Igrot Kodesh · Letter 4752 — Torah Communication

B"H

5 Tishrei* 5717

Brooklyn

Greetings and blessings*,

I am responding to your letter from the end of Elul*, in which you ask me about the meaning of mine. You tell me that one should write more precisely and without allusions.

What I meant was very simple. Indeed, when one writes to someone, it is to inform him of an event or a situation and, in this case, also to obtain his participation in this domain. Obviously, there is no reason to find, in the formulation of my letter, several doubts concerning various points.

As you know, the Torah* asks one to express oneself in refined language and it itself uses, when relating a narrative, expressions like: "the animal that is not pure." This is not the case, however, when it comes to teaching the Law. Indeed, a figure of speech could have the effect of obscuring a point — this is self-evident.

It is surprising that the news of your spreading of the wellsprings reaches me indirectly. You say nothing of it in your letter. No doubt you will do so on the next occasion.

With my blessing* that you be definitively sealed for a good year,

For the Rebbe* shlita*,

the secretary,

ד'תשנב

ב"ה, ה' תשרי, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו משילהי אלול, בו שואל לפירוש הכתוב במכתבי שצריך לכתוב בפרטיות יותר בלי רמזים וכו'.

והכוונה בזה כפשוטה, שהרי כשכותבים להזולת המטרה היא שידע המקבל ע"ד מאורע פלוני ומצב פלוני, ובנדון דידן - גם שהמקבל יעשה מה בזה, ולכן אין לסגנן המכתב באופן שכמה ספיקות בכמה פרטים ישנן כמובן, וכבר ידוע הדיוק שהתורה למדה לדבר בלשון נקי' (הבהמה אשר איננה טהורה) בסיפור מאורע, אבל לא בדבור של הוראה ודין, כיון שעל ידי הסתר דבר יכול לבוא לעיוות דבר, וק"ל.

לפלא שידיעות ע"ד פעולותיו בהפצת המעינות מתקבלות מן הצד ובמכתבו אין מאומה עד"ז, ובטח ימלא בהזדמנות הבאה.

בברכת חתימה וגמח"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר