Igrot Kodesh · Letter 488 — Chabad Literary Tradition

By the grace of Hashem,

Days of preparation for

the festival of Shavuos*, 5709,

To the distinguished chassid*, the Rav I.[1],

I greet and bless you,

I have duly received your letter and I am sending you, along with this letter, the Shavuos* pamphlet as well as the 'Seder Hishtalshelus*'[2]. I will also have it sent to Rav Aronov.

You ask me about the chassidic* discourses and the 'inyanim*' (subjects)[3]. Allow me to respond.

Regarding the chassidic* discourses: All the discourses of the chassidic* Rebbe of Lubavitch* have been compiled in a volume entitled 'Nefesh HaChayah*'. The reference is: 'Maasseh Rav*' of the Gaon of Vilna*, and there also exists a collection called 'Tzavaas Rabbi Akiva*' as a collection of discourses. But these come from disciples and not from the Master himself. We do not have such collections of discourses from our Masters.

We do, however, have a collection of oral traditions from the Admor HaZaken*[4], namely: 'Sefer HaMinhagim* of Chabad*'[5]. In addition, we have a list of customs and a list of the sayings of the Rebbe Maharach*[6]. There is still missing a list of customs concerning our Rebbe*[7], but at present, people must still remember the traditions of our Masters.

Regarding the chassidic* discourses: The first discourses published in Kapust* (by the Maharach*)[8] constitute the most precious foundational elements of Lubavitch* chassidic* teachings. Then there are the discourses of the Tzemach Tzedek*[9], many discourses of the Maharach*[10] himself, and of the Rebbe* of that era[11].

As for the 'inyanim*' about which you ask me: If these concern concrete facts related to Chassidus*, it is sufficient to refer to the writings of the early Lubavitch* Rabbis up to the Rebbe Rashab*. On the other hand, if these concern facts about the Chassidim* themselves, this type of information is kept in the works of Chassidim* who were specialists in Chassidus*, (as, for example, in the 'Igros*' of Rabbi Pinchas Raizel of Shklov*). These works are often difficult to find, but constitute magnificent sources for research.

Still regarding the 'inyanim*', there are writings from people close to our Rebbes* that have never been published, but there is little chance that you will be able to find them.

The most recent works are the 'Dvar Malchus*'[12] of the Rebbe Yosef Yitzchak* and his 'Maamarim*'[13]. What you need immediately is found in the published books. Do you need them?

You have also asked me to send you copies of the Siddur* of the Admor HaZaken* with commentaries[14]. You may have approximately 20 to 30 copies to start.

With my blessings and good wishes,

M. Schneerson,

Director of the Executive Committee[15].

תפח

ב"ה, ימי הגבלה דחה"ש, תש"ט
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

מכתבו נתקבל. ועל של עתה באתי להסג"פ את הקונטרס לחה"ש הבע"ל ובל"ס יזכה בו את הרבים.

ומענינא דקונטרס דא, אמרז"ל (ב"ב קמז, א) יו"ט של עצרת ברור (צח ולא מעונן) זרעו חטים. מר זוטרא אמר עצרת בלול (מעורב יום המעונן) זרעו חטים. ומסיים - דלא ברור ולא בלול אלא אפילו בלול ורוח צפונית מנשבתו זה הוא ברור (ומצליחין החטים).

והדיוקים רבים, עיי"ש בש"ס. ויל"פ בדרך אפשר, דהנה חטים דוקא הם מאכל אדם (פסחים ג, ב) ונתבאר ע"פ דא"ח בארוכה בדרושי ספה"ע ושבועות (בלקו"ת וכו').

והנה עיר פרא אדם יולד. ויצה"ר ונפש הבהמית אשר בו אקדמי' טענתי'. ואור לארבעה עשר, כשנעשה בר מצוה, בודקין את החמץ. ואח"ז שבאתדל"ע מצ"ע כי חפץ חסד הוא נותנין לו כוחות מלמעלה (נגלה עליהם ממה"מ) צריך לספור ספירת העומר שעורים מאכל בהמה. והתכלית הוא שסו"ס יהי' אדם דוקא, אדמה לעליון. שזה נעשה ע"י התורה, זאת התורה אדם. חה"ש הבא אחרי ספה"ע.

והנה בתורה יש שני הפכים: מצ"ע - באה היא בדרך אתדל"ע שלמעלה מאתדל"ת לגמרי, וירד הוי' גילוי עצומ"ה שאין אתדל"ת מגעת שם. וגם הבירור שלה הוא בדרך מלמעלמ"ט. אבל כוונתה הוא שיהי' דוקא בירורים ועבודה גשמיית, שלכן ניתנה דוקא לאלו שיצה"ר יש בם וירדו למצרים וכו' (שבת פח, ב). וכמבואר בכ"ז בארוכה בקונטרס המוסג"פ.

וזהו הרמזים במרז"ל בב"ב הנ"ל, ועל הסדר בדיוק: דיו"ט של עצרת עניני מורה על זריעת חטין דכל השנה איך תהי'. והולך ומבאר: יו"ט של עצרת ברור, דוקא צח, כי התורה היא מלמעלמ"ט ולא כתפלה. ורש"י שם מרמז בגלוי יותר, דזהו שייך לפסוק כעצם השמים לטוהר, שהוא בירור דאו"י דתורה מלמעלמ"ט, כמפורש בתו"א משפטים ע"פ זה.

מר זוטרא, דבר קטן הוויות דאביי ורבא ( שהקשו טובא ותירצום. רשב"ם ב"ב קלד, א), אמר שבכ"ז צ"ל העבודה דוקא במקום שהוא בלול, מעורב - טו"ר - יום המעונן שאין השמש ומגן ה"א בגלוי לגמרי.

אמרי נהרדעי - שישבו על נהר מלכא (קדושין ע, ב) מלכו של עולם (עיין מגילה כט, א: שכינה עמהן כו' בבבל כו' בנהרדעא. ורמזו בברכות נח, ב שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא) - משמי' דר' יעקב (יו"ד דחכמה, אבל נמשך בעקב) אף דסו"ס צ"ל ברור, אבל אפילו בלול, שמתחיל העבודה במקום דתערובת טו"ר ורוח צפונית מנשבת, גילוי מלמעלה עליון ביותר שלכן עלי' העולם מתקיים והיא תדירה (ב"ב כה, א) ועיקר זמנה בחצות לילה אז היא לבדה (ברכות ג, ב. וכידוע בענין ויחלק עליהם לילה, גילוי ממה"מ בחצות לילה, ובכ"מ) וזהו מפזר את העבים, זה הוא ברור והחטים מצליחין כל השנה.

ויש להאריך, ואכ"מ.

באווי קבלת התורה בשמחה ובפנימיות

מ. שניאורסאהן
תפח
נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 268, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

האגרת נשלחה לכו"כ (ראה הערה לאגרת תפא דלעיל).

בקונטרס המוסג " פ : סה"מ תש"ט ע' 152 ואילך.