Igrot Kodesh · Letter 500 — Encouragement to Continue on One's Path

By the grace of Hashem,

6 Tammuz 5709,

To the great Rav, student of the Yeshiva*, distinguished chassid*

who fears Hashem, Rav M. P. Hacohen[1],

I send you my greetings and blessings,

I received your letter in due time and I hope you will not be upset with me for my long silence. I hope you are well.

Regarding your question: You are quite right, in general. The details require verification. In the meantime, continue on your path.

With my blessings,

M. Schneerson,

Director of the Executive Committee[2].

ב״ה ,י״א ניסן ,ה׳תשל״ה
ברוקליו ,נ.י.
אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם
ה׳ עליהם יחיו
שלום וברכה!
בהמשך למכתב מראש-חודש ניסן ,שבו נידון הענין של זמן חרותנו
במשמעותו הכפולה :חרות בני ישראל וחרות השכינה ,כביכול ,כפי
שהדבר מצויין בפסוקים ומאמרי חכמינו זכרונם לברכה רבים ,שהרי
כשבני ישראל נמצאים בגלות ,נמצאת גם השכינה )בגלות( אתם )גלו
למצרים שצינת עמהן( ,משום כך גם הגאולה היא באופן של גוי )עם(
ואלקים .במכתב גם הובהר כיצד צריכה החרות האמיתית להתבטא
בחיים -בשאיפה מתמדת לחרות ולרחבות ,הן ביחסים שבין אדם
למקום )טוב לשמים( והן ביחסים שבין אדם לחברו ) טוב לבריות() ,בין
אדם לאלקים ,בין אדם לגוי(,
דיבור המתחיל מה נשתנה( .שם ,כו .ובשמות רבה ריש פרשה יח :אפילו . .טלף אחד .וראה
צוואת הריב״ש)סימן קט -הוצאת קה״ת( ,כתר שם טוב)סימן ריח( ואור תורה להרב המגיד
דיבור המתחיל התורה חסה על ממונם של ישראל.
גלו . .עמהן :מגילה כט ,א .ספרי למסעי לה ,לד )ומסיים :לאדום שכינה עמהם .וידוע
הדיוק שבכמה מקומות בדא״ח מביא גלו למצרים ובכמה מקומות -גלו לבבל ,ובכמה
מ קו מו ת-גלו לאדום(.
ואור תורה להרב המגיד :הוצאת קה״ת -קא .ד.
יא׳תעט
נדפסה בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים )הוצאת תנש״א( כרך ב עמוד
תרסד .תרגום )חפשי( בלשון הקודש נדפס בתורת מנחם -אגרות מלך כרך ב עמוד קיג.
למכתב . .ניסן :לעיל אגרת הקודמת.
וידוע הדיוק :דאה גם ספד השיחות תש״נ כדך ב עמוד 451ואילך .ושם נסמן.
משום כך . .גוי )עם( ואלקים :ראה לקוטי שיחות כרך ג עמוד 959הערה . 13תורת
מנחם -התועדויות כרך כח עמוד 19הערה .63
טוב . .לבריות :קידושין מ ,א.
335 תשב״ ו -תשל״ה
נתעכב כאן על נקודה עמוקה יותר בנידון ,והיא :בנוסף לחרות
ולרחבות בשני התחומים הנזכרים -דורשת החרות האמיתית שכל
פעולה ,הן פעולה בקו של טוב לשמים ,והן פעולה בקו של טוב לבריות
-תכלול בקרבה את שני הקווים ,ובאופן של אי־הגבלה ורחבות
בשניהם,
-דבר שהוא ,דרך אגב ,גם צעד להעמקת והשלמת הענין של אחדות
אמיתית בכל הבריאה -שזו הרי משימתו של ישראל ,כיחיד וכעם :גוי
אחר בארץ ,על־פי הפירוש :גוי העושה )מגלה( את האחד)גם( בעניני ארץ
)דברים ארציים וגשמיים(.
ולדוגמא -החל בחג הפסח ,אנו רואים שכאשר יהודי ניגש לערוך
את ה״סדר״ ,באופן הטוב ביותר של טוב לשמים -חדור בהכרת טובה
לקב״ה על הגאולה ,וכשהוא חי מחדש את גאולתו העצמית ,לפי הנוסח:
אשר גאלנו )יחד עם ( -וגאל את אבותינו -עליו לפתוח את הסדר
בהכרזה ״כל דכפיף׳ ו״כל דצריך״ ,למשוך מיד לשולחן־הסדר את כל אלו
שאינם מסוגלים לערוך בעצמם את הסדר,
שכל פעולה :לכאורה קשה ממה שכתוב )בצוואת הריב״ש ו(באור תורה להרב המגיד
דיבור המתחיל צדיק כתמר ,אבל ראה שם דיבור המתחיל מותר להתגרות דגם צדיק זה עוסק
בגמילות חסדים .ויתרה מזו -דמתגרים בו כו׳ עיו שם .וראה זוהר חלק א סז ,ב .ולהעיר גם
מהפסק דין)רמב״ם הלכות תשובה פרק ג ,הלכה ד( דצריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה
כולה כאילו הוא וכן כל העולם חציו זכאי וחציו כר עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת
כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה.
הפירוש :אגרת הקודש סימן ט.
הנופח :בברכת )שבמקום ברכת( הנסים דחג הפסח )רש״י בספר האורה .אבודרהם(.
פסחים קטז ,ב.
)יחד עם :( -ואדרבא מקדימה לגאל את אבותינו.
לפתוח את הסדר :קודם ל״והגדת לבנך׳ )ובתור הקדמה לזה -שלכן נכלל בסימן
״מגיד״(.
מכוסס . .לבנך :שלכן נקראת הגדה)אבודרהם(.
והגדת לבנך :שמות יג ,ח .וראה פירוש רש״י שם יג ,ה) .ובהגדה( שבבן הכי קטן -שאינו
יודע לשאול -הכתוב מדבר .ובירושלמי פסחים)פרק י ,הלכה ד( שהוא למטה מבן טיפש.
בצוואת הריב״ש :הוצאת קה״ת -כב ,ב.
ובאור תורה :הוצאת קה״ת-ער ,ג.
דיבור המתחיל מותר להתגרות :אור תורה שם קז ,ג.
גוי אחד בארץ :שמואל־ב ז ,כג.
קודם ..ובתור הקדמה כר :ראה גם הגדה של פסח שם כרך א עמוד פג ואילך.
אגרו ת -קוד ש -מ תו רג מו ת)יא׳תעט( 336
יתר על כן :כל סדר ההגדה מבוסס על ״והגדת לבנך׳ -לספר לזולת
)ולהשפיע עליו(,
ומשמעות ״לבנך״ הרי היא -כל הבנים ,כל ארבעת הבנים,
וכן ,לפי פירוש חכמינו זכרונם לברכה :לבניך -אלו התלמידים,
הכוונה ,אף כאן ,אינה לבניו שלו בלבד ,כי אם גם לכל אחד שאפשר
להשפיע עליו ולקרבו ליהדות.
הוא הדבר גם בקשר לחג השבועות ,זמן מתן תורתנו ,שבהתאם
לפירוש של זמן חרותנו ,הכוונה גם כאן :התורה שלנו ,שנתן לנו הקב״ה,
ותורת ה׳ ,התורה והמצוות שהקב״ה בכבודו ובעצמו ,כביכול ,שומר אותן,
כפי שהמדרש מסביר את הפסוק :מגיד דבריו ליעקב ,חוקיו ומשפטיו
לישראל ,שהם דבריו ,חוקיו ומשפטיו ,דברים ,חוקים ומשפטים שהקב״ה
מקיים .גם בענין זה של תלמוד תורה ,הרי ״תלמוד תורה כנגד כולם״,
כשאדם לומד את תורת ה׳ ,התורה שהקב״ה משתעשע בה וקורא כנגדו -
לזולת)ולהשפיע עליו( :או על עצמו בתור זולת וכהפסק דין דשואל את עצמו מה נשתנה
. .ואחר כך עונה .וראה פירוש רש״י על הפסוק זכור את יום השבת )שמות כ ,ח( :תנו לב
)וידועים דברי הרמב״ם הלכות חמץ ומצה ריש פרק ז )ובספר המצוות מצות עשה קנז(
דלמדים זכור דיציאת מצרים מזה דשבת .וראה פסחים קיז ,ב .שמות רבה סוף פרשת בא.
מפרשי הרמב״ם שם(.
ארבעת הבנים :שכולל כל העולמות)אריז״ל בסידורו ובכמה מקומות .וראה לקוטי לוי־
יצחק לזוהר חלק א עמוד פח(.
לבנין -אלו התלמידים :דברים ו ,ז ובספרי שם)הובא בפירוש רש״י שם(.
שהמדרש מסביר :שמות רבה פרשה ל ,ט.
מגיד . .לישראל :תהלים קמז ,יט .ובסידור בפסוקי דזמרה דיבור המתחיל זה :מגיד
לשון המשכה ממהות למהות שלא בדרך עילה ועלול.
משתעשע בה :משלי ח ,ל .תניא קונטרס אחרון סוף דיבור המתחיל דוד זמירות .לקוטי
תורה דיבור המתחיל זה .סוף דיבור המתחיל ויצא תרס״ו - .ולהעיר שבכתוב )שם( גם כן ב׳
הענינים :שעשועים גו׳ לפניו גו׳ את בני אדם .וראה סוף דיבור המתחיל ואהי׳ אצלו תר״ל.
וקורא כנגדו :תנא דבי אליהו רבה ריש פרק יח .ילקוט שמעוני איכה רמז תתרלד .וראה
לקוטי תורה נצבים סוף דיבור המתחיל כי המצוה הזאת.
וכהפסק דין דשואל את עצמו :פסחים קטז ,א .טור דשדלחץ־עררך סימן תעג סעיף ז.
ושולחן ערוך אדמו״ר הזקן שם סעיף מ ,וראה גם לקוטי שיחות כרך יב עמוד . 43
וידועים דברי הרמב״ם כר :ראה בארוכה לקוטי שיחות כדך כא עמוד 68ואילך .הגדה
של פסח שם כרך ב עמוד תטו ואילך.
ובסידור בפסוקי דזמרה :סידור עם דא״ח סה ,א.
תלמוד . .כולם :פאה פרק א משנה א.
לקוטי תורה דיבור המתחיל זה :דיבור המתחיל ואהי׳ אצלו במדבר יז ,ד ואילך.
סוף דיבור המתחיל . .תרס״ו :המשך יום־טוב של ראש השנה תרס״ו עמוד ק.
סוף דיבור המתחיל . .תר״ל :ספר המאמרים תר״ל עמוד קנו.
337 תשכ״ו -תשל״ה
לא די בכך שהוא לומד בעצמו ,אלא ,כנזכר ,צריך להיות ושננמם לגניד
אלו התלמידים .יתר על כן; האופן הנעלה ביותר בתלמוד־תורה הוא -
תלמוד תורה דרבים ,ואימתי אדם מסוגל להבין היטב את התורה -כאשר
הוא לומד עם הזולת ,מתלמידי יותר מכולם.
כך גם בקשר לחג הסוכות ,שמיני עצרת ושמחת-תורה ,זמן שמחתנו,
אשר משמעותו ,כפי שהוסבר ,השמחה הכפולה :שמחת בני ישראל)בקב״ה
ובתורה( ושמחת הקב״ה והתורה )בישראל( -צריכה השמחה הזאת ,ככל
שמחת החג בכלל ,להיות באופן של ושמחת בחגך ,אתה ובנך ובתך ועבדן
ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערין ,שהשמחה תקיף לא
רק את האדם עצמו כי אם גם את בני־ביתו ,עד לכל הסביבה כולה ,עד אף
ל״גר״ ולכל אלה העומדים עדיין ״בשעריך״.
כך גם בשטח של טוב לבריות ,אימתי ישנה בו החרות האמיתית -
כשהוא )גם( טוב לשמים ,שכן אם הפעולה שהוא עושה בין אדם לחברו
באה מצד שכלו שלו או מצד הרגש שלו -הרי היא מוגבלת ומכוונת
בהתאם לשכל המצומצם והרגש המצומצם שלו .הוא עושה זאת בגלל
הטבע הנרכש שלו ,פי שהוסבר הענין בהזדמנויות שונות.
וכשם שזה בקווים של תורה וגמילות חטדים ,כנזכר לעיל ,כך גם
בקו של עבודה -זו תפילה.
תלמוד תורה דרבים :להעיר משולחן ערוך אדמו״ר הזקן אורח־חיים סימן פט ,סעיף ז.
סימן קו ,סעיף ד .סימן רצ ,סעיף ד .הלכות תלמוד תורה פרק ד ,סעיף ד.
מתלמידי יותר מכולם :תענית ז ,א.
ושמחת . .בשערין :דברים טז ,יד.
החרות האמיתית . .טוב לשמים :יתרה מזה בכתר שם־טוב )סימן ו .דיבור המתחיל
והדבר( דעל ידי תקריבון אלי מברר ספקות כף.
מוגבלת ומכוונת בהתאם :להעיר מדיבור המתחיל אשר ברא תרפ״ט פרק ד ואילך.
תפלות . .קרבנות . .תמיד :ברכות כו ,ב .וגם מוספים.
שבפשטות . .קרבן צבור :אבל יש גם תפלת נדבה והיא במקום קרבן יחיד)טור ושולחן־
ערוך אורח־חיים סימן קז( .כן להעיר שתפלת ערבית שכנגד איברים ופדרים שלא נתעכלו
דקרבים כל הלילה -גם דקרבן יחיד דינם כן.
שמחתנו . .כפי שהוסבר :לעיל אגרת הקודמת .ושם נסמן.
להעיר מדיבור המתחיל כר :ספר המאמרים תרפ״ט עמוד .90
עבודה זו תפלה :תענית ב ,א.
א ג רו ת־ קודש -מ תו רג מו ת)יא׳תעט( 338
כידוע ,הוסדרו תפלות יום־יום במקום הקרבנות ,שבפשטות הכוונה
לקרבן התמיד ,הוא הקרבן היום־יומי שהוקרב בבית-המקדש בבוקר
ובערב .קרבן התמיד -יחד עם היותו עולה ,״כליל לה׳״ ,היה צריך להיות
קרבן צבור ,בהשתתפות והתאחדות כל בני ישראל ,על ידי מחצית השקל
)שתרם כל אחד מבני ישראל(,
-ובמיוחד לפי המוסבר בספרי-מוסר ,אחד הרמזים במחצית
השקל ,הוא שיהודי מגיע לשלימות רק כשהוא מתאחד עם יהודי אחר.
דבר זה מודגש עוד יותר על ידי ההוראה שכשיהודי עומד להתפלל ,אפילו
ביחידות ,עליו לומר לפני התפלה :הריני מקבל עלי מצות עשה של
ואהבת לרען כמוך.
כיוון שהגאולה מן הגלות הנוכחית תהיה כימי צאתן מארץ מצרים,
אשר כאמור לעיל ,היתה באופן של כהושעת גוי ואלקים ,מובן מזה
שההתנהגות והמדה המקרבות את הגאולה היא -ההשתדלות לעשות
בשני התחומים ,בטוב לשמים ,לסייע לגאולת ״שכינתא מגלותא״
)־השכינה מן הגלות( ,ובטוב לבריות ,ששום יהודי לא ילד ,חלילה,
לאיבוד ,בגלות
-באמצעות העבודה בכל שלשה הקווים של תורה ,עבודה וגמילות-
חסדים ,בחרות אמיתית ,כפי המוסבר לעיל.
ויהי רצון ,שעל ידי כך שבני ישראל יהיו כולנו כאחד ,יראו מיד
ובגלוי את הברכנו אבינו ,ויקויים מיד ביום ההוא יהיה ח׳ אחד ושמו
כליללה׳ :שמואל־א ז ,ט.
ספרי מוסר :בינה לעתים ועוד.
לומר ..הריני מקכל ..כמון :אדמו״ר הזקן בסידורו)מה שאין כן בפרי עץ־חיים שער
ה פרק א ״שיקבל עליו״( .וראה שיחת ל״ג בעומר תש״ח )לקוטי דיבורים חלק ג( בזה מהבעל
שם־טוב ,הרב המגיד ואדמו״ר הזקן.
כימי . .מצרים :מיכה ז ,טו .וראה אור התורה על הפסוק)על פי הזוהר ומדרש רבה ,עין
שם( בסופו -דיהיו נפלאות גדולות יותר מביציאת מצרים.
כולנו . .אבינו :בברכת שים שלום ,סיום וחותם כל תפילת עמידה .ראה תניא פרק לב.
ביום . .אחד :זכרי׳ יד ,ט.
וגם מוספים :שולחן ערוך אדמו״ר הזקן תחילת סימן רפו.
ערבית כנגד איברים ופדרים :ברכות כו ,ב .שולחן ערוך אדמו״ר הזקן תחילת סימן פט.
לומר . .הריני מקבל :ראח גם לקוטי שיחות כרך כה עמוד 374ובנסמן בהערה . 10
לקוטי דיבורים חלק ג :תקיד ,ב .ולאחרי זה בספר השיחות תש״ח עמוד . 225
אור התורה על הפסוק :נ״ך כרך א עמוד תפז.
339 תשכ״ו -תשל״ה
אחד ,על ידי העבודה של גוי אחד באדץ - ,ואלקים מלכי מקדם פועל
ישועות בקרב הארץ ,בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
בכבוד ובברכת חג הפסח כשר ושמח,
מנחם שניאורטאהן