Igrot Kodesh · Letter 508 — Siddur Alphabetical Order, Shekhinah, and Multiple Halachic Topics

By the grace of Hashem,

25 Tammuz* 5709,

I greet and bless you,

I reply to your letter of 14 Tammuz*:

A) We sent you several books some time ago and no acknowledgment of receipt has been given. In all likelihood, you have received them. Please confirm your permanent address and additional copies will be sent to you.

B) You inquire about the decision of the Admur HaZaken* in his Siddur*, according to which prayers are grouped in alphabetical order in those sections where the text is identical.

In fact, I have not given it any thought at all. But perhaps there is a simple reason for this. Indeed, alphabetical order is applied whenever it can be imposed without detracting from the meaning of the words. This is also stated in the Derech Mitzvotecha* of the Tzemach Tzedek* at the beginning of the chapter on the Mitzvah* of charity, though in a general manner.

C) Why is it said that the verse 'So that I shall not be alone' means 'So that Hashem shall not be alone'? In Hebrew, 'not to be alone' can be expressed as Levadi* or Yehidah* — one is feminine, the other masculine. Since the verse says Levadi*, which is feminine, this is an allusion to the Shekhinah* according to the Maamar* or Chassidic* discourse. The Shekhinah* is often designated in the feminine form of the fourth name among the ten Sefirot* — the Malchut*. It is not fitting to elaborate further on this here.

D) Why is it said that 'the soul shall be cut off' for one who leaves Eretz Yisrael*? It is true that our Sages raise this question in tractate Ketubot*, pages 11a and 11b, and one must refer there.

E) You are correct regarding the questions you posed to me in the domain of Mitzvot*: the Mitzvah* of redeeming one's firstborn son and the observance of festivals for two days outside Eretz Yisrael* are of two different natures. The first is mentioned in the Torah*: 'And I shall be sanctified.' According to the interpretation of the Tosafot* and the Shulchan Aruch*, this is the meaning of that verse. The second is a rabbinic decree.

F) You ask me to explain the meaning of the term Nes Mekhovatz* — the miracle of a wounded person who remained alive. In Chassidus*, apparent miracles are realities that our limited intellect cannot contain. They are therefore imperceptible to us. We, however, depend upon them. The wounded person who survives is surrounded, permanently, by the radiance of an apparent miracle which, under ordinary circumstances, is concealed, but which reveals itself through prayer and the merit of one's deeds.

G) Regarding your question on Chassidus*: There is a difference between 'Nothingness'[2] and the levels that are superior to it, in that in the first case the lower worlds can still receive something, while in the second case this is not possible. This difference resembles that which exists between a mountain and the sky.

H) You ask why the Gemara* says: 'Hashem be praised for all.' Because the Divine Essence is always present — in elevation and ascent, in fall and descent. Some mistakenly regard it as a separate, distinct entity. But it is precisely its presence during a fall[3] that enables one to remain attached to Hashem.

I) In the explanation of Chassidus*, the term 'he came' can refer to the actions of man, but also to the night in which man is purified of his sins. This is precisely the reason why it is forbidden to sleep on one's stomach — so as not to have impure dreams. One may wonder about the method of overcoming them: is it possible, and how does one go about it?

J) You ask me to explain the Talmudic* reference: 'If you wish to learn, Chiya son of Rav, come and learn.' In Chassidus*, the Torah* is the radiance of the Divine Essence. Here, the Name of Hashem alludes[4] to the supreme divine level. This teaching therefore reveals that the Torah* is the disclosure of the Divine Essence.

K) How can one disagree with Rabbi*[5], who is the criterion of truth? In Chassidus*, each being or thing is considered, in reality, to be in its truth. But there is a still deeper level of truth where this reality is no longer simply that of the Rabbi but of Moshe* himself. At this deep level, it is no longer truly possible to disagree, nor even to entertain such a thought.

L) Please explain the meaning of the Chassidic* discourse entitled 'You alone.' In Chassidus*, it is said that the evil inclination draws its strength from holiness, as the moon reflects the light of the sun. When a person is attached to Hashem, the evil inclination elevates itself through him. This is why the evil inclination teaches him only to study Torah* and to pray — not for the sake of Hashem, but in order to have Chassidus* and so that his prayer will be better regarded.

M. Schneerson

תקח

ב"ה, כ"ה תמוז, תש"ט

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ד תמוז:

א) שלחנו כמה מהוצאותינו עם הר"ר אברהם שי' פאריז, ובטח עוד נמצא אצלו איזה העתקות מס' הקיצורים והערות לתניא, אשר שואל אדותיו, באם לאו יודיעני ונשלח מכאן. כן נמצא אצל הנ"ל קטלוג מהוצאותינו ומהנמצא אצלנו למכירה.

ב) בנוגע להמשך תער"ב - הנה זה מכבר כתבתי וגם הודעתי לעוד מאנ"ש, שיש בידי הרשיון להדפיסו, אבל דרושים האמצעים לזה מראש, עכ"פ חלק מהם, כי אין זה ספר שימכור בהמון כמובן. וכפי הידוע לי, לא עשה איש מאומה בזה, מאז התחלתי לדבר עד"ז וע"ע, דהיינו ד'-ה' שנים.

ג) בנוגע להמכתב ע"ד התמונות, הנה המכתב הי' מוסגר במכתבי אני להרח"ה שי' ואם לא הי' אמת הנכתב בו שזהו ע"פ ההוראה פשיטא שלא הייתי שולחו ואם הי' מכיר את הרב חדקוב לא הי' כלל ספק אצלו שאינו שייך לדברי שקר וגוזמא.

ד) בנוגע לגוף הדבר, תמהני על הרעש שלו. המכתב פונה אל המקושרים, היינו לאלו הפונים מזמן לזמן בבקשת עצה וברכה בעדם ובעד נשותיהם בניהם ובנותיהם, ומפרקים לפרקים גם פרטי מצב כ"א ואחת מהנ"ל, והתנהגות זו דבר ידוע הוא לכל, ואדרבה הערכה רווחת שמי שחסר זה אצלו - ה"ז סימן שחסר גם בהתקשרותו.

ה) אולי כוונתו למה מכניסין ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני במה ששמעתי מספרים שלפנים העבירו שו"ב ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן, ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן וג"כ בצדק .

ו) בנוגע להטענה מה יאמרו חסידי פולין וכו', - בטח גם בעיניו פשוט שאלו חסידי פולין ואונגארין שיהרהרו אחרי כו' (כותב הנני "כו'" כי כולם מהרהרים אבל לא אחר ענין אחד) בקול רם ע"י הנ"ל מדברים בנוסח זה גם בלאו הכי כי קנאת תלמידי סופרים בהם, ולביאור שכלי עלי' אין נזקקים כ"כ.

ואיני נכנס בזה כלל בענין פוטו מבנ"א הן לדינא הן לפנים משורת הדין, ורק רצוני לומר שמכל מכירי איני יודע אף אחד שאין אצלו פוטו שלו או מב"ב וברצון ולא ע"י כפית המלכות ורובא דרובא - גם בתענוג.

ז) עוד אחת יכולני לטעון עבורו, והיא: מה התועלת בס' התמונות שבשביל זה כדאי לכנוס לכל שקו"ט הנ"ל?

אלא שכמדומני שאין נצרך ביאור ע"ז דנראה גם באנשים כערכנו שלא לבד שזהו מחזק רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל התקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חבירו פלוני ועאכו"כ בנדו"ז.

וכבר נראה כאן הרגש שפעלה בחוגי מקושרים שונים הידיעה אשר הרבי מליובאוויטש מעונין שתמונתם למשפחותיהם תהא אצלו לזכרון - כ"ז הוא השערתי, כי לא שאלתי לטעם ההוראה.

ח) גם אם הי' צדק בחששות שלו שאיש המעולה מהחסידים יפגם ע"י ידיעה והוראה הנ"ל, - הנה ידועות ב' השיטות: א) כשיאות לא' מעולה ולא יאות לעשרת אלפים סכלים... לא ארגיש בגנות העם הרב ההוא וארצה להציל המועלה האחד (פתיחה למו"נ), ב) משכיל ועובד כדאי הוא שיהי' בעל עגלה משך שנים כדי לעשות טובה פרטית לאיש אחד כמסופר במבוא לפוקח עורים הנדפס כאן, ומכש"כ שכנ"ל בס"ז פעל ופועל בכמה וכמה אנשים ובפרט שגם בשיטה א' הנ"ל מקדים תנאי שלא ימצא תחבולה כ"א באופן הנ"ל.

ט) אחרי שהארכתי בכל הנ"ל וכבקשתו לענות לו בהקדם, אבוא גם אני מצדי בשורותיים: געוואלד ר'... וויפיל א שיעור מיט קריטיקע, והעיקר וויפיל א שיעור אין פראצענטן היילע קריטיקע, הלא גם אם הצדק אתו בכל מכתביו ותביעותיו ה"ז אינו אלא שלילה, מפני מה אינו משקיע כחותיו בחיוב, בבנין עניני חב"ד בסביבתו, ביה"כ שלו, עירו וכו'. וכלל כללו עשה דוחה לא תעשה וככל הפי' שיש לומר בזה.

משער הנני שיש לו טענות תרעומות וכו' וכו', - אבל הרי גם זה שלילה היא עדיין, ואפילו אונס דרחמנא פטרי' אונס כמאן דעביד לא אמרינן, ואפילו את"ל דאמרינן - ה"ז לגבי', אבל אותו שהי' יכול לקבל ממנו - הרי אין אצלו כלום.

י) וזאת להודיע שלמרות כתבי הנ"ל - הנה גם עתה כמו שהי' בעת שנפגשנו יחד איני מתענג בעסקנות ציבורית ופשיטא שאיני יכול לעורר כח התענוג של אחר לעסקנות, אבל הלא אצלו נהפוך הוא! והאומנם מסתפק בנטירת כרמי אחרים? ובטח גם הוא מודה שכרמינו אינו גרוע כלל וכלל מכרמם שלהם ואדרבה ואדרבה... והרי מובטחים אנו שסו"ס יהי' דידן נצח ויפוצו המעינות חוצה, וכ"ז יעשה על ידי בנ"א דוקא ומדורותינו אלו דימה"מ דוקא.

באיחולי כט"ס ופ"ש כב"ב שי'

מ. שניאורסאהן
מוסג"פ מכ' ממחנ"י - עוד א', בהמשך למכ' הנ"ל.

תקח
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 416, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

בנוגע להמשך תער " ב : ראה לעיל ח"ב אגרות ריח. רלה.

להמכתב ע"ד התמונות : דלעיל - נספח לאגרת תצט, מאת המחנה ישראל בחתימת הרחמ"א שי' חדקוב.

במכתבי אני להרח"ה: דלעיל תצח.

קאלאשן : ערדלים. ראה בזה לקו"ש חי"ח ע' 460. לעיל אגרת תסז.