Igrot Kodesh · Letter 4852 — Faith & Bitachon

B"H

20 MarCheshvan* 5717

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letters from Erev Shabbos* and the preceding one, from Thursday, in which you discuss the rectification of what is known.

As each time rectification is involved, one must first make a good resolution for the future, and in the words of the Rambam*, "no longer commit this folly."

To rectify the past, one must multiply the words of Torah*, in particular those of the Mishnah* and the inner dimension of the Torah*, namely Chassidus*. These should be engraved in your mind, so that they will be in your memory even when you are not thinking of them. Various texts explain all of this, in particular the Likkutei Torah* of the Alter Rebbe*, at the end of Parshas* Kedoshim.

As you know, it is also good to give, each weekday, a few coins to tzedakah*.

One must also strive to contribute to giving a good education to Jewish children, in the appropriate manner. This effort must be physical, moral, and financial.

On the other hand, you should know what the Alter Rebbe* says at the beginning of the third chapter of Iggeres HaTeshuvah*, regarding the fasts mentioned in various books: "All of this concerns a person in good health. In our generations, however..."

Indeed, one can see the effect that fasting has on health and, consequently, on comprehension and reflection. In this matter, the disadvantages outweigh the advantages.

Therefore, in accordance with the saying of the Rebbe Maharash*, printed in the Toldos Maharash*, at page 72, it is good to fast by refraining from uttering negative words, which indeed constitutes a mortification. Moreover, generally, this is a stronger mortification than the suffering experienced when one does not eat or drink. One can verify this concretely.

I hope that by applying all of this, you will soon observe a significant improvement, and that from time to time it will grow stronger. Of course, one must not be affected by the diverse and varied arguments presented by the yetzer hara* in its struggle — some even claiming the guise of the fear of Hashem. It will advise you, for example, instead of accomplishing all of this, to isolate yourself, to fast, to mortify yourself.

Due to our sins, in our orphaned generation, one can observe the consequences of such behavior, which very often produces the opposite of the goal and the expected result. You must understand what I mean.

I send you my blessing for giving good news of all this.

You envision various possibilities concerning your settlement and your livelihood. For this, you will take counsel with your friends on the spot, who know your abilities. Hashem will inspire them with the right counsel, which will be good for you materially and spiritually.

ד'תתנב

ב"ה, כ' מ"ח, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתביו מעש"ק והקודם ומיום ה', בו כותב אודות תיקון בענין הידוע.

והנה בכל עניני תיקונים דבר פשוט הוא שלכל לראש צריכה להיות קבלה טובה על להבא בהנוגע לפועל, ובלשון הרמב"ם שלא ישוב לכסלה עוד וכו'.

ובהנוגע לתיקון העבר, צריך שתהיינה אותיות התורה, ובפרט אותיות דמשניות ופנימיות התורה, זאת אומרת, תורת החסידות, חקוקות בזכרונו, שאז אפילו בזמן שאינו חושב בהם, הרי חקוקים הם במוח הזכרון, וכמבואר בכ"מ ומהם בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת קדושים.

ולכן מהנכון שיהי' בקי בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא, ונוסף על השיעור חדשי של תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - שבודאי שומר לאמרו בכל יום אחר תפלת שחרית, והקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, הנה יאמר בכל יום עוד איזה קאפיטלעך תהלים גם כן על הסדר, ומספר קאפיטלעך תהלים אלו תלוי במדת שעות הפנאי שלו, ויהי' אצלו שיעור למיגרס ולעיונא בנגלה דתורה ולמיגרס ולעיונא בפנימיות התורה, ומשך זמן שיעורים אלו, תלוי גם כן בשעות הפנאי שלו.

גם ידוע שסגולה ליתן בכל יום חול קודם תפלת השחר איזה פרוטות לצדקה.

גם ידוע הענין דהשתדלות בהנוגע לחינוך הכשר של בני ובנות ישראל באופן המתאים, זאת אומרת, על ידי טרחה בגופו בנשמתו או בממונו.

וזאת למודעי, אשר ענין התעניות שמובא בכמה ספרים, הנה יעוין באגרת התשובה לרבנו הזקן ריש פרק ג', וז"ל, אכן כ"ז באדם חזק ובריא כו' אבל כו' כמו בדורותנו אלה כו', ובפרט שרואים בחוש שהתענית משפיע על הבריאות ועי"ז גם על כח ההבנה וההשגה וכח ההתבוננות, וא"כ הרי יצא שכרו בהפסדו, ולכן מה טוב להתענות ע"ד הפתגם של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (נדפס בתולדות מהר"ש עמוד עב) שיהי' בולם פיו מלדבר ענינים בלתי רצוים וכו' שגם זה עינוי הוא, ואדרבה ברובא דרובא עינוי גדול יותר מאשר עינוי דאכו"ש, וכנראה כ"ז במוחש, ותקותי אשר כשיעשה ע"ד האמור יראה הטבה ממשית בקרוב ומזמן לזמן עוד תתרבה, ומובן שאין להתרשם ממלחמת היצר נגד האמור בטענות שונות ומשונות שבהם גם טעמים שמלביש אותם בלבוש של יראת שמים, זאת אומרת שתחת להתעסק בהאמור לעיל יהי' בהתבודדות ופרישות ויתענה ויסגף את עצמו כו' וכו' - שבעוה"ר בדורנו דור יתום רואים תוצאות מהנהגה האמורה אשר לפעמים תכופות מביאה לענינים שהם היפך המטרה והכוונה וד"ל.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

במש"כ סברות שונות ע"ד הסתדרותו ואופן פרנסתו - יש להתייעץ בזה עם ידידיו הנמצאים על אתר ומכירים גם כשרונותיו. והשי"ת יתן להם הרעיון הנכון איך לייעצו בטוב לפניו בגו"ר.