Igrot Kodesh · Letter 5052 — Faith & Bitachon

B"H

20 Teves* 5717

Brooklyn

Blessings and greetings,

I am responding to your letter of 16/12, in which you tell me that the time that must be devoted to your studies leads you to retain only the study of the daily portion of Chumash* with the commentary of Rashi*. On the other hand, you no longer recite Tehillim*, according to their monthly division, and the Tanya*. You therefore ask me to release you from these last two studies.

I am surprised by all of this, for you are not maintaining these studies for the benefit of someone else, but for your own benefit. The Torah and the mitzvos* are indeed the good of the one who studies and observes them. If you "free" yourself from these studies, you will also be "freed" from the positive effects they exert upon you.

You tell me that you have no time. Now, the management of time, like everything that pertains to a person, depends on the success that Hashem grants. One can observe in practice that the concepts and ideas one studies are sometimes grasped easily, while at other times, one must exert great effort and devote much time to them. And sometimes, even after all of this, one still does not arrive at a perfect understanding.

Yet this involves one and the same person, but at different moments. And every mitzvah*, including these studies, possesses a quality that the Mishnah* defines in these terms: "One mitzvah leads to another," which means that the fulfillment of one mitzvah facilitates that of the next and enables one to understand more easily and in a better way what one studies.

May Hashem grant that you give me good tidings of all this.

With my blessing,

ה'נב

ב"ה, כ' טבת, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו 16/12מ בו כותב אשר מפני שעמוס הוא בלימודים שומר רק על שיעור דחומש עם פירוש רש"י אבל אינו שומר שיעור תהלים חדשי וכן השיעור בתניא, ומבקש אם אפשר לשחררו משני שיעורים האחרונים.

ותמיהני עליו, כי אין שמירת השיעורים לטובת מי שהוא אחר אלא לטובתו הוא, וככל עניני תורה ומצוה שהם לטובת אדם הלומד ומקיים המצוה, ומזה מובן ששחרור משמירת השיעורים "משחרר" גם כן מתוצאות הטובות הבאות על ידי שיעורים אלו.

ובמה שכותב אודות קוצר הזמן, ניצול הזמן תלוי כשאר עניני האדם בהצלחה וסיוע מלמעלה, וכנראה במוחש אשר לפעמים נקלטות הסברות וענינים הנלמדים בקל וטוב ולפעמים צריכים יגיעה רבה וריבוי זמן, וגם לאחרי זה אין ההבנה ברורה כדי צרכה, אף שהמדובר הוא באדם אחד, אלא שבזמנים שונים, וסגולת כל מצוה (והשיעורים בכלל זה) כמאמר המשנה מצוה גוררת מצוה, זאת אומרת שעל ידי קיומה בנקל יותר לקיים מצוה אחרת, שבזה גם כן שבנקל יותר להבין ענינים הנלמדים ובטוב, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

בברכה.