Igrot Kodesh · Letter 495 — Secular Knowledge and Its Elevation in Torah

[19 Sivan 5709[1]]

You ask me about the Migdal Oz*, commenting on the Mishneh Torah*, laws of idolatry, beginning of the second chapter, which states that the Rambam* did not read the books of Myrrus. However, one can deduce the opposite from the Guide for the Perplexed*, volume 3, chapters 29 and 30, and from his letter to the Sages of Marseille[2].

I also share your view. Admittedly, from these references, one might think that the Rambam* simply became aware of what the books of idolatry say. This is what the Megaleh Amukot* states, but the end of chapter 49, at the same reference, allows one to establish that this is not the case. You should also consult the introduction to the Eight Chapters[3].

I am surprised by the assertion of the Megaleh Amukot*, especially since he cites volume 3 of the Guide for the Perplexed* in his commentary on the laws of the foundations of the Torah 1, 10. In fact, the Guide for the Perplexed*, having been translated from Arabic, may not have very precise formulation in this area, according to the Megaleh Amukot*, who holds that the Rambam* merely became aware of the content of these books without consulting them himself. And perhaps the Megaleh Amukot* never saw this letter[4].

Furthermore, one can genuinely question the Rambam* himself. Why does he not say that it is permitted to consult these books in order to understand them and to teach the Law accordingly, or even to act upon them? This is indeed not what he explains in his laws of idolatry, 3, 2, nor in his laws of Sanhedrin*, beginning of the second chapter.

Moreover, I have seen that the Minhat Chinuch* raises this question at Mitzvah* 511, without answering it.

* * *

You also ask me about what the Tanya* says regarding secular sciences.

The term Oved Avodah Zarah*, idolater, did not appear in its first edition. It is a later addition, out of fear of censorship. In certain editions, for example that of Lemberg in 5616[5], the text refers to 'other sciences.' In others, such as that of Vilna in 5632[6], they did not stop there and added in the margin: 'They are used for foolish matters and heretical inquiries.'

One enters into the force of evil that can still receive elevation and renders oneself impure, except...[7]. This is the reason why the Rambam*, the Ramban*, and others still studied them.

In your letter, you ask about the sciences of idolatry. These emanate from the three completely impure forces of evil, and studying them therefore contravenes the verse 'do not turn toward the idols.' Nevertheless, one might think that they are also connected to the force of evil that can receive elevation. Thus, it is permitted to study them in order to understand them and to teach the Law accordingly. This is indeed what the Rambam* did.

The sciences of idolatry are therefore also covered by the statement of the Tanya*, previously cited. It seems to me that this is indeed what you wished to say in the letter you addressed to me.

But, in my humble opinion, this explanation is not acceptable. For it is one of two things: either one studies the idolatrous sciences without the intention of teaching the Law, and thereby renders the intellectual forces of one's mind impure with an impurity that emanates from the three completely impure forces of evil, just as with all other Torah prohibitions — or one studies them in order to understand them and to teach the Law accordingly, and thereby adopts conduct that emanates from holiness, far more so than the jest[8] discussed in chapter 7 of the Tanya*, which has no other purpose than to create a favorable atmosphere, whereas the study in question here introduces that of Torah and forms an integral part of it[9].

Your letter's analysis applies, on the other hand, to forbidden foods, which emanate from the three completely impure forces of evil. Despite this, if one consumes them in a case of danger, when our Sages permit it, they become entirely permitted. You should consult Iggeret HaKodesh*, chapter 26. And one who lacks the service of Hashem as motivation is connected to the force of evil that can still receive elevation, according to that same chapter 7.

How can it be conceived to bring elevation to the sciences of idolatry, which emanate from the three completely impure forces of evil, and to reintegrate them into the domain of holiness? This can be compared to intentionally committed transgressions which, through themselves, are transformed into merits[10], as that chapter 7 states. Our situation is comparable, since it is in this way[11] that one can determine the Torah's position.

* * *

Since I am invoking the words of our Sages cited here by the Tanya*, justifying the conduct of the Rambam*[12], I will also recall a strong question that is thereby raised. It is as follows.

The intention of the Admor HaZaken* here is to explain how the Rambam* and other Tzaddikim* studied these sciences. He thus shows that they knew how to use them for Torah* and Mitzvot*.

Now, why did he choose precisely the example of the Rambam*? Does not the Torah* require the physician to heal? And does not tractate Shabbos* 75a state that it is a Mitzvah* to calculate the seasons and the astral cycle? The end of the first chapter of tractate Sanhedrin* prohibits a scholar from residing in a city where there is no physician. The beginning of the fifth chapter of tractate Shekalim* speaks of Ben Achiya*, who was charged with healing intestinal ailments. And tractate Horayot* 10a describes the activities of Rabbi Yehoshua ben Chananya*, tractate Chullin* 57b those of Rabbi Shimon ben Chalfata*. And one could multiply the references.

In my humble opinion, one can answer this question by observing that there are several ways of studying and knowing the sciences of the nations. We shall enumerate them in decreasing order:

A) It is first possible to know these sciences through the Torah*, as a scholar who, consulting a plan, acquires a good knowledge of a building. Likewise, the Midrash* Bereishit Rabbah* indicates that the Torah* is the plan from which the world was built. Tractate Bekhorot* 8a relates that Rabbi Yehoshua ben Chananya* deduced from a verse of the Torah* the gestation period of a serpent. The Midrash* Tehillim* 19 explains that Shmuel* and Rabbi Hoshaya*, through their efforts in Torah* study, were able to understand everything that exists in the heavens.

Obviously, everything mentioned by the Written Law and the Oral Law is an integral part of the Torah*, which is the Wisdom of Hashem. And one knows the Rambam*'s explanation at the eighth principle of his commentary on the Mishnah*, tractate Sanhedrin*, according to which no difference can be made between the verses 'the sons of Cham were Kush and Mitzrayim' and 'I am Hashem your Hashem.'

B) One can also study these sciences because the Torah* directly requires us to do so. Thus, according to the Rambam*, laws of the sanctification of the month, 1, 7, the court receives the injunction to establish the calculation[13]. To achieve this, it must know the ways of idolatry and sorcery. Permission was granted, for example, to the house of Rabban Gamliel* to study Greek for public needs, according to the Tosafot*, on tractate Menachot* 64b and the Kuntras Acharon* on the laws of Torah* study, of the Admor HaZaken*, 3.

Such study is not the study of Torah*. It is nonetheless a Mitzvah*, including before it has been used to calculate the new month, just like all other Mitzvot* of the Torah* and the Sages.

C) One can envisage such study when it is necessary to think about an idea, in a place where one cannot concentrate on the words of Torah* and where one must, for example, do one's accounts, as the later authorities state in the Shulchan Aruch* Orach Chaim*, beginning of chapter 85.

This is also what the Midrash* Devarim Rabbah* 8, 6, alludes to when it reports that Shmuel* was asked: 'Are you not an astrologer?' He replied: 'I acquired this knowledge only when I was in a place of ease.' There is a Mitzvah* here as well, but in a third form.

D) When one desires to study Torah* or perform a Mitzvah*, but cannot do so due to lack of knowledge of these sciences, one may be led to fill the gap. Thus, tractate Sanhedrin* 5b reports that Rav* spent eighteen months with a shepherd to learn to distinguish in animals between permanent lesions and temporary ones.

Such study is not part of the Torah* and is not a Mitzvah*. It serves solely to prepare for understanding and application. Perhaps the court's study of the sciences of idolatry and sorcery can be placed in this category.

E) It may be necessary, to a certain degree, to know how to conduct business in order to provide for one's needs, as the Tzemach Tzedek* states in the Derech Mitzvotecha*, page 104b. One can also make of these sciences themselves a means of serving Hashem. This then constitutes a preparation for a permitted act.

* * *

The Torah* and the words of our Sages mention many Jews who studied the sciences of the nations. Each of them belonged to one of the categories just defined. And it is not even necessary to ask how they were able to do so and then to place them in one of these categories, so evident is it, from the Torah*, the words of our Sages, or daily practice.

Why does the Admor HaZaken* ask specifically about the Rambam*'s studies? The Rambam* himself recounts that he learned the secular sciences and therefore does not belong to the first category. And the question is not so much the fact that he consulted the books of idolatry, as the Guide for the Perplexed* states, or those of the Greek astronomers, as he reports in the Laws of the sanctification of the month, at the end of chapter 17, in order to explain the Mitzvot* related to this sanctification, which places him in the second category, previously defined.

In fact, the difficulty bears primarily on the other disciplines he studied, such as medicine or the books of Galen. One cannot consider that he did so to ensure his livelihood since, at that time, it was already provided by his brother, who supported him and his family, as the letters of the Rambam* establish.

Likewise, the Ramban* was versed in many sciences, including those he did not use to earn his living.

It is to answer this question that a sixth category can be defined.

* * *

F) It is possible to study secular sciences even before having established that the lack of knowledge of them prevents one from understanding the Torah*, provided one knows how to use them subsequently for the service of Hashem or His Torah*.

What has just been said will allow us to understand the formulation of the Torah*, 'this is the reason[14],' in the singular, even though two justifications for this study were previously mentioned. Indeed, the Rambam*, at the precise moment of this study, had only one motivation, even if subsequently his situation changed and, after the death of his brother, he had to make use of his knowledge of secular sciences to provide for his livelihood[15].

* * *

One can also explain the fact that the Rambam* and the Ramban* were cited according to the Sefer HaGilgulim*, thirty-sixth introduction, and the Shem HaGedolim* of the Chida*, according to which neither of them merited access to Kabbalah*[16], at least not until the end of their lives. Now, the connection between the Kabbalah*'s description of the sequence of worlds and the knowledge of practical Kabbalah* with the natural sciences is quite evident.

With my respects and blessing,

M. Schneerson

Notes

[1] This letter is addressed to Rav Alter Hilevitch. See letter no. 553.

[2] See, in this regard, letter no. 516.

[3] Of the Rambam*.

[4] To the Sages of Marseille.

[5] 1856.

[6] 1872.

[7] If one is capable of bringing elevation to these secular sciences, which the Tzaddikim* can do.

[8] Preceding study and relaxing the atmosphere so that it may be fruitful.

[9] Since it allows one to determine the Torah*'s position regarding idolatry.

[10] Through Teshuvah*.

[11] By studying secular sciences.

[12] Who studied secular sciences.

[13] Of months and years.

[14] For which the Rambam* and the Ramban* studied secular sciences.

[15] The Rabbi notes: In the letter of the Rambam*, reproduced in the Peer HaDor*, chapter 41, it is said that foreign women were taken and Hashem knows that a priori they were intended solely to bring perfumes. Despite this, the time devoted to the legitimate wife was thereby considerably diminished. This formulation confirms what was said in the body of the text. Perhaps it is also for this reason that the Rambam* is cited by name in the Tanya*. Indeed, he clearly indicated why he studied these secular sciences and what he says allows one to establish a principle applying also to the other Sages.

[16] See, in this regard, letter no. 551.

תצה

[י"ט סיון תש " ט ]

... ומה שהעיר בדברי המגדל עוז (יד הל' ע"ז רפ"ב) שהרמב"ם לא קרא בספרי מירוס וכיו"ב - דמוכח להיפך ממש"כ במו"נ ח"ג פכ"ט ופ"ל ובאגרתו לחכמי מרשיליא,

כן גם דעתי נותנת. ואף שבפרקים הנ"ל יש לדחוק שכוונת הרמב"ם היא שקיבל שכך כתוב בספרי הע"ז וכו' וכדעת המג"ע, אבל א"א לומר כך בספמ"ט שם. ולהעיר מפתיחת הח' פרקים.

ודברי המג"ע פליאה הם בעיני, ובפרט דמביא את המו"נ ח"ג בפירושו (הל' יסוה"ת פ"א ה"י). ואולי י"ל דכיון דלשון המו"נ הוא העתק מערבית, אפשר דאינו מדויק כ"כ בזה, לדעת המג"ע, והכוונה היא שהרמב"ם קיבל כל הכתוב בס' הנ"ל. ואגרת הנ"ל אולי לא ראה המג"ע.

ועדיין צ"ע, שעכ"פ הו"ל - להמג"ע - להזכיר את המו"נ הנ"ל.

וצע"ג גם ברמב"ם למה לא הביא ביד"ו הדין דלהבין ולהורות מותר, ואפילו במעשה, דאין זה נשמע ממש"כ בהל' ע"ז פ"ג ה"ב ובהל' סנהדרין רפ"ב. שוב ראיתי דעמד ע"ז במנחת חנוך מצוה תקי"א, והניח בצ"ע.

* * *

ומה שהעיר במש"כ בתניא ספ"ח: בחכמת האומות

- "עו"ג" אינו בדפוס הראשון וכו'. והיא הוספה מאוחרת מיראת הצנזור. ובקצת הוצאות שינו ל"חכמות אחרות" (לעמבערג תרט"ז ועוד). ולא הסתפקו בזה (ווילנא תרל"ב. ועוד) והעירו בשולי הגליון: ומוציא אותן לדברי הבאי וחקירות מינות! -

הוא מלביש ומטמא כו' בטומאת ק"נ כו' אלא א"כ כו' וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן וסיעתן שעסקו בהן,

ושקו"ט במכתבו איך הוא בחכמות ע"ז. דלכאורה הן מג"ק הטמאות שהרי הלימוד בהן נאסר באל תפנו אל האלילים, אבל מוכרח לומר שגם הן מק"נ, שהרי להבין ולהורות מותר, וזהו טעמו של הרמב"ם שעסק בהן. וא"כ גם הן נכללו במש"כ בתניא שם. - כמדומה שזה כוונתו במכתבו אלי.

ולפענ"ד א"א לומר כן. וממנ"פ: אם לומד חכמות ע"ז שלא ע"מ להורות - מטמא בחי' חב"ד שבנפשו בטומאת ג"ק הטמאות לגמרי, וכמו בשאר איסורים. ואם לומד ע"מ להבין ולהורות - ה"ז נכלל בקדושה, במכש"כ וק"ו ממילתא דבדיחותא שבתניא פ"ז שאינו אלא לפקח דעתו וכאן הוא הקדמה וחלק מלימוד התורה.

- אופן עדמ"ש במכתבו יש למצוא במאכלות אסורות, שהן מג"ק הטמאות, אבל אם אוכלן לפקוח נפש, שהתירו רז"ל ונעשה היתר (גמור) - ראה אגה"ק סכ"ו - וכוונתו אינה לש"ש כדי לעבוד את הוי' עי"ז - ה"ז שייך לק"נ (פ"ז שם). -

והטעם שיכול להעלות חכמות ע"ז שמג"ק הטמאות, אף שהם אסורים וקשורים, לקדושה הוא כדוגמת האופן שזדונות נעשו לו כזכיות הואיל ועל ידי זה בא כו' (שם פ"ז), וגם בנדו"ד כן הוא הואיל ועל ידיהן מברר ד"ת וכו'.

* * *

ומדי דברי במרז"ל בתניא שם: וזהו טעמו של הרמב"ם כו' - אציע ג"כ תמי' גדולה שיש בזה בהשקפה ראשונה. והיא:

לכאורה בא רבינו הזקן בזה לתרץ איך עסקו הרמב"ם וכו' בחכמות אלו. ומבאר שהוא מפני שידעו להשתמש בהן לתומ"צ.

ואינו מובן כלל למה תפס את הרמב"ם וכו' - הרי התורה ציותה ורפא ירפא, ומצוה לחשוב תקופות ומזלות (שבת עה, א), ובעיר שאין בה רופא אסור ת"ח לדור שם (סנהדרין ספ"ק), ובן אחי' ממונה על חולי מעים (שקלים רפ"ה), ור"י בן חנני' אמרו עליו כל כך יש בידך (הוריות י, א), ור"ש בן חלפתא עסקן בדברים הי' (חולין נז, ב), וכו' וכו'.

והביאור בזה, לפענ"ד, בהקדם דכמה אופנים ישנם בלימוד וידיעת חכמות או"ה.

וסדרן מלמעלה למטה: א) ידיעת חכמות אלו מן התורה. וכמו חכם כשמראין לו מפה יודע ממנה כל פרטי הבנין, כן הוא בתורה שהיא המפה ודיפתרא שע"פ תכניתה נבה"ע (ב"ר רפ"א). וכמסופר בבכורות (ח, א) שר' יהושע בן חנניא למד זמן עבור נחש מן הכתוב. ובמדרש תהלים י"ט, על שמואל ועל ר' הושעיא ע"י שהי' יגע בחכמתה של תורה למד מתוכה כל מה שיש ברקיע. ואצ"ל מה שנאמר בפירוש בתושב"כ ותושבע"פ - שכל זה הוא תורה ממש, שהיא חכמתו כו' וכמאמר הרמב"ם הידוע שאין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים כו' ובין אנכי ה"א (פיה"מ חלק יסוד ח).

ב) בלימוד חכמות אלו כשהתורה מצווה ע"ז באופן ישר. וכמו המ"ע על בי"ד שיחשבו (רמב"ם הל' קדה"ח פ"א ה"ז) וצריכין לידע דרכי ע"ז וכישוף וכו' כנ"ל, והתירו לבית ר"ג ללמוד חכמת יונית מפני צורך הצבור (ראה תוד"ה ארור מנחות סד, ב. קו"א להל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"א) וכה"ג. שאין לימוד זה לימוד תורה, אבל מצוה היא - וגם קודם שנשתמש בהלימוד לקדש החדש וכו' וכשאר מצוות דאורייתא או דרבנן.

ג) כשאנוס לחשוב דבר חכמה והוא במקום שאסור בד"ת שדינו להרהר בחשבונות וכו' (עיין אחרונים שו"ע או"ח רספ"ה). וי"ל שזה נכלל ג"כ בכוונת המדרש (דברים רבה פ"ח, ו) ששאלו את שמואל והלא אתה אסטרולוגי א"ל לא הייתי מביט אלא בשעה שהייתי נפנה לבית המים. - אשר ג"ז הוא מצוה אבל באופן שלישי.

ד) כשלומד תורה או שחפץ לקיים מצוה וא"א לו מפני חסרון ידיעה בחכמות אלו ואז ממלא חסרונו זה, וכמאמר רב שגדל י"ח חדשים אצל רועה (סנה' ה, ב) לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר. - לימוד זה אינו לא תורה ולא מצוה, אבל הכשר והכנה לתומ"צ. ואולי גם לימוד הל' ע"ז וכשוף ע"י בי"ד מסוג זה.

ה) ההתחכמות - במדה הדרושה ולא יותר - בעסקיו כדי למצוא פרנסתו (ראה דרך מצותיך להצ"צ קד, ב), או כשעושה מהחכמות עצמן אומנות וקרדום לחתוך בהן - ה"ז הכשר והכנה לדבר היתר.

* * *

והנה כל מה שמצינו בתורה ובמרז"ל בכמה בנ"י שהתעסקו בחכמות או"ה, בכולם י"ל שהי' באחד מאופנים הנ"ל. ואין שייך בזה להקשות איך עסקו ולתרץ שהוא מטעמים שנתבארו לעיל - כי פשוט הוא, אי בעית אימא קרא אב"א מרז"ל אב"א מעשים בכ"י.

ומה שמקשה רבינו הוא מלימוד הרמב"ם וכו' שכותב בפירוש שלמד מספרי או"ה וכו' (וא"כ אינו כאופן הא'). ואין עיקר קושיתו ממה שלמד ספרי ע"ז (כמ"ש במו"נ שם), או ממה שלמד ספרי התוכנים היונים (כמ"ש בהל' קדה"ח ספי"ז), כי עי"ז ביאר טעמי המצוות חשבון קדה"ח וכו', וא"כ הוא אופן הב' - ותוקף הקושיא הוא מלימוד חכמות האחרות וכמו רפואה מספרי גאלינוס וכו'. וא"א לומר שהי' לעשותם קרדום לחתוך בהן, שהרי למדם בעת שהיתה פרנסתו מצוי' ע"י אחיו שהחזיק אותו ואת ב"ב, כידוע במכ' הרמב"ם. וכן הרמב"ן הי' בקי בכמה חכמות ולא עשה כל החכמות קרדום לחתוך.

ובתירוץ לזה בא אופן ששי

* * *

ו) שמותר ללמוד חכמות או"ה גם קודם שמנעו חסרון ידיעתו בהם מהבנת התורה, אם רק יודע להשתמש בהן אח"כ לעבודת ה' או לתורתו.

ועפ"ז יומתק גם דיוק הל' בתניא: וזהו טעמו - לשון יחיד, אף דמביא מקודם שני היתר הלימוד. כי טעמו של הרמב"ם וכו' בעת הלימוד הי' רק טעם אחד, אף שאח"כ נתהפך הגלגל ובמות עליו אחיו, הוכרח לעשות החכמות קרדום לחתוך בהן*.

* * *

עוד יש להעיר למה שהביא את הרמב"ם והרמב"ן ממ"ש בשער הגלגולים (הקדמה לו, ועייג"כ שה"ג לחיד"א בערכם) ששניהם לא זכו לחכמת הקבלה, עכ"פ עד סוף ימיהם.

ושייכות חכמת סדר ההשתלשלות שבקבלה ועניני קבלה מעשית לחכמות הטבע וכו' מובנת.

בכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן
תצה
נדפסה בלקו"ש חי"ב ע' 196, והושלמה ע"פ צילום האגרת. והיא אל מוה"ר אלתר שי' הילביץ. אגרות נוספות אליו - לעיל תנג, ובהנסמן בהערות שם.

בהמשך לזה - לקמן אגרת תקטז.

*) באגרת הרמב"ם (פאר הדור סמ"א) שנלקחו נשים נכריות כו' והא-ל יודע שלא נלקחו מתחלה אלא לרקחות כו' מ"מ נתמעטה עונתה כו'. - שמכ"ז ראי' למש"כ למעלה.

ואולי גם מפ"ז פורש שם הרמב"ם בתניא - כי הוא ביאר טעמו בפירוש, וממנו נלמוד על הכלל.

וצל"ע בכתבי הרמב"ן ובפרט במש"כ ע"ד הרמב"ם שאם העתיק הנ"ל - מבוארת במילא הזכרת הרמב"ן בתניא שם.

הרמב"ם... הקבלה: ראה לקמן אגרת תקנא, ובהנסמן בהערות שם.