Igrot Kodesh · Letter 4796 — Chinuch

B"H

2 MarCheshvan* 5717

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav Y.,

Greetings and blessings*,

I am responding to your letter of 28 Tishrei*, in which you tell me that you are thinking of traveling to the Holy Land, at a good and fruitful time. You ask me whether it is true that it is forbidden to use Israeli ships that continue their route during the holy Shabbos*.

I have described at length elsewhere (see note 1) the functioning of ships in our era, which leaves not the slightest doubt in this matter (see note 2).

Traveling during Shabbos* on Israeli ships is a certain prohibition. Moreover, it constitutes a public and deliberate desecration of Shabbos*, as well as a horrifying profanation of the Name of Hashem before the nations. This is the case even if the ship sets out at the beginning of the week.

You tell me that if you use this ship, our Holy Land will gain a few more dollars, which it can use to sustain and develop itself.

You surely do not know that some people use the same reasoning in order to justify the operation of all the factories and all the agricultural production of Eretz Yisrael* during Shabbos*, Heaven forbid. In this way, much more money would be earned than with the ships.

We must therefore hold to what our Torah* tells us, in tractate Shabbos* 33a, affirming that not only does the desecration of Shabbos* not sustain and does not build, but on the contrary, those who act thus become fewer, the roads become more dilapidated. And our Sages further say, in tractate Shabbos* 119b, that "Jerusalem was destroyed only because Shabbos* was desecrated there."

If you wish to sustain Eretz Yisrael*, and undoubtedly you lament and suffer from its destruction, it is quite evident that you must not increase it through such actions.

May Hashem grant (see note 3) that, in your days and in ours, the third promise of our Sages be concretely fulfilled, in the Yerushalmi*, tractate Taanis*, chapter 1, end of paragraph 1: "If the children of Israel kept one Shabbos* in the proper manner, the son of David (see note 4) would come." And the Midrash Shemos Rabbah*, at the end of chapter 28, adds: "for it (see note 5) is considered as the equivalent of all the mitzvos*."

With my blessing* to give good news of all of this,

M. Schneerson,

The Bavli*, tractate Shabbos* 118b, says: "two Shabbosos* in the proper manner" (see note 6). But this does not contradict the Yerushalmi*, tractate Taanis*, previously cited, as the Alter Rebbe* explains in his Likkutei Torah*, Parshas Behar*, at the end of the Chassidic discourse entitled "You shall observe My Shabbosos," which you should consult.

Notes:

(1) See, on this subject, letters no. 4555, 4811, 4963, 5009, and 5313.

(2) On the fact that such a voyage is indeed forbidden.

(3) See letter no. 4596.

(4) Moshiach*.

(5) Shabbos*.

(6) And not just one.

ד'תשצו

ב"ה, ב' מ"ח, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוהר"י שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום כ"ח תשרי, בו כותב אשר מתכונן הוא לנסוע בשעה טובה ומוצלחת לארצנו הקדושה ת"ו, ושואל אם נכונה היא השמועה שאסור לנסוע באניות ישראליות אשר ממשיכות נסיעתן גם בשבת קדש.

הנה, כמו שכתבתי בארוכה במ"א, אופן הפעלת האניות בתקופתנו זו אינו משאיר שום מקום לפקפוק.

והנסיעה בשבת באניות ישראליות איסור גמור הוא. ולא עוד אלא שזהו חילול שבת בפרהסיא וביד רמה. ויש בזה גם משום חילול השם מבהיל לעיני כל העמים. וכל האמור הוא גם כשהאני' מתחילה בנסיעתה אפילו בתחלת השבוע.

ומה שכותב שעל ידי נסיעתו באני' הנ"ל תרויח ארצנו הקדושה מספר דולרים שישתמשו בהם לקיומה והתפתחותה.

- וכנראה אינו יודע שזהו אחד הטעמים של אלו הרוצים שיעבדו, היל"ת, בש"ק בכל בתי חרושת ובשדות שבארץ ישראל. ועי"ז הרי מרויחים כסף הרבה יותר מאשר ע"י האניות -

הנה, אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין, אלא אדרבה - בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלם אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).

ואם רוצה בקיום א"י ובודאי מתאבל ומצטער על חורבנה - פשיטא שלא יוסיף בחורבן, ע"י פעולות כהנ"ל.

ויהי רצון שבימיו ובימינו יקוים בפועל מאמרז"ל השלישי (ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א) אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא. ובהוספה בשמות רבה (סוף פכ"ח): למה - שהיא שקולה כנגד כל המצות.

בברכה לבשר בשו"ט בכהנ"ל,

מ. שניאורסאהן
בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן. ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתענית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עיי"ש.

ד'תשצו
נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 356 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

שכתבתי בארוכה : לעיל חי"ג אגרת ד'תקנה. ובהנסמן בהערות שם. וראה גם לקמן אגרות ד'תתיא. ד'תתקסג. ה'ט. ה'שיג.

ויהי רצון: הבא לקמן - גם לעיל חי"ג אגרת ד'תקצו.