Igrot Kodesh · Letter 4807 — Chinuch

B"H

3 MarCheshvan* 5717

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, of manifold accomplishments, who devotes himself to communal needs, of good conduct, Rav Moshe Zalman (see note 1),

Greetings and blessings*,

I received, with pleasure, your letter of 28 Tishrei*, as well as that of your brother Avraham (see note 2). As I have already written to him, I am of course in agreement with and satisfied by everything that can produce a gain for the Yeshivah* Oholei Yosef Yitzchak* Lubavitch.

A gain concerning the Yeshivah*, ultimately, always has a moral dimension. For, greater financial means allow a larger number of students to be received and thus to multiply the hours of study. May Hashem grant that your son, among all of Israel, receive from this all the good he can hope for.

You say nothing in your letter about the development and progress of Beis Rivka* (see note 3) in particular, and of what concerns Chabad* in general. I am sure that you, your sons, and your grandchildren do everything necessary in this matter. Our holy masters have given us the assurance of success.

Moreover, we have just lived through the days of Sukkos*, which are called "the time of our joy." Chassidus* interprets this plural (see note 4) by emphasizing that Hashem rejoices in the Jews and that the Jews rejoice in Hashem. And the injunction is given to us to preserve the forces infused by these days throughout the entire year.

Greeting all the members of your family and wishing you success in all of this and to give good news,

Notes:

(1) Rav M. Z. Feyglin, of Melbourne, Australia. See, on his subject, letter no. 4747.

(2) See the previous letter.

(3) See, on this subject, letter no. 4747.

(4) "Our" and not "my." See, on this subject, letters no. 2974 and 4790.

ב״ה ,ב׳ מ״ח ,תשי״ז

ברוקלין.

הוו״ח אי״א נו״נ עוסק בצ״צ מו״ה דוד שי׳

שלום וברכה!

מאשרים קבלת מכתבו מכ״ח תשרק והשי״ת יעזור שמכאן והלאה

יבשר רק בשורות טובות בנוגע לכל הענינים שכותב ,וזה ילך מטוב לטוב

יותר

מה שכותב אודות היותו במלון ,ותוכן הלימודים שם -חבל ומצער

שלא יישם את מחשבתו הטובה ללמוד לפניהם חסידות )דא״ח(,

ואדרבה ,מה שראש המדברים אמר שהציבור אינו רגיל לזה ,הרי זו

הוראה באצבע ,שהוא הראשון לגלות לפניהם חלק בתורה ,וראש

המדברים ניבא ולא ידע מה ניבא ,וכפי שקורה למרבה הצער לאנשים

לעיתים קרובות מאוד.

מה שלראש המדברים נראה כטענה ,שלא רגילים לכאלה לימודים,

השאלה הזו כבר קיבלה מענה וביאור באריכות לפי ערך בקונטרס לימוד

החסידות.

מובן מאליו ,שאין כוונתי לצער אותו בהאמור לעיל ,אלא לעורר

לחפש בעתיד אחר הזדמנויות כגון זו ,ובימינו אלה ,לא די להמתין

להזדמנות מסוג זה ,אלא יש לחפש זאת ,וכידוע שיחת כ״ק מו״ח

אדמו״ר ,בדיוק הלשון עוסק בתורה עוסק במצוה ,שזה צריך להיות כמו

עסק בגשמיות ,שלא ממתינים עד שמישהו יבוא ויציע עסק ,אלא

מחפשים את הקונה ומשכנעים אותו וכו׳ ,וק״ל.

הפ״נ שבמכתבו ,יקרא בעת רצון על הציון הק׳ של כ״ק מו״ח

אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע.

בברכה לבשו״ט.

ד׳רגשצה

מו״ה דוד •.טננהויז ,בטהורסט .אגרות נוספות אליו -לעיל עמוד 79ובנסמן

בהערות שם.

)ד׳תתז(

ד׳תתז

)כרן יד עמוד נד(

ב״ה ,ג׳ מ״ח ,תשי״ז

ברוקלין.

הוו״ח אי״א נו״נ רב פעלים עוסק בצ״צ בעל מדות

מו״ה משה זלמן שי׳

שלום וברכה!

שמחתי לקבל את מבתבו מכ״ח תשרי ,וגם את המכתב של בנו

אברהם שי׳ ,וכפי שכבר כתבתי לו ,הנה כל דבר שמביא ריוח לישיבה

אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש ,מובן שהנני מסכים ומרוצה מכך ,וריוח

לעניני הישיבה הוא תמיד סוף כל סוף ריוח רוחני ,כיון שכאשר נוסף

כסף נוספים תלמידים ,נוספות שעות לימוד וכד׳ ,והשם יתברך יעזור

לבנו שי׳ שזה יביא לו ,בתוך כלל ישראל ,מילוי כל משאלות לבבו

לטובה.

אינו מזכיר במכתבו אודות ההתפתחות וההתקדמות של בית

רבקה בפרט ועניני חב״ד בכלל ,אבל בטוחני שהוא וילדיו ונכדיו עושים

את כל הנדרש ,והרי יש לנו את ההבטחה מרבותינו הק׳ שזה יהי׳

בהצלחה.

ובפרט בבואנו עתה מימי סוכות הנקראים זמן שמחתנו ,שחסידות

מפרשת את הלשון רבים שבזה ,שהשי״ת שמח בישראל וישראל שמחים

בהשי״ת ,ונצטוינו לקחת מימים אלה על כל השנה.

בפ״ש לכל בני המשפחה ובהצלחה בכל האמור ולבשורות טובות.

ד׳תתז

מו״ה משה זלמו :פייגלין ,מלבורן .אגרות נוספות אליו

ובנסמן בהערות שם.

לתוכנה ראה אגרות-קורש כרך יר אגרת ד׳תתו.

ההתפתחות ..רבקה :ראה לעיל עמור ,317ובנסמן בהערות שם.

שחסידות מפרשת :ראה גם אגרות-קודש כרך יד אגרת ד׳תשצ .אגרות-קורש כרך

יו״ר אגרת ב׳תתקעד.

לעיל עמוד ,253

ד׳תתיד

)כרן יד עמוד סא(

ב״ה ,ד מ״ח ,תשי״ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ,בו כותב אודות התקנה של אמירת תהלים לאחר

התפילה ,מדוע לא יאמרו לפני התפילה.

אלו הן שתי תקנות נפרדות ושתי סגולות וענינים שונים - ,אמירת

תהלים לפני התפילה היא הכנה לתפילה ,ושייך לתקון חצות ,ואמירת

תהלים לאחר התפילה ,היא חתימת התפילה והתחלה של סדר היום

שבא לאחר התפילה ,ותקנת אמירת תהלים לאחר התפילה ,דוקא -זהו

עוד מקדמונים ,ובדורנו נתקן מחדש ע״י כ״ק מו׳׳ח אדמו״ר

זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע ,וכמבואר בהרבה ממכתביו ובפרט בקובץ

מכתבים חוברת תהלים .וכן נדפס גם בתהלים אהל יוסף יצחק ,שמשם

מובן גם גודל הענין ,ולכן כאו״א שרק יכול לעשות בזה ,הרי זו זכות

וחוב קדוש שלו לפעול לקבוע את התקנה בכל מקום שרק יכול ,וזכות

הרבים תלוי בו.

הנני מקוה שהוא עצמו שומר את התקנה של אמירת תהלים לאחר

התפילה ,ואת שאר התקנות ללמוד בכל יום פרשה חומש עם פירוש

רש׳׳י מפרשת השבוע ,יום ראשון מתחילת הפרשה עד פרשת שני ,יום

שני מפרשת שני עד שלישי וכר ,וכן את התקנה ללמוד בכל יום את

השיעור תניא ,כפי שהתניא נחלק לימי השנה ,כמבואר במכתבים

הנזכרים לעיל ,ועכ״פ ישמור אותם מכאן ולהבא ,והשי״ת יצליחו.

בברכה,

בשם כ״ק אדמו״ר שליט״א

מזכיר

ד׳תתיד

אלו הו :ראה גם קובץ מכתבי תהלים שבסוף ׳ספר תהלים -אהל יוסף יצחק׳,

עמוד 211בהערה.

)ד׳תתטו(