Igrot Kodesh · Letter 5088 — Faith & Bitachon

B"H

29 Teves* 5717

Brooklyn

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem*

and devotes himself to communal needs,

Rav Moshe* (see note 1),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 26 Teves. Although you say nothing about it, I hope that you explained to the students the significance of the hilula* of 24 Teves (see note 2). This will prepare the explanations you will give regarding that of 10 Shevat* (see note 3), which approaches.

You tell me that you are being criticized for having prematurely made Chassidim* of several students. Consequently, you ask for explanations on this subject.

Now, you have already convinced them, and it matters little, therefore, how one should have gone about it. In this case, you will take advantage of their motivation, at least in the domains that concern them, so that, for example, they manifest an increased enthusiasm.

Likewise, you will accede to their request, since they ask you to be able to pray a little longer during Shabbos*. However, one must give them instructions in this matter and verify that they follow them. They must therefore think about what is appropriate. Their thoughts cannot wander in every direction.

Certainly, one cannot probe the thoughts of others. Nevertheless, supervision is possible by asking them a question about what they plan to think about in advance, on the eve of Shabbos, or else during Shabbos before the prayer. Likewise, an instruction can be given on what they should contemplate (see note 4) — based on the parshah* of the week or on the meaning of the words of the prayer.

With my blessing for success,

Notes

(1) Rav M. Levertov, of Pittsburgh. See, on this subject, letter no. 4790.

(2) That of the Alter Rebbe*.

(3) The hilula of the Frierdiker Rebbe*.

(4) On the theme of this reflection.

ה'פח

ב"ה, כ"ט טבת, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה משה שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ו טבת, ותקותי שאף שאין מזכיר אודות זה הסבירו להתלמידים ענין יום ההילולא דכ"ד טבת, והרי זהו ג"כ הכנה להסבירם יום ההילולא יו"ד שבט הבע"ל.

ובמ"ש שישנה טענה שהשפיע על איזה מהתלמידים שנעשו חסידים קודם זמנם כו' ושואל לבאר לו הענין.

והנה בכגון דא כיון שכבר השפיע אליהם אין כ"כ נפק"מ איך ה' צריך להיות הסדר מקודם, וצריך לנצל ההתעוררות שלהם עכ"פ בענינם שלהם שייכים שיהי' בתוספת חיות וכיו"ב, ובזה ג"כ מילוי רצונם שרוצים להאריך קצת בתפלת יום השבת, אלא שצריך להורותם וגם להשגיח שימלאו ההוראה שתהי' המחשבה בענינים המתאימים ולא מחשבה שוטטת לכאן ולכאן, ואף שאין אדם יודע מחשבתו של חבריו, אפשרית ההשגחה גם בזה ע"י השאלה מקודם (בערב שבת או בשבת לפני התפלה) במה יחשוב וכו' או ההוראה מקודם (שיתאים לפרשת השבוע או לפירוש המלות) שמהנכון שיחשוב בענין פלוני...

בברכת הצלחה.

ה'פח
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 403 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה משה שי': לברטוב, פיטסבורג. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'תשצ, ובהנסמן בהערות שם.