Igrot Kodesh · Letter 5060 — Faith & Bitachon

B"H

21 Teves* 5717

Brooklyn

Blessings and greetings (see note 1),

After a particularly long silence, I have duly received your letter of the conclusion of the Shabbos* of "And Yaakov lived in the land of Egypt" (see note 2).

I will first consider its conclusion, that is, what you say about my second remark. It is obvious that what you write has caused me the greatest surprise. It is certain and, moreover, well known that I wish every Jewish man and every Jewish woman a life of abundance — not only spiritual, but also material, in the most literal sense.

Granted, the test of wealth is much more severe than that of the opposite situation (see note 3), Heaven forbid. This concerns the person who must succeed in serving Hashem while enjoying an easy life. However, everyone must encourage him, stimulate him, describe to him the test that awaits him. As you know, the Alter Rebbe* explains in his Torah Or*, page 31c, that the one (see note 4) who took three steps for Hashem obtained, in this way, kingship here below, in the world, for three generations. And one can therefore deduce what the reward of a Jew would be, in his own case.

I am surprised that you omitted, in your letter, the essential element of what I was saying about a life of abundance. I specified that one must not exchange the essential — not only spiritual, but also material — for a mere appearance of ease, whose only effect is to cause one to forget both the essential and the secondary, retaining only an external appearance.

I specify clearly "external," so that it be clear that the one who lives in abundance is in no way satisfied in this manner, for it is solely a matter of being considered wealthy by one's neighbors. On the other hand, it is entirely possible to live in opulence and to be, in one's daily life, like Rabbi Elazar ben Charsom* or like other great tzaddikim*, as narrated in Tractate Yoma* 35b.

It is unnecessary to say more, so self-evident is this.

With my blessing,

For the Rebbe, shlita*,

Notes

(1) This letter is addressed to a woman.

(2) Shabbos Parshas Vayechi*.

(3) Of poverty.

(4) Nevuchadnetzar*.

ה'ס

ב"ה, כ"א טבת, תשי"ז
ברוקלין.

ברכה ושלום!

לאחרי שתיקתה הכי ארוכה, נתקבל מכתבה ממוצש"ק ויחי יעקב בארץ מצרים.

ואתחיל מסיומו, במה שכותבת בהערתי השני' - שמובן שעורר תוכן כתיבתה תמיהתי הכי גדולה, שהרי פשיטא ומפורסם שמאחל הנני לכל אחד ואחת מבני ישראל שיחיו חייהם בההרחבה, לא רק בהרחבה רוחנית אלא גם בהרחבה גשמית, כפשוטה ממש, ואף שהנסיון דעושר גדול יותר מהנסיון דקו ההפכי ח"ו, ה"ז ענין בעבודתו לקונו של האדם החי חיים מרווחים, אלא שעל כל אחד לחזקו ולאמצו ולהורות לו על פרטי הנסיון לפניו עומד, והרי ידועים דברי רבנו הזקן בספרו תורה אור (לא, ג) מענין שכר ג' פסיעות שפסע לכבוד השי"ת פסקו לו מלכות כפשוטה בעולם לשלשה דורות - מזה מובן שכרו של כאו"א מבני ישראל בעניניו.

ומה שאמרתי ע"ד החיים בהרחבה, לפלא שמשמיטה במכתבה העיקר והוא

דברי - שאין להחליף העיקר (לא רק עיקר ברוחניות, אלא גם עיקר בגשמיות) - בהרחבה חיצונית ועד כדי לשכוח על העיקר והטפל ולהשאר בהרחבה חיצונית, ומדגיש הנני חיצוניות, וכוונתי שאינה משבעת רצון של החי בהרחבה כי אם בזה שהשכן אומר שפב"פ עשיר הוא וכיו"ב. אבל כנ"ל אפשרי ואפשרי עשירים כר"א בן חרסום וצדיקים גדולים כפשוטם בחייהם היום יומים (יומא לה, ב), ולמותר להאריך עוד יותר בדבר הפשוט...

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א