Igrot Kodesh · Letter 4739 — Faith & Bitachon

B"H

Days of Selichos* 5716

Brooklyn, New York

To the sons and daughters of Yisroel*, wherever they may be, whom Hashem will grant long life,

Extensive greetings and blessings*,

We are approaching the end of this year, and on the threshold of the new one, every conscientious person takes stock of the year that has elapsed, and on this basis takes good resolutions for the new year.

For this reckoning and these resolutions to be accurate, one must not overestimate one's qualities and accomplishments. But at the same time, one must also not exaggerate one's faults and failures.

Indeed, a state of mind of discouragement — worse still, of renunciation, Heaven forbid — is one of the elements that weaken the capacity to improve oneself.

Nevertheless, even if one does not exaggerate one's faults, even if one draws up an accurate reckoning, it is still possible to broadly highlight the full importance of one's negative aspect, which is foreign to the domain of good — sometimes even beyond the positive and good aspect.

However, even in such a case, one must not allow the feeling of renunciation to take hold.

For, alongside the profound regret for the past and the firm resolution for the future that the moral reckoning arouses, one must also maintain the permanent awareness that what is good and holy — according to the definition that our Torah*, the Torah* of life, gives of these notions — is eternal and immutable.

Indeed, all of this (see note 1) emanates from the soul, from the portion of the Divine that a person carries within.

Conversely, accomplishments that are not good, that are negative, are linked to the animal soul*, to the animal part of the human personality and to the evil inclination*, from which they emanate. They are, by nature, limited. They can therefore be eliminated and annulled.

Evil, actions that are not good, are therefore only temporary (see note 2). A sincere and true teshuvah* enables them to be rectified and redeemed.

What has just been said must arouse in every Jew, whatever the reckoning he has drawn up of the past year, encouragement and immense hope for the future.

Each person will know, indeed, that his good deeds of the past year are eternal, that they have truly illuminated his life, his family, and all the people of Yisroel*. For all Jews are dependent upon one another. They form but a single entity.

One can also deduce from this that if certain developments sometimes seem to go in the direction of decline, if not all increase their wisdom and their piety, the good in the world nonetheless grows stronger in reality, in its deep dimension, every year, every day, at every moment.

In fact, every moment can bring positive accomplishments.

And even when what is not good seems to gain the upper hand, this is only a passing development. In the end, it is certain that good will prevail and that what is not good will disappear.

Indeed, the Creator of the world, Who directs it, has given the assurance that all will come to teshuvah*. Hashem multiplies forgiveness, including for sins that have been committed many times. He accepts teshuvah*, for "none among us will be rejected."

Each person can bring this about, can ensure that the coming year brings him a positive reckoning of his actions, by committing himself in this way. Hashem desires teshuvah* and He will therefore come to one's aid in all of this.

The firm resolution to act in this direction strengthens the certainty that we will have a good and sweet year.

With my blessing* that you be inscribed and sealed for a good year,

Menachem Schneerson,

Notes:

(1) What is good and holy.

(2) Destined, sooner or later, to disappear.

שנת הקהל :ראה גם לעיל עמוד ,40ובנסמן בהערות שם.

-מ תו רג מו ת)ט׳שע(

הדבר גם בקשר למחשבותיו ,דיבוריו ומעשיו של האדם :שום מחשבה או

דיבור או פעולה של האדם ,מאתמול או משלשום או מזמנים שלפני כן,

לא הלכו לאיבוד ,כי אם משפיעים עדיין על היום ועל המחר ,כפי שהדבר

נראה בבירור בתוצאות מעשיות ,הן ביחס לאדם עצמו והן ביחס

לסביבתו.

נקודה נוספת בדבר היא זו :למרות שנדמה לכאורה ,שהנעשה אין

להשיב ואינו ניתן לשינוי ,כיון שיצא מרשות האדם ,״מה שהיה -היה״,

הרי ,לאמתו של דבר ,אין הדבר כן .הקב״ה העניק לאדם כוח אלקי -באמצעות תשובה -לשנות את העבר .כלומר :״תשובה״ אינה רק

אפשרות לשנות את ההווה ואת העתיד ,כי אם בכוחה להשפיע באופן

ישיר על העבר :ולשנותו עד כדי הפיכתו לאחר לגמרי ,עד שאפילו מעשים

רעים מאבדים את חומרת אשמתם )זדונות נעשו לו בשגמת( ,או אף ,יתר

על כן ,הם מסוגלים להיהפך להישגים חיוביים )זדונות נעשו לו בזביות(.

נקודה נוספת :ישנם דברים הבאים לידי ביטוי בזמנים מיוחדים

ביתר חיוניות וביתר רגש מאשר בזמנים אחרים .כך באים אנו אל

המשמעות המיוחדת של ״הקהל״ בשעה הנוכחית:

אם כל שנה ,בתקופה זו ,צריך אדם לערוך חשבון וסיכום של

מחשבותיו ,דיבוריו ומעשיו משנה החולפת ,גם כהכנה לקראת ראש

השנה שבו הוא מקבל על עצמו את המרות המוחלטת של בורא־עולם,

מלך-העולם -צריך דבר זה להיעשות עתה ,בסיומה של שנת״חקחל,

בהתמסרות יתר וברגש רב .שכן ענינו של הקהל ,במובנו הרוחני ,מזכיר

ודורש מן האדם להקהיל ולאסוף את כל מחשבותיו ,דיבוריו ומעשיו

ולרכזם ב״בית המקדש״ הפנימי שלו ,תוך התמסרות מלאה ומשמעת

בריש קונטרס אחרון לתניא בביאור הזוהר חלק ג)קה ,א( ,ועדיין צריך עיון.

זדונות . .כשגגות . .כזכיות :יומא פו ,ב .וברש״י דיבור המתחיל כאן)שם פו ,א( :נעקר

עונו מתחלתו .וכפסק דין דהלכה אחר קידושין אצל חכם והתירה מקודשת למפרע )כתובות

עד ,ב(.

להקהיל . .ומעשיו :ראה לקוטי תורה תצא)לו ,א .לז ,א(.

ב״בית המקדש״ הפנימי :כמו שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם )ראה של״ה שער

האותיות אות ל׳ .ובכמה מקומות( .ירמיהו ז ,ד)לקוטי תורה ריש פרשת פקודי(.

לדבר אל המלך -אל הקב״ה :להעיר שמצות הקהל היא לשמוע את קריאת המלך

כמו שנאמר :תרומה כה ,ח.

תשה״ ו -תשל״ה

לדבר המלך -אל הקב״ה.

השנה ,בסיומה של שנת-הקהל צריך יהודי לערוך חשבון־נפש

מיוחד ברוחה של ״הקהל״ ,בהחלטה איתנה:

לשנות את המחשבות ,הדיבורים והמעשים בחיי יום יום הטעונים

שינוי,

לתקן ולשפר את אותם הטעונים שלימות-יתר,

להביא התלהבות-יתר וחיוניות באותם דברים שנעשו אמנם

בשלימות הראויה ,אך רק במידה המותאמת למצב הרוחני של חדשי

החול ,להחיותם ברוח השעה הנוכחית של ערב הכתרת המלך ,שבה

חייבים המחשבה ,הדיבור והמעשה להיות באופן אחר של התרוממות,

עד להתגלות המלאה של האלקות בחיים האישיים ,בחיי הסביבה

ובעולם כולו,

בהתאם לתפילה; ״מלוך על העולם כולו כד וידע כד ויכין כד ויאמר

כל אשר נשמה כאפו :ה׳ אלקי ישראל מלך ומלכותו ככל משלה״.

התבוננות בעובדה ששום דבר אינו הולך לאיבוד מגלה את המסקנה

שאין כל יסוד לעבות ולדכאון ,לא רק ביחס לעתיד כי אם גם ביחס לעבר.

אדרבה :תוך בטחון מלא שהקב״ה משגיח על כל אחד ואחת ,ומסייע לכל

צעד טוב ופעולה טובה ,מסוגל האדם לגשת אל ההכנות לקראת השנה

החדשה בשמחה שלמה .ואף אם ענינים מסוימים בשנה החולפת

מעוררים צער עמוק ,הרי בו בזמן ישנה השמחה המכריעה מזה שהקב״ה

נתן את האפשרות להפוך אפילו זדונות רחמנא ליצלן ־ לזכיות .מובן גם

שדבר המבוצע בשמחה ובבטחון -נעשה ביתר הצלחה.

השם יתברך יעזור לכל אחד ואחת ,בתוככי כלל ישראל ,לנצל את

״ויראה עצמו כאילו . .מפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא־ל״ )רמב״ם

סוף הלכות חגיגה(.

הכתרת המלך :שזהו בראש השנה)ראש השנה טז ,סוף עמוד א( וכמו שהי׳ בראש השנה

הראשון)שם לא ,ריש עמוד א .פרקי דרבי אליעזר פרק יא(.

וכעולם כולו :כל העולמות -עשי׳ יצירה בריאה אצילות וגם בקליפות להכניעם )משנת

חסידים מסכת ליל ראש השנה פרק ח מאמר ב(.

לעצכות . .אדרכה . .כשמחה :ראה תניא פרק כו ואילך.

ומסייע לכל צעד טוכ :יומא לח ,סוף עמוד ב :בא לטהר מסייעין אותו.

כשמחה שלמה :להעיר שמצות הקהל זמנה בחג זמן שמחתנו .ובלשון החינוך )מצוה

תריב( :משרשי המצוה . .שיקהלו . .ויזכו לטובה וישמח השם יתברך במעשיו.

האפשרות הזו במדה המלאה ביותר ובשמחה ובטוב לבב.

בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה