Igrot Kodesh · Letter 4841 — Faith & Bitachon

B"H

17 MarCheshvan* 5717

Brooklyn

Blessings and greetings,

I am responding to your letter of 25 Tishrei*, in which you say that you may be asked to teach, in your class, books that go against the Torah* and its mitzvos*. However, some argue that if this teaching were given by other people, those people would not totally reject the opinions of these authors but would favor them. If you yourself dispense this teaching, on the other hand, this disadvantage would become an advantage.

Experience shows that when a new idea is transmitted to a young man or a young woman, and one then tries to condemn it, one can be certain that this new idea will remain firmly implanted in the student. On the other hand, it is not at all certain that the condemnation and rejection will be retained.

The students will therefore fully accept this idea, all the more so since the opposing camp will advance a very strong proof, which will be the following: if these words and these books are to be rejected, why are they taught in school by an Orthodox man or woman — in this case, the teacher?

Such arguments have been heard before. Those who accepted them suffered harm from it, and one can truly ask whether any advantage resulted. Obviously, to all this is added what will be said by people who observe this without taking an interest in teaching methods and the conclusions of the teachers. Those people will inquire only about the curriculum and, seeing that such a book appears in it and is taught by someone who fears the word of Hashem and His Torah*, they will conclude that such a work is perfectly acceptable. This is self-evident.

You do not discuss your personal situation at all and, without doubt, all is therefore for the best. May Hashem grant that you announce to me only good, always and every day, regarding yourself and all those you mention.

Of course, even setting aside all the reasons just cited, numerous rabbinical authorities forbid such teaching, just as a forbidden food remains forbidden even if consumed with the intention of being vomited afterward.

With my blessing,

On behalf of the Rebbe, shlita*,

the secretary,

ד'תתמא

ב"ה, י"ז מ"ח, תשי"ז
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה על מכתבה מכ"ה תשרי, בו כותבת אשר אפשר שידרשו ממנה שתלמד בכתתה ספרים שהם נגד תורתנו ומצותי', אבל יש טוענים שבאם לימודים אלו יהי' ע"י אחרים לא יוקיעו את השלילה שבדברי הסופרים הנ"ל אלא יבכרום, אבל אם היא תלמדם יצא ההפסד בשכר.

והנה מה שרואים במוחש אשר כשמכניסים צעיר וצעירה לענינים חדשים ומנסים אחר כך להפריד אותם, בטוח הדבר שיקלטו את הענין החדש, אבל ספק גדול אם יקבלו את ההפרכה והבקורת, והם יקבלוה במילואה, ובפרט שראי' גדולה תהי' להצד דכנגד, שבאם הדברים והספרים יש לשללם, על מה נלמדים הם בביה"ס ואיש חרדי או אשה חרדית הוא המלמד, וכבר הי' לעולמים טענות כגון האמורה, ומי שקבלם הביא הפסד, וספק גדול אם הי' אפילו קצת שכר ותועלת בדבר, וכמובן זהו נוסף על הענין דמה יאמרו הרואים שלא יתענינו כלל באופן הלימודים ומסקנות של המורים, ורק ישאלו לתכנית הלימודים שבאם ספר פלוני נכנס בו ונלמד ע"י חרד לדבר ה' ותורתו זהו הכשר גמור להספר, וק"ל.

כיון שאינה מזכירה דבר ע"ד מצבה, בודאי הכל בסדר ובשלום, ויה"ר שתכה"י תבשר אך טוב בהנוגע לעצמה ולכל אלו שכותבת אודותם.

מובן שאין צורך כלל בטעמים האמורים לדעת כמה מגדולי ההוראה אשר אסור ללמד הנ"ל - שהוא כמו מאכל אסור, שאסור לאוכלו אפילו אם בדעתו להשתדל להקיאו אחר כך.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט " א

מזכיר