Igrot Kodesh · Letter 490 — Meaning of Chabad and Nigunim

By the grace of Hashem,

Eve of Shavuos* 5709,

To the distinguished chassid*, the Rav I.[1],

I greet and bless you,

I have duly received your letter and I am sending you the pamphlet published for the festival of Shavuos*, two 'Seder Hishtalshelus*'[2], as well as other publications that you will find in this parcel.

You have asked me to make a recommendation for a young child. However, in order to be of service to you in this matter, I would need his full name and his mother's name. As soon as you transmit them to me, I will do so.

Your question on the difference between Chabad* and Chesed*: In Kabbalah*, Chabad* designates the three upper Sefiros*: Chochma*, Bina*, Daas* (the intellect). The term Chabad* is composed of the initials of these three Sefiros*. Chesed* designates the fourth Sefira*: generosity and grace (as is also known in the exoteric Torah*: 'Chesed El*' meaning: divine benevolence or the generosity of Hashem).

Lubavitch* Chassidus* is called Chabad*, because the intellect is the instrument by which one attains and conditions the emotions. It is therefore called Chassidus* of Chabad*, although ardent love and awe of Hashem are its true aims and objectives. If you wish to know more on this subject, you may consult the Sefer HaMitzvos* of the Admor HaZaken*[3], at the beginning of the Mitzvah* of love of Hashem.

Regarding your question on the difference between Nigunim*[4] and Zemiros*[5]: In the broad sense of the term, nigunim* are melodies of all kinds: of praise to Hashem, of meditation, connected to festival days, etc. Zemiros*, on the other hand, specifically designate the songs of Shabbos* and the festivals, hence their name Zemiros Shabbos*. In Chassidus*, the term nigunim* designates melodies without words (or melodies whose words carry their own spiritual significance). This is what is meant by 'the nigun*' in common parlance.

Regarding the forthcoming classes, I would ask Rav Jacobson to send you the discourses.

With my blessings and good wishes,

M. Schneerson,

Director of the Executive Committee[6].

תצ

ב"ה, ערחה"ש, תש"ט
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהר"י שי'

שלום וברכה!

מכתבו נתקבל ומוסג"פ קונטרס לחה"ש, שזה עתה הביאוהו מבית הכורך. והוא לזכות בו את הרבים בכל עת, וכמבואר בפנים אשר תורה אינה מוגבלת בזמן.

ולסיים בפטפטיא דאורייתא ומענינא דיומא:

אמרז"ל שלשה דברים ציוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד ויו"ט של עצרת ברור זרעו חטים (ב"ב קמז, א). וכמה צ"ע בזה. ומהם: ואל תמרדו כו' מיותר, כיון שכבר אמר אל תהיו במחלוקת.

צוואת אדם, ובפרט אדם גדול שעליו העיד הכתוב שדבריו הם כאשר ישאל איש בדבר האלקים, בודאי היא כולל[ת] הוראות עקריות הוראות כלליות שבהן ניכרת שיטתו וכו', ומהו הצד השוה אשר בג' דברים הנ"ל. מהו התוכן פנימי דחה"ש ברור.

וי"ל, ובקצור נמרץ: רום המעלות נפשיות אשר אליהן ישאף האדם הוא בשלשה.

ונתבארו במשנה: שלשה כתרים הן כתר תורה כהונה ומלכות. הדרך המובילה לזה לכאורה אפשר להיות בשני אופנים: יראת חטאו (קבלת עול) קודמת לחכמתו (טעם ודעת), או להיפך. והנה אחיתופל כל ימיו התנהג באופן השני (ראה תוד"ה כל חגיגה טו:) וכל' רשב"ם בב"ב. שם לא אירע לו יפה. ולכן הזהיר את בניו (ולכן נמסר בש"ס, כי זהו הוראה נצחית בכל זמן ובכל מקום ולכל אחד ואחד): אל תהיו במחלוקת, אשר בנין אב לכל מחלוקת שלא לשם שמים הודיעה המשנה שזהו מחלוקת קורח ועדתו על כתר כהונה . אף שטענת קרח היתה חזקה בשכל וחכמה וכמבואר בדרז"ל.

ב) אל תמרדו במלכות בית דוד שהוא הקים עול תורה ועול תשובה. כתר מלכות . אף שע"פ השכל, הרי שאול באחת וניטלה ממנו המלכות, וא"כ עאכו"כ שכן צריך להיות בדוד שחטא בשתים.

ג) חטים הוא מאכל אדם, בעל שכל וחכמה. ועץ הדעת חטה היתה. שאין התינוק יודע כו' (ברכות מ, א). והנה עה"ד חכמה ושכל, הוא טוב ורע. וציוה לבניו שכדי שיצליחו החטים ויהיו טוב זה תלוי בחג השבועות דוקא. דלכאורה מה נתחדש בחה"ש דהרי למדו כל התורה כולה מאז ומקדם וכמרז"ל (יומא כח, ב) מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו וישיבה דשם ועבר וכו'. אלא שבמ"ת נתחדש שכל ישראל הקדימו נעשה לנשמע קבלת עול שלימה כמבואר בקונטרס. והקב"ה התחיל אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית (שבת קה, א) עצמות ומהות א"ס ב"ה ניתן בחכמת התורה. כתר תורה .

וזהו הצד השוה שבכל ג' ההוראות של אחיתופל שהיסוד כל ג' השלמות, תורה כהונה מלכות הוא דוקא קב"ע שלמעלה מטו"ד.

שזהו ג"כ רמז המשנה דאבות (ד, יג) ג' כתרים הן כו' וכתר שם טוב עולה על גביהן.

כי כתר שם טוב, הוא תנאי עקרי דכל ג' כתרים הנ"ל. ואכמ"ל.

בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות

הרב מנחם שניאורסאהן
תצ
מהעתק המזכירות.

מהור"י: נשלח לכו"כ (ראה הערה לאגרת תפא דלעיל).