

ויום היארצייט ביום המיתה (ראה היום יום ע' יט), ואף שבנדו"ד הוא מופלג הרבה ויש מחלוקת באחרונים בזה (הובאו בספר ילקוט דת ודין ע' קז) ויש לצרף גם הדעה שטוב יותר להקדים היארצייט מלאחרו (חת"ס או"ח סקס"א). וליתר שאת בעלמא, הנה בשנה הראשונה יוכל ללמוד משניות, לירד לפני התיבה וכו' גם ביום הקבורה.

ובמהרה בימינו יוגמר תיקון חטא עץ הדעת, שהביא מיתה בעולם, וכמסופר בפרשת השבוע, ובלע המות, ונזכה לחיים נצחיים וחיי החיים, וכמבואר ענינם בתורת דברי אלקים חיים דהמשך ר"ה ה'שי"ת.

באיווי חיים וברכה ושלום

הרב מנחם שניאורסאהן
33מיום המיתה או מיום הקבורה: או"ח סקל"ב. תקס"ח. יו"ד ת"ב.34

תקלו
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 322, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

אביו : ה"ר אברהם אליהו.