Igrot Kodesh · Letter 4946 — Grief & Loss

B"H

16 Kislev* 5717

Brooklyn

To the great Rav, distinguished chassid* who fears Hashem, of multiple accomplishments and good conduct,

Rav Yosef Elyahu (see note 1),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter regarding the recitation of Kaddish*, which was a follow-up to the correspondence I addressed to you on this subject (see note 2).

A) The statement that the Kaddish* has its effect for an hour and a half (see note 3) appears in the Zohar*, volume 3, page 166a. But Rabbi Chaim Vital gives, on this subject, another explanation, also cited by the Shiyurei Berachah on Yoreh Deah*, chapter 376. You will consult, on this subject, the commentators on the Zohar*.

B) You know the practice of my father-in-law, the Rebbe (see note 4), presumably based on the testament of his father, the Rebbe Rashab*, which he adopted "with the exception of Shabbos* and festivals" — that the mourner should strive to recite sixteen Kaddishs per twenty-four hours.

He did not give the reason, but it is probably the explanation stated above. Indeed, sixteen Kaddishs, each acting for an hour and a half, make exactly twenty-four hours.

C) This teaching applies to all mourners and not merely to the communal prayer (see note 5).

D) No objection can be raised against what has just been said by taking into account a different number of Kaddishs indicated by some texts, as you cite in your letter.

It seems to me that I also made reference, in my correspondence, to the Eitz Chaim*, the Reishis Chochmah*, Rabbi Chaim Vital's introduction to the Gate of Introductions appearing in the preface to the Eitz Chaim*. These texts state that Tzaddik* (see note 6) — the Righteous One — alludes to ninety Amens, four Kedushos*, ten Kaddishs, and one hundred blessings. Moreover, according to the Tikkunei Zohar*, Tikkun 18, page 33a, this term also alludes to Tzedakah*.

The recitation of Kaddish* has various benefits. It is of great utility — and not merely for mourners, for the deceased, or for the purpose of cooling Gehinnom*. For as the situation evolves, a corresponding number of Kaddishs must be recited (see note 7). This is self-evident.

I conclude by extending my blessing for success in your mission of aiding the Torah* (see note 8) and those who support it, those who study it and who therefore take precedence over the Torah* itself. Nevertheless, it is indeed the Torah* that attests to their qualities, as various Chassidic texts explain at length.

Our Sages also allude to this when they say, in the Midrash* Bereishis Rabbah, Parashah 1, paragraph 4: "Six things preceded the creation of the world: the Torah*… Yisrael*… but the thought of Yisrael* took precedence over all, as it is said: 'Speak to the Children of Yisrael*,' 'Command the Children of Yisrael*.'" You will also consult Tractate Makkos* 22b, which seems to contradict Tractate Kiddushin* 33b, but an explanation on this subject is given in various texts.

With my respects and blessing,

I send you our latest publications, which will surely interest you.

ד'תתקמו

ב"ה, ט"ז כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א איש רב פעלים בעל מדות

כו'

מו"ה יוסף אלי' שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתב כת"ר בענין אמירת קדיש - בהמשך למכתבי עד"ז.

א) המאמר אשר קדיש פועל לשעה ופלגא, הוא בזהר ח"א סב, ב. וראה ג"כ זח"ג קסו, א. - ואף שהרח"ו פי' באופן אחר (הובא גם בשיורי ברכה ליו"ד סשע"ו) - עיין בזה במפרשי הזוהר.

ב) ידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [כנראה ע"פ הנמצא בצוואת אביו (כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) שנהג כן באבלותו "לבד משויו"ט"] אשר אבל - ל"ע ר"ל, ישתדל לאמר במשך המעל"ע ט"ז קדישים. ואף שלא פירש טעמו - קרוב לודאי שהוא ע"פ הנ"ל, שט"ז קדישים בחשבון דשעה ופלגא לקדיש מגינים על כל כ"ד שעות של המעל"ע.

ג) מהוראה זו מובן, שהדברים הם בנוגע לכל אבלים ר"ל, ואין זה רק ענין של צבור המתפללים לחוד.

ד) אין להקשות על האמור מהמובא בכ"מ, מספר של קדישים שונה מהנ"ל, וכמובא במכתב כת"ר, וכמדומה שגם במכתבי שלי ציינתי להאמור בע"ח ור"ח כו' הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות ונדפס בהקדמה לע"ח, אשר צדי"ק הוא רומז לצ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות. - ולהעיר מתקוני זהר תיקון י"ח (לג' סוף ע"א) מרמז מלת צדקה.

כי כמה ענינים ותועלת באמירת קדיש - ולאו דוקא לאבלים (למתים) כדי לצנן גיהנם. ובקשר עם שינוי הענין - משתנה ג"כ מספר הקדישים המתאימים. וק"ל.

ואחתום בברכת הצלחה בעבודתו בקדש בעזר התורה ונושאי', לומדי התורה הקודמים אפילו לתורה, אלא שהתורה מגלה המעלות אשר בהם, וכמבואר בארוכה בכ"מ בתורת החסידות. ומרומז במרז"ל (בראשית רבה פרשה א, ד) ששה דברים קדמו לבריאת העולם, התורה וכו' וישראל כו' מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר כו' צו את בנ"י דבר אל בנ"י, וראה ג"כ מכות (כב, ב) אמר רבא כו' (וכבר מתורץ בכ"מ הסתירה לכאורה מקדושין לג, ב).

בכבוד ובברכה.

מוסג"פ מה שהו"ל לאחרונה, שבטח יענין את כת"ר.

ד'תתקמו
נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 457 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה יוסף אלי ': הענקין.

בהמשך למכתבי עד " ז : לכללות מנהגי הקדישים ראה לעיל ח"י אגרת ג'רס.

ידועה הוראת : ראה גם לעיל ח"ג אגרת תיב ובנעתק בהערות שם.

בעבודתו בקדש בעזר התורה : ניהול המוסד "עזרת תורה".